כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה יולי 2026 - גיליון 349

ללמדנו שגם אז היו מתחים בין דתיים לחילוניים". מה הסיפור המשפ תחי סביב בעודותיו לש ס אב: בהולים, המגי הל, סמל המדי נה? "סבא רצה שסופר סת"ם יכתוב את המגילה אבל זה לא צלח והמגילה נכתבה בכתב ידו של סבא, והוא לא עשה סקיצה, אלא כתב ישר על המגילה. ערי מספר: אבא היה צריך לעצב בולים לימי הזיכרון אז הוא שלח אותי ואת אחותי דינה לוואדי לקטוף פרחים. הרעיון שלו היה לחבר אתרי קרבות עם פרחים אדומים. כך נוצר בול הזיכרון שמשתמשים בו עד היום.

ערי הבן מספר בהתרגשות: "אני זוכר שהייתה אווירה של סודיות. רק יום אחד לפני כן, ביום חמישי ידענו שיש הכנות. עוד היה ויכוח אם כן להכריז או לחכות עוד קצת. בן גוריון כפה והחליט להכריז. איך אבא הרגיש? הוא כבר ידע והייתה לו הרגשת שליחות ציונית. הוא היה גאה בציונות שלו עוד מילדות, וכשהחליט לעלות לארץ הוא עשה את זה כי האמין שזה המקום ליהודים. ביום חמישי בלילה הוא הכין את הבמה במוזיאון, קישט את האולם, לא לפני שעשה האפלה באמצעות בדים שחורים כדי שהבריטים לא יראו מה מתרחש בפנים. לא היה עדיין דגל ולא סמל, ולכן הוא השתמש בדגל בד לאורך הווילון שעליו סמל התנועה הציונית ותמונת דיוקנו של הרצל, אותה שאל ממשרדי קרן היסוד. הוא גם היה אחראי על עיצוב והדפסת ההזמנות שגם הן הודפסו בחשאיות וחולקו באופן אישי". וליש גם היה אחראי על עיצוב והדפסת ההזמנה הרשמית לטקס. בשל הצורך בחשאיות הודפסו ההזמנות בבית דפוס מקומי תחת פיקוחו, וכללו הנחיות קפדניות לשמירה על סודיות המועד והמיקום. אימא היי הת שותפ ה? "אימא שלי לא ידעה. אבא שלח לה הודעה: 'תבואי ותביאי לי חליפה'. מה שלא יודעים הוא שמגילת העצמאות, עליה

חברי 37 היו אמורים לחתום מועצת העם, לא הייתה מוכנה. בן גוריון בעצם חתם על קלף כמעט ריק. השלמת הכתיבה נעשתה רק לאחר מכן". מה נאנחו אל יו עדים לע המגי לה? "אם תשימי לב", אומר ערי, "המגילה מחוברת בתפרים בשלושה חלקים. החלק העליון של המגילה לא ממש קלף, רק החלק התחתון עשוי מעור צבי ועליו החתימות. בטקס הייתה מחלוקת שגררה דיונים על נוסח הטקסט. את הנוסח הסופי כתבו על דף מודפס ואז העתיקו את הכתוב בכתב קליגרפיה עד שחיברו בין החלקים. מי חיבר? אימא שלי, הלי ויסנשטיין, שהייתה גם הפיזיותרפיסטית הראשונה בארץ", מחייך ערי. הכול בער לחק, או אצל היהודים כמו אצל היהודים מתווכחים לע הכו ל? "לא הכניסו את שם השם, אבל אחד החותמים כתב בע"ה. בן גוריון עצמו החליט לכתוב 'צור ישראל' במקום את שם האלוהים.

איזה אאב וס אב הי ה? "אפשר לומר שהיה נשוי לעבודה. הוא הרגיש עצמו משווק ציוני ולא פרסומאי. הוא פשוט שיווק את ישראל. הוא אהב מאד אותנו והיה איש חם ואוהב". כלתו של אוטה, מירי, אשת בנו ערי, זוכרת את אוטה כאיש מסור למשפחתו, עם סדר יום בבוקר למשרדו בתל אביב 7 קבוע. מדי יום יצא בדיוק בשעה שהיה בפינת נחלת בנימין-לילינבלום (כיום הוא אתר שימור אחה"צ ובבית אוכלים 4 היסטורי), סוגר את המשרד בשעה בערב. אחר כך יצאה המשפחה לטיול 7 ארוחת ערב בשעה רגלי. "הוא היה איש מיוחד עם טעם טוב בכל דבר, בעיצוב, בריהוט ובאסתטיקה בכלל", מסכמת מירי. איך שומרים לע המור שת? מירי מודה שהיו שנים שההיסטוריה פחות עניינה אותם אבל זה השתנה. "החלטנו להכניס לתודעת בני המשפחה והמדינה את מורשתו של וליש. בין השאר גם לעניין את מוזיאון ישראל. הנכדה שלנו, למשל, נתנה הרצאה בבית הספר על סבא שלה". לפני כעשור נערכה תערוכת יחיד ראשונה במוזיאון תל אביב שנקראה 'פני עם וארץ' שכללה מבחר מעבודותיו. וליש תכנן וביצע תערוכות בולאיות שונות בישראל ובארצות וערים בעולם כדוגמת ניו יורק, אמריקה הלטינית ווינה. הוא גר בהרצליה ואף עיצב את סמל העיר עם שבעת הכוכבים, והעיר גמלה לו בכך שקראה רחוב על שמו. ברעננה עיצב וליש בול ומעטפה של טקס חנוכת בית ההסתדרות של רעננה. מי יודע, אולי גם ברעננה ימצאו לנכון לקרוא רחוב על שמו של האיש המיוחד הזה. Kenig1@bezeqint.net

5

07/2026 - 349 רעננה