כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה - מרץ 2018 - גיליון 249

אצבעות ירח טובה נווה מאת: 

עודד כרמלי לאה קליין מאת: 

"אוי, חבל, שכחתי להביא לך צנצנת זיתים שהכנתי בעצמי מעץ הזיתים שבחצרי" אמר לי עודד כרמלי. , נשוי לעמליה – ציירת 1933 עודד נולד בגבעת חן בשנת נינים. 3- נכדים ו 8 , בנות 3 ומורה לציור. להם "אם כבר התחלנו בזיתים, אני רוצה לספר לך היסטוריה קטנה על עץ הזית שבחצרי. אבא, שהיה מוותיקי גבעת מידידו הטוב מנחם 1940 חן, קיבל את העץ כמתנה בשנת אטלס. העץ נשתל ליד הרפת, גשמים עזים היו באותה שנה, רצפת הרפת הוצפה במים, הפרות הטילו את מימיהן

אִישׁ לֹא יָשִׁיב לִי מְעִיל קָטָן מְחֻיָּט שֶׁתָּפַר לִי אָבִי, לְאַחַר הַמִּלְחָמָה.

סיפור תמונה

צילום: מוטי בן-ארויה

תְּפִירַת מַדֵּי גֶּרְמָנִים הִצִּילָה אוֹתוֹ בֵּין מַחֲנֶה לַיַּעַר, וְאוֹתִי הִצִּיל בְּמַלְבּוּשִׁים מִפְּנֵי יַתְמוּתִי.

שהתערבבו במים וגומת העץ התמלאה גם היא. אבא חשב שאם יש שתן במים העץ יצמח יותר מהר – אבל כנראה שטעה. העץ נשרף ומת. מתברר שעצי זית לא מתים כל כך מהר. עברו מספר שנים, העץ קם לתחייה, הוציא שלוחות מתוך הגזע. מדי שנתיים העץ נותן פרי. אני קוטף בידי ומכין שימורי זיתים שהם מאכל תאווה." הייתי בזמנו בתערוכה בפארק על האגם, ראיתי ציורים של עמליה אשתך וביניהם עץ זית. "אכן כן. העץ חוזר בכמה מציוריה". מה עלה בגורל הרפת? האם אתה ממשיך בחקלאות? "המשכתי בדרכי הוריי. אני עוסק בחקלאות. בניתי משק, רפת ולול". בעצם קבענו פגישה לאחר ששמעתי אותך מנצח על תזמורת של כמה אנשים. אז מה אתה יותר, חקלאי או מוסיקאי? "אצלי המוסיקה והחקלאות חופפים, משלימים אחד את השני. אני מרגיש כאילו שהייתי עוף מוזר בגבעת חן. בזמן שכולם הלכו ישר, אני סטיתי מהתלם." ממי ירשת את הכישרון המוסיקלי? "אמי הייתה מורה לכינור וגם גננת בגן הילדים בגבעת חן. ממש גדלתי בגן. עד היום מדי שנה בחנוכה, אני מנגן לילדי הגן שבאותו מקום". על איזה כלים אתה מנגן? "לראשונה ניגנתי בחליל מבלי ללמוד. לקחתי חליל וקשקשתי. הוריי הבחינו שיש לי נטייה למוסיקה, שלחו אותי ללמוד קלרינט, למרות שהיו קשיי פרנסה בבית. בהיותי בצבא למדתי במדרשה למורים למוסיקה. במשך השנים התפתחתי מאוד במקצוע, למדתי אצל טובי המורים בארץ. עבדתי בהוראת מוסיקה בבתי ספר שונים בשרון, בערבה וגם במתנ"סים". אתה גם כותב מוסיקה? "מדי פעם אני מלחין שירים. הלחנתי שירים של אוריאל אופק, יורם טהר-לב ואחרים. אני מעבד שירים רבים לתזמורת. כל יום שישי מתכנסת חבורת מנגנים בביתי". נהניתי מאוד לשמוע את נגינתכם ולצפות בציוריה של עמליה המעטרים את קירות האולם בו אתם מנגנים. "זה המקום בו עמליה מציירת כבר שנים ומלמדת ציור". ספר על קבוצת הנגינה. "אנחנו קבוצת מנגנים קאמרית, 'אנסמבל-חן', המנגנים בכלי נגינה מיוחדים אשר לא נס ליחם. מדי שבוע, בכל יום שישי, כבר שנים רבות, אנחנו מתכנסים לנגינה משותפת בכלי מיתר ממשפחת המנדולינות ובחליליות על גווניהן. אליהן מצטרפת גם גיטרה. חומר הנגינה מגוון – קלאסי, קלאסי-קל, יצירות עממיות ושירים משלנו". מי הם המנגנים? "בעיקר מישובי השרון ולעתים גם מבאר-שבע. חלקם תלמידיי. לפני כל מופע, אני עורך תכנית ומסביר על היצירות". שמעתי את ההסבר על השיר הידוע 'הבה נגילה' – היה לי חידוש מעניין. אנו שרים ואיננו יודעים את מקורו. לרגל כניסת צבאות הגנרל אלנבי לירושלים. הוא בחר מנגינה שהייתה 1917- "אברהם אידלסון כתב שיר זה ב מושרת בחצר חסידי סדיגורא, שינה אותה במקצת, הוסיף מילים והרי 'הבה נגילה'". איך אתה מבלה בשעות הפנאי? "אין לי שעות פנאי. כיום אני גם עסוק בכתיבת מאמר על הר הצופים. כשהייתי בצבא הגעתי ליחידה שנקראה '. המשימה הייתה לשמור על מתקני הר הצופים – על הקו הבעייתי של ירושלים. כתבתי 169 'שומרי החומות אז מאמר באחד העיתונים וזה הגיע לאריה שניצר המארגן את מצגת הר הצופים. הוא ביקש את המאמר, אז אני ממשיך אותו כיום". אלה הרוצים לשמוע את נגינתכם בימי שישי, יכולים לבוא? 050-5980511 "כל יום שישי בשעות הצהריים. מספר הטלפון שלי Cleah1@walla.com

אֲנִי נוֹגַעַת בַּמְּעִיל הַקָּטָן הַגָּנוּז בַּאֲרוֹן מַחְשְׁבוֹתַי.

ֹוּבַאֲרוֹן הַבְּגָדִים אֵין בֶּגֶד שֶׁיַּחְזִיר לִי אֶת מַגָּעו הָעוֹטֵף אֶת גּוּפִי בַּתְּמוּנָה.

אין כניסה שַׁעַר הַבַּיִת הַקָּטָן אֵינוֹ מְנַגֵּן עוֹד מַנְגִּינָה חֲלוּדָה לְמַגַּע כַּף יָדִי. שַׁעַר בַּרְזֶל אָפֹר, כּוֹבֵשׁ אֶת מְקוֹמוֹ, גּוֹזֵר אֵין כְּנִיסָה לְזִכְרוֹנוֹת. בֵּית מִדּוֹת מַחְלִיף שְׁנֵי חֲדָרִים שֶׁל שִׁכּוּן, סוֹגֵר שְׁמוּרוֹת תְּרִיסָיו מִפְּנֵי עוֹבֵר וָשָׁב, מֵשִׁיב אוֹתִי לָרְחוֹב הַצַּר, שָׁם יַלְדֵי הַשְּׁכֵנִים חוֹמְדִים אֶת בֻּבָּתִי בְּשִׂמְלַת הַתַּחֲרָה. בֻּבָּתִי שֶׁנּוֹלְדָה בְּקֻפְסָא, מִמַּטְבְּעוֹת הַפְרַנְק הַצָּרְפָתִי (שֶׁהִרְוִיחַ אָבִי הַחַיָּט). לְרֶגַע נִבְעֶטֶת כְּכַדּוּר, לְרֶגַע מִשְׂחָק בְּפִיו שֶׁל כְּלַבְלַב, תּוֹלֵשׁ אֵיבָרִים. חֲבֶרְתִּי לַמַּסָּע אֶל הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת, בְּסִפּוּרֵי אִמִּי, שׁוֹתֶקֶת אֶת חֹסֶר יָדֶיהָ וְרַגְלֶיהָ, בְּצֵל הַבַּיִת שֶׁהָיָה.

3

03/2018 - 249 רעננה