כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה - אוקטובר 2018 - גיליון 256

אמי חיכתה לו ברציף עם מזוודה אחת. כל ביתם ורכושם נשאר במצרים. על גבי הפספורט של כולנו הייתה חותמת שאנו מגורשים ללא אפשרות לחזור למצרים. עם בואנו ארצה אבא הוכר כאסיר ציון".

איך הגעתם לארץ?

"הגענו באונייה 'אספרייה' עד לנמל חיפה. הפקידים שינו את שם אמי מפורטונה ליפה כי הייתה מאוד יפה. הגענו למעברת אוהלים בפרדס-חנה ומשם לקיבוץ יקום. חיי הקומונה והשיתוף לא מצאו חן בעיני הוריי. עברנו למעברת באר- יעקב. זו הייתה תקופת הצנע, החיים היו קשים מנשוא. מים זורמים וחשמל היו בחזקת מותרות. ישנו בפחונים, לילה אחד נכנס לפחון תן. הקיץ היה לוהט והחורף קר. באותן ילדים. אני זוכרת את אמי רוכנת 3 השנים נולדו לאמי עוד על גיגית מעל פתיליה לכבס את בגדי ארבעת ילדיה. ממעט האוכל שהיה היא הצליחה להכין מעדנים".

במה עסק אביך?

"במהלך השנים למד אבא ראיית חשבון והפך לנשיא לשכת המבקרים הפנימיים בישראל. הוא גם עמד בראש ארגון יוצאי מצרים בארץ, שימר את מורשת יהודי מצרים ותבע את רכושם שנותר מאחור. באחד הכנסים של יהודי מצרים

1946 יום האירוסין של פורטונה וליבש מסרי באלכסנדריה

, אחד האורחים שלו היה מוחמד 1986 שחל בחנוכה בשנת בסיוני-שגריר מצרים בישראל. מוחמד בסיוני הגיע לכנס ומול מאות יהודי מצרים הדליק נר חנוכה, ברך את היהודים ואמר עם כולם ‘שעשה נסים לאבותינו’. היה זה ניצחון קטן של אבי על ימיו בכלא המצרי".

בהמשך השתנו חייכם בארץ?

"אמנם לא היה להם את סיר הבשר שהיה במצרים בתקופות מסוימות, אך קיבלו את ציון באהבה. הם רקמו את חלומם בארץ והגשימו את חלום הדורות. הם נרתמו לעשייה ולבנייה, וגידלו משפחה לתפארת. אני נשואה לישי אוזציקר. נכדים. אנחנו, הילדים והנכדים ממשיכים 9- ילדים ו 3 לנו את דרכם.

המשפחה הגשימה את חלומה – חלום ציון".

Cleah1@walla.com

7

10/2018 - 256 רעננה

Made with FlippingBook - Online magazine maker