כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה - נובמבר 2018 - גיליון 257

המזרח מתחתן עם בחורה אשכנזייה ממשפחה פולנית גאה? "למרבית ההפתעה מקבלת אותי משפחתה של צילה יפה מאד. זה לא אומר שהתופעה לא הייתה קיימת. אחד החברים הטובים שלי, ממוצא מזרחי, האבא של החברה האשכנזייה שלו, לא הסכים שייכנס לביתם". לפתע עולה חיוך רב משמעות על פניו של מצרי. "ייתכן שההורים של צילה קיבלו אותי בזרועות פתוחות בגלל שהייתי סטודנט לפסיכולוגיה...אהבו אותי מאד. גם אני נקשרתי אליהם. אצלם למדתי לאכול אוכל אשכנזי כמו חמין ורגל קרושה". צילה מוסיפה: "הייתי נערה יפה ואלי גילה בי עניין. הוא היה שונה, מאוד בלט בחוש ההומור האבסורדי שלו, בהיותו תמיד עליז ושמח ובהיותו רקדן מעולה. כשהתחלתי לחלום עליו, הבנתי שהתאהבתי בו. עניין המוצא של אלי לא היווה בעיה אצל הוריי כי החבר הקודם שלי היה ממוצא סורי. אז הם כבר התרגלו לזה שיש לי נטייה לכיוון ה'מזרחי'. (צוחקת) כשהצגתי את אלי בפני הוריי אימי אמרה: 'אהה אז ממצרים, זה בסדר גמור. דווקא אנשים מאוד נחמדים". שליחות חינוכית "יום אחד שמעתי שמחלקת החינוך של הסוכנות מחפשת זוגות מורים לשליחות בקהילות יהודיות ברחבי העולם. התייעצתי עם צילה, שגם עבדה איתי בבית-הספר, והגשנו מועמדות. לשמחתנו התקבלנו ונשלחנו למכסיקו". לאחר תקופת הכנה ולימוד השפה הספרדית מגיע הזוג מצרי עם בתם הבכורה, אופירה בת השנתיים, לארץ האצטקים. "זה וזו יציאתי הראשונה מישראל מאז 29 . אני בן 1973 היה בקיץ . במקסיקו הוצבנו בבית 1949 הגעתי אליה כזאטוט בשנת ". מאוד Colegio Hebreo Sefaradi" הספר העברי-ספרדי נהנינו לעבוד שם. הקהילה הייתה מאוד חמה. לא רק לימדנו. היינו גם יוצאים איתם לטיולים, ניהלתי חוג דרמה והעליתי הצגות בעברית וגם ארגנו את כל החגים. חיינו ממש בתוך ועם הקהילה". במקסיקו נולדת בתם השנייה נועה. בתום שליחות שנים במכסיקו שבה המשפחה לדימונה. 3 בת מודעה בעיתון "שנה אחרי שובנו ארצה נתקלתי במודעה בעיתון של מוסד ממשלתי שמחפש מועמדים לתפקידים מעניינים מבלי חודשים מצרי מגיע מדימונה לתל 8 לפרט יותר מדי". במשך אביב לתשאולים ולראיונות. "בשום שלב במפגשים שלי לא הוזכר השם 'המוסד'. רק לאחר שעברתי את כל המבדקים והתבקשתי להגיע לנקודת איסוף לתחילת הקורס המיועד נאמר לנו, שהתקבלנו ל"מוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים" חודשים". 4 ואנו מתחילים קורס צוערים של "צילה מאוד הסתייגה מהמהלך שלי. הייתי כבר מנהל חטיבת הביניים בדימונה והחלטתי נראתה לה, במידה של צדק, נטילת הימור לא אחראי מבחינת המשפחה. אבל ככל שהתקדמתי בראיונות, והתחיל להתברר יותר ויותר שמדובר במשהו רציני, התחילה צילה להבין שאולי הכיוון הוא חיובי". "בדיוק עמדתי לקבל ניהול בית-ספר חדש שנפתח צילה: בדימונה. המהלך חייב אותי לוותר, ואותנו כמשפחה לעבור למרכז. לא הייתי שלמה עם ההחלטה אבל החלטתי ליישר איתו קו. בדיעבד, הבנתי באיזו מידה השפיעה ההחלטה שלו לטובה על החיים שלנו. מישהו פעם אמר לי כי 'בעלך סידר

לך חיים מעניינים', וזה לגמרי נכון". המוסד לאחר קורס צוערים ושנתיים בהכשרות במחלקות הארגון מקבל מצרי הסמכה של עובד מבצעי ומשובץ לאגף "קיסריה"- אגף המבצעים המיוחדים של אני 1980 המוסד. "בפברואר נקרא למשרדו של ראש האגף, שבתאישביט, שלימיםעמדבראש

אלי מצרי

הארגון, והוא הציע לי שליחות באחת מבירות אירופה. שוב ארזנו את המשפחה ושוב נהנינו אם כי עול משק הבית נפל במלואו על צילה שכן אני נעדרתי רבות מהבית. צילה, אישה חזקה ועצמאית, השכילה לנהל את הבית ובמקביל לעבוד כמורה ומנהלת בבית- הספר היהודי בהצלחה רבה. לא כל המשפחות הצליחו להתמודד עם הקשיים הרבים ואחוז המתגרשים בקרב משפחות ה'מוסד' היה גבוה". בתום השליחות באירופה שבה המשפחה ארצה ואז נולד חוזרת המשפחה למקסיקו 1986 ילדם השלישי יונתן. בשנת לשליחות נוספת ושם נולדת רוני, בת הזקונים. מבצע שלמה "כשחזרנו ממקסיקו התמניתי לסגן ראש המחלקה שעסקה בהעלאת יהודי אתיופיה, במבצע שנקרא "מבצע שלמה". זהו המבצע היחיד שמותר לי לדבר עליו, וזה גם המבצע שאני הכי גאה בו. עוד קודם לכן, בעת שליחותי במקסיקו, שותפתי בתכנון "מבצע משה", להעלאת יהודי אתיופיה מסודן". מצרי מצרף למחלקה אנשי צוות נועזים עם עבר מבצעי מוכח, המסוגלים לעבוד בתנאי לחץ וקושי יוצאי דופן. "לא היה מדובר במבצע מודיעיני רגיל. זה היה מבצע ה'דגל' של גאולת יהודים, אולי אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר בעולם". תכנון המבצע דרש תיאומים וקשירת קצוות עם גורמים רבים כולל ועד הקהילה האתיופית, שחלקם היו מגויסי המוסד. "נשלחתי עם מי שהיה מפקד המבצע לסיור של שלושה שבועות באתיופיה ובקניה לבנות תרחישים מבצעיים אפשריים. היינו אמורים לבדוק אופציות להוצאת העולים מארצם. זו הייתה נסיעה מטורפת. חרשנו את אתיופיה וקניה לאורך ולרוחב. בדקנו את כל האופציות. אסור היה לנו לחשוב על אפשרות של כישלון. נערכו גם הרבה סימולציות עם חיל האוויר בדרום הארץ. עברתי קורס מיוחד להנחתת מטוסים. ערכנו תרגילי מודל עם מטוסי ההרקולס, ותפקידנו היה לסמן להם נקודות מנחת ליום בו יוחלט על הרכבת האווירית". לאחר שלב ההכנות ובדיקת התרחישים נערך סיעור מוחות בין כל הגורמים הקשורים למבצע: ה'מוסד', הסוכנות, חיל האוויר, אגף מבצעים של צה"ל. "בסופו של דבר סוכם שהאופציה הכי סבירה ואפשרית, היא הכי מטורפת, דהיינו להשתלט על שדה התעופה של אדיס אבבה בסוף השבוע, להביא את כולם לשם מראש ולהפעיל את הרכבת האווירית. זה גם כלל שוחד של הרבה מאד כסף למי שאמור היה 'לעצום עיניים' מבין בכירי

› 6 המשך בעמוד

5

11/2018 - 257 רעננה