כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה - ספטמבר 2019 - גיליון 267

אחרי שהופרדו מהוריהם ומאחיהם. באושוויץ ובבוכנואלד נמצאו אלפי ילדים אחרי המלחמה. הארגון עטף אותם באהבה. דאג להם לאמבטיה חמה, לביגוד ולהנעלה ופישר הייתה להם אוזן קשבת. היא הבחינה שהילדים הללו הצליחו לשרוד בזכות חוזקם הפנימי כנראה בזכות הבסיס האיתן והטוב, החום והאהבה שקיבלו ממשפחותיהם בשנות ילדותם הראשונות. פישר ידעה להכיל גם אותם ילדים שהתנהגותם הייתה פרועה והקשיבה לסיפוריהם בתשומת לב. אחרי קום המדינה עלתה פישר ארצה והקימה את המחלקה לעבודה סוציאלית בבית החולים "הדסה". גישתה לאנשים בכלל ולילדים בפרט, ואישיותה המיוחדת השפיעו על התפתחות המקצוע במדינה החדשה. מתוך מיליון ילדים שחיו בפולין לפני המלחמה נותרו ילדים. גם ארגון "הבריחה" הקים 5000-6000 - עם סיומה רק כ בתי ילדים (בכוונה לא כינה את המוסדות הללו בתי יתומים, בתקווה שימצא הורה לחלק מהילדים). שורדי השואה הם . חברו אליהם אנשי הוועד "הבריחה" הראשונים שהקימו את היהודי, חיילי הבריגדה, שליחי המוסד לעלייה ב', שליחי הסוכנות היהודית (ובהם מורים ועובדים סוציאליים), שליחי עליית הנוער, אונר"א והג'וינט. אחת ממטרות השליחים הייתה להחזיר לילדים תנאים של בית נורמלי, כמו למשל מפה על השולחן, סדין על המיטה.

יעקב גוטרמן (במרכז) מנחה את מושב הכנס בנושא איסוף הילדים מהמנזרים. מימינו- לאה בלינט ומשמאלו- פרדג'ה רוטברד.

חלק מהשליחים עודדו אותם לדבר ואחרים דווקא חשבו שעדיף להשאיר את העבר מאחוריהם, כשפניהם לעתיד. כדי לסייע לילדים להתגבר על הרעב התמידי שלהם, דאגו צוותי בתי הילדים להשאיר במקום גלוי סלסילות עם לחם פרוס במשך כל שעות היממה. בהמשך דאג הארגון להעלות את הילדים ארצה בדרכי הבריחה, בדרך לא דרך, בעלייה בלתי לגאלית. חלקם נתפסו ונשלחו לקפריסין וקיבלו אישורי עלייה רק כעבור מספר חודשים. עם הגיעם ארצה פוזרו מרבית הילדים בקיבוצים. על חבלי הקליטה של העולים החדשים, בנימין טנא וביניהם הילדים ששרדו את השואה נכתב רבות. אוטוביוגרפיות של ילדים ששרדו את 70 ריכז בספר אחד (שעובד למחזה), "ילדי הצל" כתב את בן ציון תומר השואה. , "ארץ חדשה" ובאחרונה הוקרן בסינמטקים סרט בשם: שעסק בחבלי הקליטה. Yehudit_helfer@walla.co.il

10

09/2019 - 267 רעננה