כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה דצמבר 2019 - גיליון 270

רודף העפיפונים

נאוה וינגרטן מאת: 

תיאטרון "גשר" מאת: חאלד חוסייני בימוי: נועם שמואל שחקנים: דורון תבורי, אלכסנדר סנדרוביץ, אבי אזולאי, הלל קפון ועוד. סיפור על חברות, נאמנות, בגידה, אבות ובנים. "רודף העפיפונים" הוא סיפור אנושי מעורר תקווה, שמספק הצצה לתרבות עשירה של ארץ מוכת מלחמות והרס. זהו סיפורם של שני ילדים בקאבול, בירת אפגניסטן, ילדים ממעמדות שונים הגדלים בבית אחד ונפשם נקשרת זה בזה. זהו סיפור על היסטוריה של מדינה, על פליטים, מהגרים וטרור. מהסיפור מתגלים חיי המהגרים מאפגניסטן, כמו גם החיים באפגניסטן שלפני הטאליבן. אמיר, בנו של איש עסקים עשיר ומכובד ממוצא פאשטוני, וחסן, ילדו של משרת, בן המיעוט האתני המנודה אזארי, גדלים זה לצד זה, למרות יחס הסביבה המתנגד לקיום קשר כזה. בין השניים מערכת יחסים מורכבת של ספק חברים-ספק אדון ומשרת, עד שאחד מהם בוגד בחברו, במעשה שירדוף אותו שנים רבות. זהו סיפורו של ילד אפגני שבגד בחברו שהגן עליו, תוך שהוא מסכן את עצמו. חבר שהקריב עבורו את כבודו ואת גופו. גדולתו של הספר, בגלותו לעולם מהם נעורים באפגניסטן, המעמדות השולטים בה, הדת שהשתלטה, הטאליבן האכזריים, וחיי הפקיסטנים שברחו למערב, לארה"ב. זהו סיפורם של מהגרים, ובמיוחד סיפורו של הגבר האפגני, הילד שבגד ובגר, ולא מצליח , אבי אזולאי להשתחרר ממעשה הבגידה. גדולתה של ההצגה, באותנטיות. המשחק מדגיש את מורכבות הדמויות. אמיר הבוגר, במשחק מקצועי ואמין, הוא המספר. הוא מביט באמיר הילד. כשאמיר הוא המספר, תחושת האשם, החרטה שהוא חש לאורך השנים, עוברת ישירות לקהל, ששופט אותו וגם חומל עליו. , הוא המשרת הנאמן. הלל קפון בתפקיד חסן אלכסנדר סנדרוביץ , דמות מורכבת ומרגשת. עלי, בגילומו של דורון תבורי האב- כאמיר הצעיר, חסר עמוד השידרה. יולי סקר וסוהראב, בשפת גוף פשוט נפלאה, ובסצנות המרכזיות, אין לו צורך במילים. הבמאי נועם שמואל בחר קאסט ברמה גבוהה המציג בהרמוניה. הסיפור לקוח מארץ רחוקה, תרבות מעמדות קשה, משטר דתי קיצוני, אך נראה שהסיפור יכול לחזור בכל מקום אחר. הכוח הוא השולט, והמעמדות עדיין קיימים גם אם לא מוזכרים בראש חוצות.

תיאטרון

רוצו לראות! ההצגה והספר אינם מורידים זה מכוחו של זה. שניהם בעלי עוצמה! .2020 בינואר 16,18,19,20,22 , "רודף העפיפונים", תיאטרון "גשר". יד לבנים רעננה

"ידיד הדייגים"

מלכה מהולל מאת:  בימוי: כריס פוגין שחקנים: דני מייז, נואל קלארק, ג'יימס פורפוי, טפנס מידלטון

סרט

"ידיד הדייגים" מעורר רגשות חיוביים רבים, כמו שמחה, הנאה למשמע השירים הנהדרים, אהבה והזדהות, אבל העיקרי שבהם הוא געגוע. געגוע לימים בהם לא נדרשנו לעלות על הרכבת המהירה של החיים, בהם היה לאנשים זמן ורצון להקשיב זה לזו, כשנאמנות וסולידריות לא היו מילים גסות, וכשהייתה התגייסות טוטאלית נטולת אינטרסים למען הקהילה. דני, (דני מייז, גיבור הסרט) הוא מפיק מוזיקלי שחצן וציני הגר בדירת רווקים מפונפנת בלונדון ומכריז בכל הזדמנות כי אין לו שוםאמון במונוגמיה ועל כן לא יתחתן, דני מגיע עםחבורת גבריםמסוקסת לחגוג אתמסיבתהרווקים לאחד החברים. הםמגיעים, שלאמתוך בחירה, לכפר דייגים מבודד בשם פורט אייזיק בקורנוול שבדרום מערב לונדון. חובבי סדרות, אגב, יזהו את המקום מהסדרה האנגלית המצוינת "דוק מרטין". בכפר הזה רוב התושבים הינם דייגים, מקצוע העובר שם מאב לבן. בזמנם הפנוי הם נוהגים להתכנס ולשיר ביחד שירי מלחים מסורתיים. סיפור הסרט מבוסס על סיפור אמיתי, ותקליטים של הלהקה המקורית עדיין נמכרים בחנויות התקליטים שעוד נותרו. הבוס של דני מחליט למתוח אותו והוא מורה לו לנסות להחתים את הלהקה על חוזה הקלטות. כשדני ניגש לעשות זאת, נכנסיםהבוס ושני החבריםהאחרים למכונית וחוזרים ללונדון, תוךשהםמשאיריםאתדני לנפשו. דני, מפיקמנוסה ומשופשף, ניגשלמלאכתההחתמה בביטחון, שלא לומר זלזול, אך עולםהערכיםהכול כךשונה משלו מכה אותו בפרצופו. החבורה העליזה אינה מתרשמת מאבני היסוד של דני, קרי כסף, פרסום ותהילה, ומעדיפה על פניהם צניעות, חברות, סולידריות וחיי קהילה ומשפחה חמים. דני אינו מוותר, בעיקר משום שבהדרגה הוא נמשך הן לחיים האלה והן לבתו של מנהיג הלהקה. לא קלה היא דרכו, מה גם שהבוס מורה לו לארוז ולשוב לעיר הגדולה, אבל משהו בתוכו מושך אותו עמוק יותר ויותר לכפר הזה באמצע שום מקום. שם הסרטהוא גםשםסוכריותמנטהחריפותביותרשגם נזכרותבסרט, אבל כמטפורההן משמשותתזכורתלמשב רוחמרענן של משמעות וקצבחיים אחר, איטי יותר, סרקסטי פחות, נטול תאוות בצע אבל מלא אהבה. malcanehulal@gmail.com הדייגים אמיתי

11

12/2019 - 270 רעננה