כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה מרץ 2020 - גיליון 273

סופר וספרו קמים לתחיה פגע טורפדו גרמני 1942 באוקטובר באונייה שהחזירה אזרחים גרמנים מאוסטרליה לאנגליה, אזרחים שנשלחו מברלין עקב רדיפות היהודים ונדדו בארצות אירופה עד שהשתקעו בלונדון. אנו יושבים בסלון ביתם של רעואלה וראובן בסמטת חיבת ציון ברעננה. כל כולו נושם תרבות ואמנות, עמוס לעייפה במאות חפצי נוי מכל המינים והסוגים: ציורים, פסלים, תמונות, שטיחי קיר, רהיטים עתיקים, פסנתר ופינת ישיבה ובה כורסאות גדולות ממדים. גם שולחן הקפה איבד כנראה מזמן את ייעודו והוא עמוס בספרים, חוברות ואלבומי אמנות. ההרגשה היאשאתה נמצא בעולם אחר, מנותק מהנעשה בחוץ. מנין השם הלא שגרתי רעואלה? עוזי מנור מאת:  . כך 1940- לשם למעצר בעת המלחמה ב קופדו חייו של הסופר הגרמני ממוצא יהודי ). שלושה 1942-1915( אולריך אלכסנדר בושוויץ בקיבוץ 1943 חודשים מאוחר יותר נולדה בינואר גבעת השלושה אחייניתו רעואלה (זלצברג) שחף, בתה של אחותו היחידה, קלריסה.

רעואלה מצטחקת. "אבי, יצחק זלצברג, איש רוח בכל רמ"ח שפות. הוא היה מורה להיסטוריה בקיבוץ. 17- איבריו, שלט ב בשל חיבתו הרבה לספרות ולפילוסופיה כינה אותו מפקדו בצבא הפולני 'סוקרטס'. כשנולדתי הוא בכלל רצה לתת לי את השם דיוטימה - על שמה של המורה לפילוסופיה של סוקרטס ב'משתה' של אפלטון. אמי, שגדלה במשפחה נוצרית בברלין, אך התגיירה לאחר שנודע לה על מקורותיה היהודיים, רצתה שם שיבטא אולי את יראת האל או רוע האל וכך קיבלתי כנראה את השם רעואלה". אנו מוקפים בחפצי אמנות ובשכיות חמדה שרובם כנראה מחו"ל ... "נכון. בעקבות עבודתו של בעלי ראובן במשרד רוה"מ יצאנו ). שנינו 1988-1985( ) ורומא 1982-1978( לשליחויות למילאנו חובבי אמנותמושבעים. אני בעלתתוארמ.א. בתולדותהאמנות מאוניברסיטת תל-אביב ובעלי מהאוניברסיטה העברית. שנינו גם לימדנו תחום זה. מכאן ברור ששנות שהותנו באיטליה, ערש האמנות, היו עבורנו בעלות משמעות מיוחדת". ראובן מצטרף לשיחתנו ומכאן ואילך "ישלים" את סיפוריה של רעואלה. (ראובן הוא גיסה לשעבר של רעואלה. הם נישאו לאחר מותה של אחותה אסתר בגרמניה. יחד הם 1976- ב גידלו את שני ילדיו של ראובן ואת בתם היחידה אסתר- ע.מ). דודך הסופר אולריך נספה עוד לפני שנולדת. לא הכרת אותו. כיצד נוצר החיבור המיוחד שלך אליו ? היא 1938- "סבתי, שנמלטה מברלין ללונדון הייתה ציירת. ב שלחה לאמי, שהייתה כבר בפלשתינה, פורטרטשל דודי אולריך, הלא הוא בנה. הציור היה תלוי בביתם של הוריי. כילדה ביליתי זמן רב בבית גם מסיבות בריאות. גדלתי בעולם של ספרים, מין עוף מוזר בחברת הילדים. בבית הייתי בודדה והחבר היחיד היה דודי שבתמונה. הוא הפך ממש לאייקון עבורי. כך נהיה לחלק מחיי. לכן גם הרגשתי כשגדלתי צורך עז, מעין שליחות, לגאול מהשכחה ומהאלמוניות. אגב, הוא מלווה ספרו את זכרו ואת אותי גם היום ותמונתו תלויה אצלנו כאן". מהו הספר הזה? . אולריך כתב אותו לאחר "ליל 'הנוסע' "שמו של הספר הוא . הוא מתאר את נדודיו של יהודי נרדף הבורח 1938- הבדולח" ב ממקום למקום בעקבות הפרעות, כשהוא למעשה חי ברכבות המסיעות אותו מעיר לעיר בגרמניה. באמצעותו אנו נחשפים

צילום: מוטי בן-ארויה

כך מתחיל הסיפור של המשפחה שכל טלנובלה הייתה מחווירה לידו. קלריסה, אמה של רעואלה ואחיה אולריך גדלו בברלין, ילדים לאב יהודי שהתנצר ולאם נוצרייה. הם התחנכו במוסדות פרוטסטנטיים. קלריסה למדה עבודה סוציאלית ורפואה. באורח מקרי היא גילתה את שורשיה היהודיים, התגיירה, נרדפה בשל יהדותה ונדדה עד שהגיעה לפלשתינה . תחילה התיישבה בתל-אביב, ואחר-כך בקיבוץ גבעת 1933- ב השלושה. לאחר הפילוג בין האיחוד למאוחד עברה קלריסה יחד עם בעלה, יצחק זלצברג, אביה של רעואלה, לעינת. אמה מרתה ואחיה (האב נפטר מזמן) נמלטו כעבור שנתיים

6

03/2020 - 273 רעננה