כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה מאי 2020 - גיליון 275

בעקבות מגיפת הקורונה שפוקדת את העולם כולו יש לגזית ביקורת על תקשורת ההמונים הגורמת לבהלה ציבורית. אומר גזית: "אינני מתיימר להיות מומחה למגֵיפות, אך נקל להתרשם מן הבהלה שהולכת וגוברת. אנו חיים במציאות המבוססת על תקשורת ושיתוף פעולה ברמה יום-יומית, כמעט בכל תחומי החיים. כיצד נחיה את חיינו בצל הבהלה מן ההידבקות"? גזיתאופטימי ומאמין שתימצא בקרוב התרופה או החיסון למחלה, ומאידך הואחרדמה יקרה במגיפההבאה: "כשמגיפה זו תפרוץ, תשוב התקשורת החופשית להבהיל ולייצר היסטריה ציבורית כלל-עולמית. זוהי המציאות בכפר הגלובלי שלנו, עלינו ללמוד לחיות במציאות העולמית החדשה". ערבי תרבות למרות שגזית אינו פעיל בהווי 'הבית' כפי שהוא קורא לדיור המוגן בו נמצא משכנו, הוא יוזם הרצאות עבור הדיירים במשכן. "עוד לפני שהגעתי לכאן ארגנתי לקבוצת חברים סיורים ומפגשים תרבותיים בנושאים מעניינים, ולא ראיתי סיבה להפסיק עם זה כאן. גזית מעודכן ביותר במה שקורה במדינה ובעולם. הוא קורא באופן קבוע את עיתון "הארץ" ו"מעריב". מה עם עיתון "ישראל היום"? אני שואל אותו. "אני עובר רק על הכותרות. לא שווה להסתכל עליו". עיתונים נוספים כמו "ג'רוזלם פוסט" ועיתונים מהעולם קורא גזית כשהוא מגיע למשרדו באוניברסיטת תל-אביב שהוקצה לו מטעם "המכון למחקרי הביטחון הלאומי". הוא אינו מוכן להביע את דעתו בעניין העמדת ראש ממשלה מכהן לדין. "אין לי את קנה המידה לומר אם האישומים האלה הם כבדי משקל, או גחמה, נקרא לזה חצי עיתונאית. אין לי את קנה המידה לשפוט את זה. לא עסקתי בזה, לא בדקתי את זה. אם האישומים האלה יש בהם יסוד, זה דבר שלילי לחלוטין".

פעם אחת לחזור על שאלותיי. תשובותיו מנוסחות היטב והוא לא יביע דעה על נושאים שאינו מצוי בהם. עד לא מזמן השתתף גזית בכנסים מקצועיים של הקהילות המודיעינית והביטחונית: "היום מקבלי ההחלטות כבר אינם מתייעצים אתי, ומאידך חברים רבים ואנשים קרובים מאוד רוצים לשמוע את דעתי". מזה שנים גזית מעלה מדי שבוע באינטרנט מאמר בו הוא מתייחס לאקטואליה. "כל זמן שהייתי פורמלי במדים, הייתי מנוע מלהתבטא, וביום שהורדתי את המדים משהו עוקבים שמחכים למאמרים. אם 70,000 פרץ החוצה. יש לי יש תקלה או עיכוב בפרסום אני מקבל קריאות מכל העולם 'מה קרה?' ואני כמובן שמח על כך".

שלמה גזית עם אנואר א-סאדאת ועזר וייצמן בשיחות השלום בקהיר

גזית אינו חושש למתוח ביקורת נוקבת על האירועים: "לקראת הבחירות האחרונות יצאו הכרזות משני ראשי הגושים על סיפוח בקעת הירדן לישראל. אלו הכרזות מזיקות שיגררו תגובות בינלאומיות קשות ועלולות להביא לנתק בין ישראל לירדן. אני תקווה שהצהרות הסיפוח משמשות את הפוליטיקאים רק לתעמולת בחירות". מעבר להכרזות של מנהיגים בתקופת בחירות חרד מאוד גזית כי הדמוקרטיה במדינה מתחילה להגיע לסיומה. "פרופ' ברנרד לואיס, מבכירי המזרחנים בדורנו, היסטוריון וסופר יהודי באוניברסיטת פרינסטון האמריקאית, התפעל באחת מהרצאותיומנסהדמוקרטיהבישראלעםהקמתהשלהמדינה. חוששני שאנו עדים לתהליכים במערכת המדינית, בחקיקת הכנסת ובהלך הרוחות של הרחוב הישראלי, אשר מאיימים כי הנס, שהפתיע את פרופ' ברנרד לואיס, עלול להגיע לקצו". לגזית תואר ראשון במדע המדינה וסוציולוגיה ותואר שני בהיסטוריה. הוא היה עמית מחקר באוניברסיטת הרווארד, ופרסם מאות מאמרים בעיתונות היומית ובכתבי-עת שונים בישראל ומחוצה לה. קשה להמעיט בערך תרומתו של גזית למדינה. הוא מילא שורה אינסופית של תפקידים והשתתף באינספור מבצעים, חלקם עלומים. בין השאר היה אחראי למודיעין לפני מבצע אנטבה, היה שותף לשיחות השלום עם מצרים והיה הישראלי הראשון שפתח בשיחות חשאיות עם אש"ף בשליחות הממשלה.

שלמה גזית בדירתו (צילום: מאיר חוטקובסקי)

געגועים לעבר יש לגזית געגועים לדור מנהיגי העבר שהשאירו חותמם על ההישגים המרשימים שהמדינה הגיעה אליהם. לדבריו לא המנהיגות של היום היא זו שלזכותה ניתן לרשום את פריחתה של ישראל מרגע שהוכרזה כמדינה. "אני לא יכול ❱ 10 המשך בעמוד

5

05/2020 - 275 רעננה