כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה מאי 2020 - גיליון 275

נפילה חופשית איריס רגב מאת:  ד"ר עוז צור, פיזיותרפיסט ומומחה לשיקוםמערכתשיווי המשקל, לא חשבשנפילות בגיל השלישי הן בלתי נמנעות. זו הסיבה שבגללה פיתח שיטה הצופה סכנת נפילה ומצליחה למנוע אותה. הרבה יותר קל מאשר לטפל אחרי הנפילה.

הדבר הראשון שצריך לעשות הוא למצוא את מקור הליקוי ולטפל בו נקודתית. מכאן פיתחתי את "מדד צור ערכנו מחקר 2017 באלאנס" לאבחון הסיכון לנפילה. בשנת חודשי מעקב במסגרת דיור מוגן, 24 פרוספקטיבי במשך בקרב אוכלוסיית מבוגרים עצמאיים בהליכה (בממוצע גיל שנה). בדקנו אותם ע"פ "מדד צור באלאנס" ומדד 83.4 ברג. ע"פ תוצאות המחקר, מדד ברג לא הראה יכולת ניבוי לנפילה, בעוד שבדיקות ע"פ "מדד צור באלאנס", אפשרו זיהוי מוקדם של סיכון לנפילה. תרופות שונות וכן נפילות 6- מצאנו גם כי נטילת יותר מ חוזרות, ניבאו באופן משמעותי סיכון לנפילה שתסתיים בשבר או בחבלה". האם ישנם גורמים נוספים שצריך לשים לב אליהם? "בוודאי. כפיזיותרפיסטים המטפלים בשיקום מערכת שיווי המשקל, אנחנו רואים שברוב המקרים, כאשר מגיע מטופל עם ליקוי בשיווי המשקל, הוא סובל גם מבעיות הקשורות לגוף ולנפש כגון: כאבים מוקרנים שמקורם ברקמות הרכות של הגוף (שרירים או גידים), או חרדה כללית עד כדי אגרופוביה, דהיינו פחד מהימצאות עם קהל והליכה במקומות צפופים ועמוסים. אדם עם ליקוי במערכת שיווי המשקל, ינסה לרוב לפצות על הליקוי בעזרת הראייה והתחושה מהמפרקים באופן לא מודע, היות ואינו סומך על המערכת הווסטיבולרית שבאוזן הפנימית. לאורך זמן, התנהגות כזו תייצר כיווצי שרירים באופן לא מודע, ואלה יגרמו לנוקשות במפרקים, לכאבים, לעלייה בחרדה מסחרחורת וכתוצאה מכך גם לפגיעה באיכות החיים, שתבוא לידי ביטוי בהימנעות מקיום חיי חברה ומשפחה פעילים, הימנעות מיציאה מהבית ואי יכולת תנועתית".

להלן שתי סטטיסטיקות: , כל אדם שלישי ייפול לפחות פעם אחת בשנה. 65 *מעל גיל שנה, סובלים 65 *כשני שלישים מהמבוגרים מעל גיל מליקוי במערכת שיווי המשקל (המערכת הווסטיבולרית), ליקוי הגורם באופן ישיר לנפילות. סטטיסטיקה זו מבהילה לא רק מבחינת האדם הנופל, אלא גם מבחינת כל הסובבים אותו. נפילה מביאה לאשפוזים, ניתוחים, שיקום, והכרח בעזרה צמודה. היא גם גורמת נזק נפשי המתבטא בחרדה, פחד מנפילה חוזרת, הימנעות מיציאה מהבית ומהשתתפות בחיי קהילה, דיכאון. בנוסף לכל אלה היא גם משבשת את חיי המשפחה המטפלת באדם שנפל. שנה במטופלים 20 ד"ר עוז צור מטפל בהצלחה כבר מעל הסובלים מסוגי סחרחורותשונות ובעיות יציבות. התיישבנו לשיחה על הטיפול הכי טוב: מניעה. מהן הדרכים המקובלות לאבחן סיכון לנפילה? "כיום מאבחנים סיכון לנפילה במבחנים קליניים כמו מדד "ברג" או מבחן "קום ולך". בדיקות אלה דורשות מהנבדק לבצע מטלות כמו לקום מכיסא למצב עמידה ללא עזרת הידיים, לעלות ולרדת במדרגות וכו'. ממחקר מקיף מצאנו שבדיקות אלה, שנערכות על אנשים 2016- שערכנו ב עצמאיים ומתפקדים, לא רגישות מספיק, ולכן אינן מזהות באופן מיטבי ליקויים בשיווי המשקל". כיצד הגעת לפתח מדד רגיש יותר לאבחון סיכון הנפילה של המטופל? "מתוך הניסיון הקליני שלי כפיזיותרפיסט שטיפל באלפי מטופלים במסגרות שונות (בתי חולים, שיקום גריאטרי, מרפאה אמבולטורית, בקהילה ובמסגרת "המרכז הישראלי לטיפול בסחרחורת ושיווי משקל"), מצאתי שניתן למנוע את הנפילה הבאה.

6

05/2020 - 275 רעננה