כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה דצמבר 2020 - גיליון 282

ארנסט בויקובסקי

לאה קליין מאת: 

בכל ערב ריקודים המתקיים ב"מגדלי הים התיכון" בכפר-סבא בולט אחד הרוקדים בתנועותיו הקצובות והקלילות. מדי פעם הוא כאילו יורד לתנועות ישיבה עד הרצפה, ומתרומם בקלות. הוא אינו עוזב את משטח הריקודים, ונראה כאילו אינו מתעייף כל הערב. גופו רזה והליכתו זקופה. "הוא בן מאה", לוחש לי אחד היושבים לצדי. "אמרו לי שאתה בן מאה" אמרתי לארנסט, כשהתיישבתי לידו. "רק בעוד ארבעה חודשים", הוא אומר ומחייך. "מוכן להתראיין לעיתון?" "בוודאי! הוא עונה וקבענו פגישה. . אני אלמן מזה כשלוש עשרה 1921 "שמי ארנסט בויקובסקי. נולדתי בגרמניה בעיר ולדנברג בשנת שנה, לי שתי בנות ובן, תשעה נכדים ושמונה נינים". בוא נתחיל מסיפור ילדותך "רגע, בשביל זה אני צריך להוציא צעטאלע )פתקה( עם פרטים. את חושבת שקל לזכור מה היה לפני מאה שנה"?!

סיפור תמונה

צילום: אורה דולב

יפה, עשית שעורי בית. "כן. תמיד הייתי יקה מיוקק בחזקה שלישית. כל החברים אהבו אותי אהבת נפש. למדתי בבית ספר עממי בגרמניה, ועברתי , כשהיטלר עלה לשלטון, קיבלתי 1933- לתיכון ריאלי. הייתי היהודי היחיד בין אלף הילדים בתיכון. התייחסו אלי מאוד יפה. ב עדיין יחס טוב מצד החברים, כי הייתי המצטיין, הטוב ביותר בספורט, וזה עשה רושם על כל התלמידים. אבל לאחר שנתיים מישהו מהילדים תלה לי שלט על הגב עם המשפט: 'חזיר יהודי'. הייתי בן יחיד להוריי, מפונק, ולא הסכמתי יותר ללכת לבית-הספר". הפסקת ללמוד? "הוריי העבירו אותי לברסלאו, שם היה בית ספר יהודי, אבל לא השתלבתי שם. לא נהניתי. הוריי החליטו לחפש לי מקום שאוכל ללמוד מקצוע ולעזוב את גרמניה. שלחו אותי לבית חרושת ללמוד חשמל". היכן? "שלחו אותי לפלסטינה, לבית ספר טכני על יד הטכניון, עם עוד קבוצת ילדים יהודים שהתארגנה על ידי משפחות יהודיות . סידרו לנו בית מגורים ולמדנו מקצועות שונים". 1938 בגרמניה. זה היה בשנת ופה השתלבת ונהנית? "אני מוכרח לספר לך על המורה הראשי שהיה פרופסור שלימד בטכניון, וגם אותנו, פרנץ אולנדורף – בן אדם שאין שני לו. באחד הימים נשלחתי למחסן להביא משהו, והאחראי אמר ששפכתי נפט על רצפת המחסן, והכריח אותי לנקות. סרבתי. כי אני יקה, ולא אני שפכתי את הנפט. התחילו צעקות ביני ובינו. הפרופסור שמע, ואמר: 'ארנסט, תעשה טובה בשבילי ותנקה, למרות שלא שפכת'. עניתי שאני מוכן בשבילו לקפוץ מהקומה השלישית, אבל לא לנקות את הנפט שלא אני שפכתי. חזרתי לכיתה, וחבריי אמרו: 'רוץ חזרה למחסן, כי הפרופסור לקח סמרטוט ומנקה בעצמו' – רצתי בחזרה, וניקיתי. אני מספר לך זאת כי לדעתי זה סיפור נהדר מבחינה פדגוגית". מתי הגיעו הוריך לפלסטינה? , בתחילת המלחמה. מצבנו הכספי לא היה טוב, והחלטתי שאלך לעבוד כדי לעזור להם. התחלתי לעבוד 1939 "הוריי עלו בשנת בים המלח". שרתת בצבא? "התנדבתי לצבא הבריטי ושם שלחו אותי לעבוד בתור חשמלאי. וגם פה יש לי סיפור מיוחד, שלולא מקרה זה אינני יודע איפה הייתי היום". ספר! "היינו בגבול אלכסנדריה בקרבות אל-עלמיין. באחד הימים האנגלים הכינו התקפה על הגרמנים. היו בשטח עשרות כלי רכב שצריך היה למלא אותם בבנזין. הייתה רק משאבת בנזין אחת, והיא התקלקלה. מומחים רבים ניגשו, עבדו ועבדו, ולא הצליחו לתקנה. אני ניגשתי, ובשנייה מצאתי את התקלה, וקיבלתי המון תשבחות. תאמיני לי, זה היה סתם קלקול טפשי ופשוט. על סמך זה נשלחתי למצרים ללמוד בקורס חצי שנתי ברמה גבוהה. עברתי זאת בקלות, קיבלתי דרגת סמל ראשון, ונהייתי למדריך גם לשוטרים בריטים. למדתי בצבא הבריטי לייצר מצברים, וכששֵרַתִּי בצה"ל רציתי להקים מפעל למצברים, כי לצבא היו כלי רכב רבים. הקמתי את המפעל שסיפק בשנה אחת את כל תצרוכת הרכב של צה"ל. המפעל נסגר אחרי שנה. במשך שנות עבודתי במפעלים שונים )למשל "אמקור"(, נסעתי לאירופה לראות פיתוחים שונים. נסעתי למקומות רבים בעולם ללמוד איך לשנות דברים". והקמת גם משפחה בזמן הזה? "הקמתי משפחה ופתחתי עסק עם חבר לבניית מכשירי חשמל". עכשיו, כשאני יודעת את כישוריך, תן איזה טיפ שהיום, בגילך, אתה בכושר כזה. מטרים וקיבלתי פרסים רבים. הצטיינתי 6 "אני עושה הרבה ספורט, המשכתי להיות ספורטאי מצטיין כל חיי. קפצתי למרחק גם בהדיפת כדור ברזל". ועכשיו – פה במגדלים? "אני נמצא פה מאז שאשתי נפטרה. ממשיך לעסוק בספורט, משתתף בחוגים, בחדרי יש טלסקופ, כי יש לי הובי – אהבת אסטרונומיה. החולשה שלי זה מוסיקה כל הזמן. מוסיקה קלאסית חייבת להיות ברקע... כן, וגם ריקודים". Cleah1@walla.com

≥

12/2020 - 282 רעננה

חנוכה שמח