כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה דצמבר 2020 - גיליון 282

לא אשתוק כי ארצי שי נתה פנ יה קובסקי Ë מאיר חו מאת:  דור מייסדי המדינה עצוב. הם מתקשים לעכל כי המדינה עליה נלחמו ואותה עיצבו בעשר אצבעותיהם, הולכת ונמוגה. חזונו של בן גוריון למדינה שתהווה אור לגויים ממש דיירי הדיור המוגן של "מגדלי הים התיכון" בכפר-סבא התכנסו להביע 100- לא מתממש. כ הזדהות עם המפגינים בצמתים ועל הגשרים על מנת שגם קולם יישמע.

ברחבה בכניסה לבית כאשר רובם מלווים במטפלים זרים ונעזרים בהליכונים. רבים נושאים את דגל המדינה ומנופפים אותו בגאווה. הסדר מופתי. הנהלת הבית לא נטלה כל חלק בעצרת, אך סייעה למארגנות בסידור הכיסאות ברחבה, ועמדה על כך כי הוראות הבריאות כמו עטיית המסכות, מטרים בין איש לרעהו, אכן ייושמו. 2 ושמירת מרחק של ובאמת, הארגון היה למופת. עצב ניכר על פני המפגינים. הם לא העלו על דל מחשבותיהם כי ייאלצו למחות נגד המדינה על אוזלת היד שלה. רינה מספרת בכאב על אכזבתה 90 פריד, ניצולת שואה בת מהמנהיגים. "כל חיי נלחמתי כדי שהמדינה הזו תהיה יפה, נקייה ובלי שחיתויות. אני מאוכזבת". למרות השבר העז שחשים הדיירים, האווירה הייתה חגיגית. שירי ארץ-ישראל הישנה נשמעו ממערכות ההגברה. המפגינים הצטרפו לשירה כשעל פניהם ניכרת ערגה לימים עברו. מדי פעם תופס את מקומו ליד המיקרופון נגן מפוחית פה שמנעים את האווירה. אהובה ı זעקי אר יחגוג בעוד מספר שבועות את 99 ארנסט בויקובסקי בן .1938 . הוא כועס. "עליתי ארצה בשנת 100- יום הולדתו ה . הסיבה שאני מביע את מחאתי היא בגלל שאני 17 הייתי בן אוהב את הארץ. ההנהגה של המדינה הורסת את הכול ואני מתפוצץ". דברים נוקבים ומלאי השראה נשא בפני הקהל . הוא עלה ארצה בשנת 90 אל"מ )מיל( ד"ר יעקב בעל שם, בן והיה הקשר הראשון שנלחם באזור ירושלים במלחמת 1945 תש"ח. בעל שם: "לא היו לנו אז הטנקים של היום, אבל הייתה בנו נחישות שהארץ הזו היא שלנו, שירושלים היא שלנו. כואב לי הלב לאן שהולכים הדברים היום. אני מקווה שכולם ישמעו את הזעקה שלנו ושאנחנו נוכל להמשיך ולחיות במדינה הזו ולראות אותה שוב פורחת וצומחת". כואב לי מרגשים ביותר היו דבריה של מיכל אורבך, שחצתה את גיל . בדברים אותם היא נשאה לקהל היא תיארה את 100- ה חוויותיה מאז עלייתה ארצה ועד אכזבתה העמוקה מהנהגת במסגרת עליית הנוער. 1936 המדינה. "עליתי ארצה בשנת הקמנו ובנינו ישובים בארץ הזו באהבה ובמסירות אין קץ". אורבך הייתה פייטרית ולוחמת אמיתית. שירתה בהגנה, בצבא הבריטי וכקצינה בצה"ל. היום היא חרדה ממה שקורה במדינה. "אני כבר לא מדברת על השחיתות. השסע

מחאת דיירי הדיור המוגן

הזדהות עם הדור הצעיר "החלטנו להפגין ולהשמיע את קולנו כי כאן נמצא למעשה הדור שהקים את המדינה, ונלחם במלחמות ישראל. אנו מתנגדים למצב שנוצר מזה תקופה ארוכה שאין כאן הנהגה היודעת להתמודד במצבי משבר. הסגרים של בתי האבות והדיור המוגן גורמים להמון קשישים בדידות, דיכאון ומחלות, בנוסף למחלת הקורונה. מצב הכלכלה בכי רע, ומשפחות רבות הגיעו לפת לחם. אין תקציב מדינה וכל המערכות הציבוריות קורסות. ועל כל אלה מעיבה השחיתות הפושטת בשלטון המרכזי עד כדי סכנה לביטחון המדינה". את הדברים אומרת (, ילידת הארץ, לשעבר פעילה 83) יוזמת ההפגנה נירה שיבר חברתית במקום מגוריה הקודם חיפה. שיבר, מורה בהכשרתה, מעבירה שיעורי תנ"ך לדיירי הבית המתקבלים באהדה רבה. ליוזמת שיבר הצטרפו שתי דיירות נוספת, יעל ירקוני ורותי זליקוביץ. זליקוביץ: "לא יכולתי לעמוד מהצד ולהיות אדישה. המדינה מתפרקת והממשלה לא מתפקדת. אנו היינו חייבים להזדהותעםהבנים והנכדיםשלנו המביעיםאת זעמם כלשבוע בהפגנות ברחבי הארץ, כשהם רואים לנגד עיניהם כי עתידם וביקשה להישאר 90- לוט בערפל". דיירת המתקרבת לגיל ה בעילום שם אמרה: "הממשלה הזו שהוקמה כדי להילחם בנגיף הקורונה, הייתה אמורה להיות ממשלת חירום ופיוס לאומי של קירוב לבבות. מסתבר שנכשלה במשימותיה. כל החלטותיה פוליטיות על מנת להציל את ראש הממשלה מהעמדתו לדין, ומחפשת מועדי יציאה לפירוק הממשלה".

אכזבה מהמנהיגים דקות ארוכות לפני המועד הנקוב כבר התכנסו הדיירים

❰ π המשך בעמוד

∂

12/2020 - 282 רעננה

חנוכה שמח