כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה פברואר 2021 - גיליון 284

ציפור קטנה לחשה לי

שחרור

טיול

בולבול

צוצלת

בלומה בינשטוק מאת: 

נדמה בשנה האחרונה ששירת הציפורים התגברה ככל שנדמו מנועי המכוניות והאוטובוסים. האוויר נהיה נקי יותר, והציפורים מביעות שמחתן בשיר וזמר מעל כל עץ רענן ובכל גן ציבורי. הציפורים הנפוצות ברעננה הן: דרור, בולבול, עורב, עורבני, צוצלת, יונה, דררה, מאינה, שחרור, נקר וצופית. במקומות מסוימים נראה גם דוכיפת, נחליאלי, שלדג ועוד. לעת ערב מתמרקות הציפורים, ומסדרות את נוצותיהן לקראת שנת הלילה ב"מלון האורחים" ליד עיריית רעננה ובמקומות אחרים בעיר. המחקרים מראים שגלי המוח של הציפורים ביום דומים לגלי המוח שלהן בלילה. הציפורים חוזרות בחלומן מספר פעמים על הקולות ששמעו במשך היום, וכך הן מעשירות את אמצעי התקשורת שלהן. בשעות הבוקר המוקדמות שוב ניתן לשמוע את ציוץ הציפורים המתעוררות ליום חדש. העורב האפור הוא ציפור השיר הגדולה ביותר ברעננה אף שקולה אינו ערב לאוזנינו. מדובר בציפור שנים. לעורב מקור גדול עבה ומגושם והוא אוכל בעיקר שיירי מזון, פגרים, 19- שיכולה לחיות כ נבטים, פירות וגם אגוזי פקאן שהוא מצליח לפצח על ידי כך שהוא מפיל אותם בחוזקה על הכביש. בעונת הקינון העורבים חיים בזוגות, והקשר יכול להימשך לכל החיים. במצרים העתיקה סימלה דמות העורב את המילה נישואין. ביתר ימות השנה העורבים מסתובבים בלהקות, וזוגות הבוגרים מנהיגים את הלהקה. העורבים הם ציפורים אינטליגנטיות ומוחן גדול יחסית. הם ניחנו ביכולת לזהות אדם שהרע להם או נגע בגוזלים. בארץ היו מספר מקרים של אנשים שהותקפו על ידי עורבים, ומומלץ להתחפש כשצריך לטפל בגוזל שנפל. העורבים אוהבים דברים נוצצים וכבר נצפו מספר מקרים בהם עורבים נכנסו לבתים ו"גנבו" תכשיטים וחפצים נוצצים. ספנים בימי קדם נהגו לקחת אתם עורב בספינה, כי האמינו שהוא ניחן ביכולת לגלות יבשה ולכוון אותם לעברה. גם נח שלח את העורב לאחר המבול כדי לגלות אם כלו המים. העורבים נוהגים לגרש מסביבתם ציפורים אחרות, ולכן אפשר לראות על מרפסות ברעננה פסלונים של עורב כדי להרחיק את היונים. Shinbet37@gmail.com

שלדג

יונה

נקר

נחליאלי

עורבני

מאינה

דררה

עורב

דרור

דוכיפת

קריסטין הרמל סודות בית השמפניה/

יהודית הלפר מאת: 

ספר

בעלה של ליב, תושבת ניו יורק בת ארבעים, נוטש אותה לטובת צעירה בת עשרים וארבע ושובר את לבה לאחר שתים עשרה שנות נישואין. הוא מותיר אותה ללא פרנסה, לאחר שפרשה מעבודתה כדי להתרכז בטיפולי פוריות שלא נשאו פרי. , על מפתן ביתה, ומודיעה לה: 99- בתוך הדכדוך העמוק בו היא שרויה, מופיעה סבתה האקסצנטרית, אדית בת ה "את באה איתי לפריז". לסבתא יש אינטרס חבוי: לחלוק עם נכדתה סיפור מורכב ומסעיר מימי נעוריה. ליב נוסעת מתוך תקווה להשתקם, אך תחת זאת נוהגת בה סבתה באופן מוזר, תוך שהיא מפזרת רמזים מסתוריים לגבי תכלית המסע. ליב חשה כבתוך כתב חידה, שהולך ונפרש בהדרגה לעיניה כמו גם לעיני הקוראים. בצעדים מדודים מובילה סבתא אדית את נכדתה אל העבר האפל של חבל שמפיין בתקופת הכיבוש הגרמני במהלך מלחמת העולם השנייה. התמודדות תושבי חבל שמפיין, השוכן בצפון מזרח צרפת, תושבים שרובם כורמים ויצרניי יין המתמחים בייצור השמפניה (ששמה נגזר משם החבל) מסופרת בכישרון רב על ידי הרמל. במרכז ההתמודדות הקשה נמצאת תנועת המרי האזרחית, מחתרת הרזיסטנס, שבין גיבוריה נמנות הדמויות המרכזיות בסיפור. על רקע מלחמתם של יצרני השמפניה נפרשים גם סיפורי אהבה, בגידות וסכנות, וגם סיפור אהבה חדש של הצעירה ליב. אנחנו למדים על גבורת חברי המחתרת שהקריבו את חייהם למען צרפת, והביאו להצלת רבים מהשמדה, בעיקר יהודים. במקביל גם מתוארים משתפי הפעולה הצרפתים שלא היססו להסגיר לידי השלטונות הנאצים את חברי המחתרת, צרפתים כמותם, ובכך גרמו לסופם הטראגי. בעיצומה של המלחמה נולד תינוק כתוצאה מסיפור האהבה המרכזי שבספר. התינוק הזה יגדל וסיפורו מתגלה בהמשך. הספר מתפתח במתח רב לקראת השיא והסוף המפתיע. כמו רבים מספריה של הרמל, גם ספר זה עוסק בתקופת מלחמת העולם השנייה, תקופה המעניינת מאוד את הסופרת ואותה הרבתה לחקור. כמה מספריה עוסקים בתקופה זו וביניהם: "הדירה ברחוב אמילי" (העוסק גם הוא במחתרת הצרפתית) ו"המתיקות שבשכחה". לצורך כתיבת הספר ביקרה הסופרת בחבל שמפיין, נפגשה עם כורמים ויצרני השמפניה, ותחקרה את ההיסטוריה של החבל. כמה מהדמויות המרכזיות בספר מבוססות על אנשים אמיתיים שפגשה, או ששמעה את סיפורם מאנשים שהכירו אותם. Yehudit_helfer@walla.co.il

12

04/2021 - 284 רעננה