כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה דצמבר 2021 - גיליון 294

שיווק גדול כדי לשכנע את בעלי התעשייה הזעירה של מרכז העיר לעבור לאזור התעשייה. במקביל המועצה הגיעה להסדר עם משרד המסחר והתעשייה לפיו כל בעל עסק שיומלץ ע"י המועצה ויסכים לעבור לאזור התעשייה ישלם על המגרש לפי הערכת השמאי הממשלתי ולא במכרז. הדבר שמר על מחיר נמוך למגרשים וזה היה פיתוי עבור בעלי העסקים לעבור. הפיתוי היה דרוש משום שבתחילה הייתה התנגדות גדולה מצד בעלי העסקים למעבר מחשש שיפסידו לקוחות. בדיעבד ברור שהמעבר היטיב עימם. אחת היוזמות החשובות של המועצה הייתה הקמת בית סולל בונה (נמצא בצד הצפוני של קומות המיועד למפעלים 3 קניון 'רננים'). זהו בניין רחב בן קטנים שלא זקוקים לשטח קרקעי. יש בבניין כניסות לרכבים פרטיים ומסחריים שיכולים להגיע לכל שלוש הקומות. המבנה היה מאוד אטרקטיבי לעסקים קטנים והם עברו. כך החל אזור התעשייה להתמלא במפעלים ועסקים. המועצה הקפידה לאשר אך ורק מפעלים שאינם מזהמים. הגידול המואץ העיק על תשתית הביוב והניקוז במושבה. האזור הנמוך של רעננה סבל מהצפות בחורף. בנוסף, מי השפכים, שכמותם הלכה וגדלה, הוזרמו לאזור פולג ונשפכו לים, דבר שעורר התנגדות רבה בעיריית נתניה. לפתרון הבעיה הרחבנו משמעותית את מפעל חמצון מי השפכים. מי הקולחים שהמפעל הפיק שמשו להשקיית הפרדסים של רעננה. במקביל, המועצה יזמה בנייה רחבה של תשתית הניקוז. בתחילה התושבים התנגדו להיטל הביוב שהתווסף לארנונה כדי לממן את העבודות ואף היו הפגנות, אבל וולפוביץ' עמד בפרץ. היום ברור שהבנייה הזו הייתה הכרחית. הפיתוח המואץ של רעננה דרש תקציבים. מבחינת משרד הפנים יש שני סוגי רשויות: נזקקות למענק משלים לעומת עצמאיות כלכלית. באותה תקופה רעננה הייתה עדיין רשות נזקקת. הצגנו למשרד הפנים את צרכי המועצה ואת תקציבה והצלחנו לקבל מענק להמשך פיתוח המושבה. ההצלחה נבעה מהיחסים המצוינים שהיו לוולפוביץ' עם אנשי משרד הפנים עקב האמינות הרבה שהשרה בניהול ענייני היישוב. מענקי משרד הפנים יחד עם תשלומי הארנונה המתרבים, שזרמו לקופת העירייה, אפשרו לנו לאזן את התקציב ואף להישאר קצת בעודף שהופנה לרווחה. אחת היוזמת הבולטות בעשור השישי לרעננה הייתה בנייתו של בית 'יד לבנים'. קדמה ליוזמה דרישת ארגון וותיקי 'ההגנה' של רעננה להקים יד לבנים שנפלו. המועצה חשבה שנכון יהיה להתרים את הציבור כדי לשתף אותו במימון המבנה. יצאנו במבצע "רכישת לבֵנים" תמורת תרומה. היענות הציבור הייתה נמוכה, ורוב המימון נפל על המועצה. בניית המבנה נמשכה כשמונה שנים במגבלות התקציב. במשך כמה שנים השלד עמד סגור וילדים ניסו לשחק בו. אחד מהם אף שבר רגל באתר הבניה. תושבים זועמים פנו לתכנית הטלוויזיה 'כלבוטק' וטענו שהמועצה בונה פיל לבן במרכז רעננה ששואב הרבה כסף ומסכן את התושבים. התייצבתי באולפן, הסברתי לצופים שהמועצה עושה ככל יכולתה לזרז את הבניה והתחייבתי לסיים את הפרויקט תוך שנה. הבנייה אכן הסתיימה תוך שנה ואנשי 'כלבוטק' הוזמנו לראות את התוצאה. בית 'יד לבנים' היה אמור לקום ברח' קרן היסוד (על מגרשו של בית ספר , שנת 1972- 'היובל' היום) ואף הניחו שם את אבן הפינה ב

היובל לרעננה. בסופו של דבר הקמת בית 'יד לבנים' התאפשרה במקום מרכזי יותר, ברח' אחוזה, לאחר שהסתיימה הפרצלציה במגרשים שם והשטח עבר לרשות המועצה.

"יד לבנים"

המחשבה שלנו הייתה להפוך את 'יד לבנים' לדבר משמעותי יותר ממרכז הנצחה שפעיל רק בימי הזיכרון. רצינו שהוא יהיה פעיל כל השנה לרווחת התושבים ולכן קבענו שם את הספרייה העירונית, הגלריה, מוזיאון חדר ראשונים והאודיטוריום 1980- שנקרא היום על שם בנימין וולפוביץ'. המבנה נחנך ב בהשתתפותו של יצחק רבין, אז שר הביטחון. רעננהחגגה יובל לקיומה. ראשהממשלה גולדהמאיר 1972 בשנת הגיעה לטקס המרכזי שהתנהל באמפיתאטרון העירוני (שהיה איש השתתפו בטקס. גולדה 5000- ברחוב אוסטרובסקי). כ מאיר וחיים גבתי, שר החקלאות, קיבלו אזרחות כבוד. הטקס כלל מסכת על תולדות רעננה אותה הציגו בני המקום. חגיגות היובל נמשכו שנה וכללו פעילויות שונות לכלל התושבים". ראוי לסיים את תיאור העשור השישי של רעננה, הראשון משני העשורים של וולפוביץ", ביוזמות שהיו מאוד קרובות ללבו כאיש ציבור. היוזמה האחת היא בתחום החינוך – הרחבת בית ספר מפת"ן (מפעל תעסוקה לנוער): מפת"ן רעננה פתח את שעריו באזור לנוער בסיכון שנפלט ממסגרות החינוך 1968- התעשייה ב הרגילות. נוצר הצורך להרחיבו בגלל הביקוש. המועצה תרמה לתקציב ההרחבה והמוסד הלך והתפתח ומשך אליו חניכים רבים מרעננה ומישובים אחרים. מנהל המוסד, יוסף חיימי, בעל אישיות מיוחדת, הקנה לתלמידיו הערכה עצמית גבוהה, שייכות וגאווה למוסד שלמדו בו. המוסד לימד את תכנית הלימודים הרגילה ובנוסף הקנה ללומדים בו מקצוע. היו בו חדרי מלאכה, מטבח לימודי, חדר אוכל, ספרייה, מרכז לעזרים פדגוגיים לשיפור הלמידה ופינת חי. צוות ההוראה כלל מורים, מדריכים, חניכים. 84 פסיכולוגית ועובדת סוציאלית. בשיאו היו במפת"ן הבנים למדו מסגרוּת מכנית, נגרות רהיטים, בניין ומכונאות רכב. הבנות למדו כלכלת בית, אפנה וקונדיטוריה. רוב הבוגרים סיימו בהצלחה את השירות הצבאי ונקלטו במקומות עבודה מתאימים. מפת"ן פעל ברעננה עד סגירתו לפני מספר שנים. יוזמה נוספת קשורה לנו הגמלאים - אחרי פרישת וולפוביץ' הוא נקרא לנהל את עמותת הגמלאים 1989 לגמלאות בשנת של רעננה וצירף אליו את יוסי רביד כגזבר העמותה. יוזמה בולטת שלהם הייתה בניית מרכז היום לקשיש והמרכז לתרבות כושר ופנאי עבור גמלאי רעננה, כל זאת בסיוע הג'וינט. המרכז מוכר כאחד הטובים בארץ. rtalmudi@gmail.com * המידע ותמונות באדיבות ארכיון רעננה והמנהלת רחל ריינשטיין.

∑

12/2021 - 294 רעננה