כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה פברואר 2022 - גיליון 296

מאה שנים של רעננה È„ÂÓÏ˙ Ô ר מאת: 

הפארק זכתה בפרס "מגשים ישראל" מטעם המועצה לארץ- , והפארק הפך מודל לחיקוי לפארקים 1991 ישראל יפה, בשנת עירוניים בישראל. ההצלחה הביאה את שריג לתכנון פארקים דומים מבחינת גודלם גם באשדוד, בעפולה ובמודיעין. גולת הכותרת בפארקים אלו היא האמפי-פארק המושך קהל רבבות.

פרק שמיני ובו יסופר על העשור השמיני של המאה 90 - של רעננה כלומר שנות ה הקודמת.

המהפך שעברה רעננה בעשור השמיני לקיומה נזקף בעיקר לאיש אחד – זאב בילסקי. בספרה של נורית חליף "במעגלי קידר" מספרת שוש לוין )שהייתה בשעתו פעילה בליכוד ברעננה( שה"דייט" הראשון בין רעננה ובילסקי נוצר כאשר היא קראה בעיתון על נשיא ה"פורום הישראלי" זאב ביֶלסקי מרעננה. בפגישה בביתו הציעה לוין לבילסקי לרוץ לראשות העיר. ההצעה הפתיעה אותו אך הוא נאות. בתיווכה של שוש לוין קיבל בילסקי את תמיכת הליכוד ברעננה, אך הייתה דרושה לו תמיכה נוספת כדי להבטיח רוב קואליציוני במועצה. , ז"ל, בשעתו ראש המפד"ל צבי קניג שוש לוין הפגישה בינו ובין ברעננה, והממונה על תיקי החינוך והתרבות בעירייה. מספרת אביבה, אלמנתו של קניג: "בילסקי הגיע לביתנו ושוחח ארוכות עם צבי. השניים הסכימו לשתף פעולה בבחירות ולאחריהן קניג שימש כסגנו של בילסקי ואחראי על תיקי החינוך והרווחה בעירייה". נבחר זאב בילסקי לראשות העיר רעננה ופתח 1989 בשנת עשור של עשייה אינטנסיבית בו הפכה רעננה לעיר ייחודית, מטופחת, אטרקטיבית, משופעת במתקנים, מוסדות ושירותים לרווחת תושביה ודוגמה לערים אחרות. במהלך השנים האלה קיבלה רעננה אינספור פרסים ובהם פרס החינוך הארצי, אות יקיר תנועות הנוער, אביר איכות השלטון ועוד ועוד. הפרויקטים הגדולים עליהם ניצח בילסקי בעשור הזה הם: בניית פארק רעננה, קליטת העלייה הרוסית המסיבית ואיתה הקמת תזמורת הסימפונט של רעננה, הקמת קריית החינוך ע"ש רבין שכוללת את תיכון מור-מטרווסט, אולפנת הבנות אמי"ת רננים, היכל הספורט והמרכז לאמנויות הבמה והפיכת אזור התעשייה למרכז היי-טק שוקק.

פארק רעננה בתהליך בנייתו

. ועדת ההיגוי החליטה על 1991- התחלנו לבנות את הפארק ב ביצוע בארבעה שלבים: שלב ראשון, אזור הגלגיליות העגול עם פינת החי ומתקני המשחקים, המצפור, וכן נטיעת עצים בוגרים שקק"ל הביאה מהגליל. השלב השני היה האזור מסביב לאגם. בניית האגם והאמפי-פארק היו השלבים השלישי והרביעי והם היו שלובים זה בזה משיקולים של ניוד עפר. לשם המחשה קוב אדמה. עלות 15,000 בניית האגם הצריכה חפירת והוצאת הפינוי והשינוע של כמות כזו של עפר הייתה עולה הון משום קוב, כלומר היה צורך 20- שמשאית אחת יכולה לשאת כ )!( נסיעות משאית. הפתרון שהבאתי היה שימוש בעפר 750- ב שנחפר באגם לבניית הטריבונות של האמפיתאטרון הנושק לאגם. כך הסתפקנו במשאית אחת ודחפור שנסעו הלוך חזור מטר. 200- בין מתחם האגם לאמפיתאטרון, מרחק כ סוגיית מי האגם הייתה מאתגרת גם היא. בעת ההיא ישראל הייתה בבהלת מחסור במים, מפלס הכנרת הלך וירד מתחת לכל הקווים האדומים וערוצי הרדיו והטלוויזיה נשטפו בקמפיין "ישראל מתייבשת". הייתה בעיה של נראות. בעוד ישראל מתייבשת, רעננה ממלאת אגם במים? ל"עזרתנו" באה בארות שהיו מספקות בשעתו מים לרעננה. 13- באר, אחת מ הבאר המדוברת הייתה ממוקמת בצמוד לפארק, ומומחה המים הודיע לנו שרמת המליחות בבאר הזו עלתה כך שהיא פסולה לשימוש ביתי. ואולם למילוי האגם היו המים הללו טובים ובגלל הקרבה של הבאר הזו לפארק, כל שנדרש מאיתנו מ' מהבאר לאגם. בעניין הנראות 200 היה להניח צינור של כלפי התושבים, באו לעזרתנו השמים תרתי משמע. בליל מילוי

היה ראש מטה הבחירות של אורי קידר ובהמשך כיהן כמנכ"ל 1989- בילסקי ב העירייה וכיד ימינו של בילסקי. הוא עמד בראש ועדות היגוי שתכננו ופיקחו על ביצוע הפרויקטים הגדולים והוא מספר: "פרויקט הפארק תוכנן בשילוב עם שכונת לב הפארק במערב רעננה. היטלי ההשבחה של השכונה מימנו חלק מעלות הפרויקט

אורי קידר

הגדול הזה. בניית הפארק נמשכה כחמש שנים והקמתו עלתה מיליון שקל. לאחר הקצאת הקרקעות לשכונת לב הפארק 60- כ דונם. 200 מצפון ומדרום לרח' ויצמן, ייחדנו לפארק שטח של לתכנון הפארק גייסנו את אדריכל הנוף גדעון שריג. תכנית

6

02/2022 - 296 רעננה