כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה מאי 2022 - גיליון 299

לאה קליין מאת: 

אורי גולני

אם אין חלה חמה אפויה בחוג "שישיר", יודעים שאורי גולני, דייר מוותיקי הים התיכון, לא הגיע. ״שישיר״ הוא חוג שמתקיים בימי שישי בבוקר, בו שותים משקה, מספרים סיפורים, חוויות, בדיחות, ונהנים ביחד. אורי תמיד שולף ראשון כתבה אקטואלית מן הטלפון שלו. "מתאים לי שאת מראיינת אותי בתאריך זה, כמה ימים לפני פסח, כי נולדתי בערב פסח", אומר לי אורי בהרצליה. נישאתי והתגרשתי. נישאתי שנית והתאלמנתי. 1938 בפגישתנו. אז נתחיל: נולדתי בשנת כיום אני חי עם בת זוגי, מיקה, שהכרתי ב״מגדלים״. לי שישה ילדים, חמישה עשר נכדים".

סיפור תמונה

צילום: אורה דולב

היכן העברת את ימי ילדותך? "עד גיל ארבע גרנו בהרצליה ואז עברנו לבני ברק בגלל עבודתו של אבי".

במה עסקו הוריך? "אבא היה שרברב ואמא עבדה בבתי זרים. גרנו בלופט קטן, בחצר של מישהו. כעבור זמן קצר עברנו לקריית עמל, שם למדתי. הייתי הספרן של בית הספר העממי, כי אהבתי מאוד לקרוא. אהבתי את הלימודים, ותתפלאי, גם את המורֶה. אני זוכר שפעם אפילו קראתי לו, בטעות, 'אבא'. הייתי הילד הגבוה ביותר בכיתה. בסיום כיתה ח' שרו כל שנה שני תלמידים מכיתה ז' שירים שכתבו לילדי כיתה ח', לפי מנגינות ידועות. למשל, על בת שקדנית שרו לפי המלים של ביאליק: "גם ביום וגם בלילה", ועלי, הגבוה, שרו: "מעל פסגת הר הצופים". מי ששרה עליי הייתה חברתי הראשונה". תיכון? "בשנתיים האחרונות של התיכון למדתי בפנימיה הצבאית שליד ביה"ס הריאלי בחיפה. בבוקר – לימודים, ואחה"צ – אימונים. חוץ מזה היינו גם שובבים. אני זוכר שמישהו זרק באחד הימים פצצת עשן לכיתה, וחיכינו שהמורה ייכנס ראשון. הוא כל כך כעס, שסרב להצטלם איתנו בתמונת המחזור". צבא? "בצבא הייתי "גולני בגולני". מכיוון שאני בוגר פנימיה צבאית, לא עשיתי טירונות, והייתי ישר מ"כ של בוגרים ממני במלחמת . גרנו בנצרת עילית, שם היינו מראשוני היישוב. כשהשתחררתי עבדתי בעבודות שונות עד 22 קדש. הייתי בקבע ונישאתי בגיל שהגעתי לעבוד באוניברסיטת חיפה. הייתי סגן מנהל הספריה, ואחר כך מנהל כוח אדם". איך הגעת למשרה זו? "ניגשתי למכרז. עם הזמן זה נשכח ממני. באחד הימים, כשהייתי בספריה, הגיע נשיא האוניברסיטה וקרא לי. אמרתי לו שאיני יכול לצאת; אני באמצע העבודה. הוא הצליח לשכנע אותי. יצאתי והלכתי אתו לכל אורך האוניברסיטה, שזו דרך ארוכה מאוד, עד שהגענו למשרד כח אדם. שם הושיב אותי ואמר לי: "מהיום זה מקום עבודתך החדש". עם השנים רציתי שינוי – לעבור לעבוד בתעשיה. עבדתי בעבודות שונות עד שהגעתי לבסוף לעבוד בבית חולים ׳מאיר׳, כמנהל כוח אדם, ומשם יצאתי לגמלאות". החלפת המון מקומות עבודה וגם מגורים! איך זה השפיע על המשפחה? "קשה. כי עוברים עם ילדים שצריכים להתרגל כל פעם לחברה חדשה. בסוף עברנו לגור בבת-חפר ששם בנינו את ביתנו: בית גדול וגינה סביבו. שם אשתי נפטרה. הייתי בודד, והחלטתי לעבור לבית מוגן". ואתה מרוצה? "מאוד! כאן הכרתי את מיקה, בת זוגי, וטוב לנו. אני משתתף בחוגים רבים: חוג קרמיקה, בו עשיתי יצירות רבות, המקשטות את ביתי, חוג רקמה אמנותית, רבות מעבודות הרקמה שלי מקשטות את הקיר. בין העבודות גם שעון רקום (שמראה את השעה!), חוג תכשיטנות – בו אני עושה תכשיטים למיקה ולמשפחתי. במרפסת אני מגדל צמחים, ויש לי גינה הידרופונית של ירקות שונים. בסך הכל אני מאושר". גם אנחנו מאושרים ומחכים לחלה החמה שלך כל ״שישיר״, וברור – גם למתכון. כפות סוכר לבן, כף מלח, רבע כוס שמן, בערך שתיים 5 , "זו החלה הכי פשוטה וקלה: קילו קמח לבן, שתי כפות שמרים יבשים וחצי כוסות מים, וצימוקים. מערבבים ומתפיחים. קולעים צמה ומתפיחים שנית. למעלה אני מורח ביצה מעורבת בקצת מים או מעלות". 180- חומץ ומפזר סומסום וישר לתנור, כשלושים וחמש דקות ב Cleah1@walla.com

3

05/2022 - 299 רעננה