כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה אוגוסט 2022 - גיליון 302

בלומה בינשטוק מאת:  העץ שהוא יער - הפיקוס הבנגלי

הפיקוס, עץ נוי נפוץ בישראל, נמצא ברשימת עצי המורשת של ישראל. הפיקוס הבנגלי הוא העץ הלאומי של הודו ונחשב מקודש לדת ההינדו. המסורת ההודית מספרת שבודהה ישב שישה ימים ושישה לילות בצלו של הפיקוס עד שבבוקר

ספר טיול

השביעי הגיע לנירוונה, כלומר להארה. ההודים מצטטים את בודהה שאמר: "עץ הוא יצירה נפלאה של הטבע המעניקה מחסה, מזון, חום והגנה לכל היצורים החיים. הוא מעניק צל אף לאלה האוחזים בגרזן כדי לכרות אותו". זרעי הפיקוס נובטים בדרך כלל על עצים אחרים למשל על עצי תמר, או בסדקי סלע או מבנים. לאחר הנביטה הצמח מצמיח שורשי אוויר המשתלשלים לקרקע ומתפתחים לגזעים. ביערות הגשם של הודו ומזרח אסיה יש עצים שהפכו לפארק ו"חנקו" את העצים שבסביבתם. יש גם עצי פיקוס שהשתלטו על אתרים היסטוריים בלתי מיושבים וכיסו אותם. בארץ ניצבים עצי פיקוס בנגלי מרשימים במקומות שונים: מצפון לבית הכנסת, בקצה שדרת הדקלים ששימשה כניסה ראשית לבית הספר בעבר, מצוי עץ שמשתרע כמעט על פני מקווה ישראל: דונם. שרשי האוויר הפכו לגזעים והעץ נראה כחורשה. חורשה יפיפייה של עץ אחד . צאצא ישיר של הפיקוס שבמקווה ישראל. קיבוץ שדה אליהו: ליד חדר האוכל ניצב עץ גדול שחצובה בו מנהרה. גן שמואל: בגן הבוטני מצוי פיקוס גדול שבצלו ספסל למטיילים שמשקיפים על הגן. בעין גדי: ליד אכסניית עמנואל מצוי פיקוס בנגלי גדול ומרשים בחצר ששימשה כמלון פארק של הברון הרוסי פלטון במושבה הגרמנית שביפו: פון אוסטינוב (גם עץ זה הוא כנראה צאצא של הפיקוס שבמקווה ישראל.) ניתן לראות את פיקוס השדרות השייך לאותה משפחה, אם כי עליו קטנים יותר. בעבר נהגו לשתול אותו בגנים ציבוריים, ברעננה: בחצרות בתי הספר ובשדרות. יש עצים גדולים מול העירייה וכן ליד מקווה הטהרה ברחוב הרצל. רואים בבירור את שורשי האוויר שהשתרגו על הגזעים וגם על הגדרות בסמוך. בשנים האחרונות עצי הפיקוס הפכו למטרד ציבורי. שורשיהם החזקים הצליחו לחדור למעמקי האדמה ולהזיק לרשת המים והביוב ולהרים את אבני המדרכות. פירותיהם שהבשילו, כי הצרעה שמאבקת אותם הגיעה לארץ, נפלו בהמוניהם ולכלכו את הסביבה. כמו כן התרבו עטלפי הפירות שניזונים מהפירות. העטלפים מתיזים את הלשלשת שלהם על קירות הבתים הסמוכים ומלכלכים אותם. Shinbe37@gmail.com הפיקוס הבנגלי במקווה ישראל במפגש היכרות בין משפחות של זוג שעומד להינשא. בין המוזמנים גם 2000 הספר נפתח בשנת .85- סבו האלמן של הנכד וסבתה האלמנה של הנכדה. משהו בקשישה מעורר זיק בקשיש בן ה לפתע הוא קורא לעברה: "לנקה, זה אני יוזף, בעלך!" עלילת הספר מחזירה אותנו לפראג בתקופת מלחמת העולם השנייה. לנקה הסטודנטית מוזמנת לבלות חופשה בקרלו ויווארי עם משפחת חברתה ורושקה הלומדת איתה באקדמיה לאמנות. במהלך החופשה היא לומדת להכיר את הצד האחר, המשוחרר יותר, של אחי חברתה, יוזף, הסטודנט לרפואה שכמעט לא הכירה כי תמיד היה ספון בלימודיו. בתוך הטבע המופלא בו מטיילים השניים מתפתח ביניהם רומן הממשיך בסתר עם שובם לפראג. , עם כיבוש חבל הסודטים בצפון, כבר החל להתגבר חששם של יהודי פראג מפני פלישת הנאצים. כשהעיר 1939 בינואר במרץ, מחויבים היהודים לשאת טלאי צהוב, ונגזרות עליהם גזירות נוספות. יוזף ולנקה מתחתנים בחופזה, אך לנקה מסרבת 15- נכבשת ב לברוח ולעזוב את הוריה ואת אחותה הצעירה. יוזף מצליח להשיג אישורי כניסה לארצות הברית ומבטיח להביא אותה אליו בהמשך עם משפחתה. בינתיים נשלחת לנקה עם משפחתה לטרזין, המחנה הידוע לשמצה, ששימש "דוגמה" ליחס הטוב כביכול שהעצירים היהודים מקבלים. כשהגיעו נציגי הצבא האדום לבקר, היו הנאצים מלבישים את העצירים בבגדים יפים ומאכילים אותם כדי להסוות את התנאים התת אנושיים בהם הם הוחזקו. אסירי מחנה טרזין אמנם שרדו, אך קיבלו מזון מועט ונראו כמו שלדים מהלכים. החלשים נשלחו לאושוויץ. האומנים במחנה תיעדו בציורים את הנעשה שם בתקווה שיימצאו לאחר המלחמה. עלילת הספר נעה בין סיפורה של לנקה בשואה, בעיקר במחנה טרזין, לבין תיאור חייהם של לנקה ויוזף לאחר שניסו לשקם את חייהם מחדש. הסופרת התבססה ברומן זה על סיפורים אמיתיים וביניהם על הסבא והסבתא שנישאו זה לזו לפני המלחמה ונפגשו אחרי שישים שנים. כמו כן ביקרה בטרזין ונפגשה עם שורדי שואה, חלקם אומנים. הספר מרגש ביותר ומותח, למרות שהסוף היה ידוע מראש. Yehudit_helfer@walla.co.il אליסון ריצ׳מן אהבה אבודה / יהודית הלפר מאת: 

13

08/2022 - 302 רעננה