כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה ספטמבר 2022 - גיליון 303

ידו של נשיא ארצות הברית תואר ד"ר בפסיכולוגיה. בסוף הלימודים כתבה לי המורה: ׳היה לי מאד נעים שהיית אצלי בכיתה׳". ככה סיפרתי לביידן שהיה טוב ליהודים באמריקה. וגם סיפרתי לו עוד סיפור". איזה סיפור סיפרת לו?

הרבי. בסוף המלחמה עשינו ארבעתנו את דרכנו לחיים חדשים בארה"ב, שם הקמנו את משפחותינו. אני הכרתי את יצחק סיקוביץ שעלה 1939 מברלין ארצה בשנת אחרי ליל הבדולח יחד עם הוריו וחמשת אחיו ואחיותיו. יצחק הספיק להיות נוטר ופלמ"חניק, למד בטכניון והיה מהנדסמבריק בתעשייה הצבאית. היה לו אפילו חלק בהמצאת ה"עוזי". ובשנת נסע יצחק לארה"ב 1951 על מנת לרכוש תואר נוסף

"ביידן היה מאוד קשוב אלי והתרגש מאוד ואפילו קיבלתי ממנו נשיקות. סיפרתי לו שהתחלתי ללמוד באוניברסיטה בחורף. גרנו בברוקלין ולמדתי במנהטן. ערב אחד יצאתי בדרכי לאוניברסיטה והתחיל לרדתשלג. נכנסתי לחנות נעלייםלקנות מגפיים. שילמתי בצ'ק שעליו הייתה רשומה כתובתי. המוכר, איש זקן וחביב בן שמונים, הסתכל על הצ'ק ואמר: ׳איזו כתובת נחמדה יש לך. מספר הבית שלך הוא תאריך יום העצמאות של אמריקה'. ואני חשבתי לעצמי: 'כמה יפה וסמלי שאני, שורדת שואה, חדשה באמריקה, גרה במדינה שמקבלת אותי כל כך יפה והכתובת שלי כל כך יפה'. 'אתה מבין?', שאלתי את ביידן, 'כמה יפה שנתתם לנו, אנחנו שעברנו את מה שעברנו, לחיות במדינה היפה שלכם וקיבלתם אותנו בזרועות פתוחות'. העברתי לו גם מסר: חשוב שאנשים ידעו שיש אכזריות. אנשים שעברו את המלחמה הולכים עד היום עם כאב בלב. אני מתעוררת לפעמים בלילות עם בכי בלב כי אני נזכרת בכל מה שעברנו. אמרתי לו שאסור שזה יקרה שוב שמישהו ירצה להשמידנו כי 'בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו', אבל העם היהודי יישאר לעד בחיים. ביידן הזיל דמעה". ספרי לי את הסיפור האישי שלך, אני מבקשת.

הביוגרפיה של גיטה סיקוביץ

. יצחק נפטר 1957 בהנדסה, שם היכרנו ושם נישאנו בשנת כשהייתי בת 1992 בפתאומיות ואני עליתי ארצה בשנת נכדים 21 , וגרה מאז בירושלים. יש לנו שתי בנות ובן וגם 65 ומספר הולך וגדל של נינים". איך גמלה ההחלטה לעלות ארצה? במסגרת תכנית חילופי 1955- "אני הייתי פה כבר ב סטודנטיםשל הסוכנות היהודית ועבדתי כמתכננת במחלקת ההנדסה של חברת החשמל. כבר אז הרגשתי פה בבית. מאז שעלינו אני מאוד פעילה ב'עמך', גם בשל הידע המקצועי שלי וגם משום שכשותפת גורל אני יכולה להבין את הכאב שהם נושאים. חשוב לי גם לדבר על המלחמה עם תלמידים וחיילים וקבוצות אחרות". גיטה אינה מחמיצה שיעור תורה, ומרבה ללכת להופעות מחול ולקונצרטים, ובעיקר היא שומרת על חיוניות ואופטימיות שמדבקים את סביבתם. אולי גם בגלל זה נבחרה לייצג את שורדי השואה במפגש עם נשיא ארה"ב. התמונה של נשיא המעצמה החזקה בעולם כורע ברך בפני שתי הנשים האלה מוכיחה זאת. Kenig1@bezeqint.net

בעיירה חוסט 1927- "אני נולדתי ב שבהרי הקרפטים. אז זה היה צ'כוסלובקיה והיום אוקראינה. אבי, וולף פרידמן מהעיירה חוסט, היה תלמיד חכם ואיש מוסר, מחשבה ופילוסופיה. כל ימיו הקפיד ללבוש לבוש חסידי. הוא עקב ברוב עניין אחרי כל הידיעות היהודיות המגיעות מחוץ להונגריה ובמיוחד מארץ-ישראל. חלומו היה לעלות לארץ ישראל. לפרנסתו

סיקוביץ אחרי המלחמה

עסק במסחר, אך לא זכה להגשים את חלומו כי נרצח על ידי הגרמנים באושוויץ. אימי חנה לבית גולדנברג, הייתה בתו של חיינו חיים שלווים וטובים, אלא 1939 רב העיר והמחוז. עד שאז השתנה הכול. גורשנו לגטו ומשם לאושוויץ-בירקנאו. 1945 במאי 8- סבלנו מקור עז, רעב קיצוני ועבדנו בפרך. ב שוחררנו, אחותי ואני, באורח נס. אחותי ואני, הלכנו מאות ק"מ חזרה לחוסט ושם פגשנו את אימי ואחותי הגדולה. בזמנים הקשים באושויץ ובמחנות אחרים הייתה אימי נזכרת בביקור של הרבי מבעלז שהתארח בבית אביה במלחמת העולם הראשונה לאחר שברח מפולין. כשהוא היה בביתם הוא בירך את אימא ב״חן, בחסד וברחמים". הברכה הזאת הייתה אצלה מקור לחיזוק ולאמונה שהיא חיה בזכות ברכת

בברכת שנה טובה אפי עזר חשמלאי מוסמך 052-2528882 : טל

11

09/2022 - 303 רעננה