כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה ספטמבר 2022 - גיליון 303

ם" ָ ח ֻ ר ְ ב י ֵ ז ֹ ע ְ ה ו ֶ ד ֹ "מו "אני רוצה לספר לך סיפור", אמר הקול הלא מוכר בצידו השני של קו נילי אפלבוים מאת: 

שני ילדים ושני נכדים. הוא עובד כמנהל אחזקה במכון לטיהור שפכים. הנתינה היא במהות שלו. הוא מתנדב מזה עשרים שנה במשטרת התנועה. "אני לא נוהג לתת דו"חות" אומר רבר, "בדרך כלל אני מזהיר". אביו היה ניצול שואה, והוא חבר פעיל בוועד של ארגון יוצאי קוריץ שבאוקראינה. הרשימה עוד ארוכה: הוא מתנדב יום בשבוע בספרייה של המושב, מצלם אירועים, בקיץ הוא מקרין סרטים לילדי המושב על קיר מרכז הפיס והוא גם מקים את הארכיון של המושב במסגרת האתר "סיפור מקומי". אני תוהה. מאיפה הזמן? "אני מוצא לעצמי זמן, ואת רואה יש לי אפילו זמן לשבת אתך". מה הרגשת כשראית את התמונות זרוקות בערימת האשפה? "מאוד התרגזתי. זו דוגמא קטנה, אבל יש המון דברים שאנשים מבוגרים אוספים, ולפעמים דברים יפים, ובאים היורשים או הנכדים ופשוט זורקים חיים שלמים לפח. אולי הם לוקחים מזכרת, ואולי לא."

הטלפון. אף שאיני נוהגת לשוחח עם אנשים זרים, הסתקרנתי. "קוראים לי דב רבר", הציג האיש את עצמו. אני מתגורר במושב אלישמע ובשכנות אליי מתגורר אדם שעוסק בפינוי עיזבונות מבתי נפטרים. יום אחד הוציאו ים של פסולת במושב, ובין הדברים נתגלה לי אוצר עצוב במיוחד: עשרות ציורים, שמן, אקרליק ואחרים היו זרוקים בפח. התמונות היפות היו מעשה ידי אומן ושם הצייר שחתם עליהן הוא אליעזר קשאי. על המסגרת הייתה מדבקה עם שם חנות המסגרות ברעננה ואפילו היה מספר הטלפון של הצייר. ניסיתי להתקשר אבל המספר עבר לבעלים חדשים. חיפשתי את שמו של דר' קשאי באינטרנט והופיעה בעיתון "כיוון 2014 שם כתבה שלך עליו בשנת חדש" רעננה. בכתבה מצולמת תמונה של דר' קשאי כשמאחוריו קיר מכוסה בתמונותיו, אותן תמונות שמצאתי זרוקות", והוא ממשיך ומספר: "אספתי את התמונות, הן כרגע ברכב שלי. אני עדיין לא יודע מה אעשה איתן. פשוט לא יכולתי לתת יד לכך שכל סיפור חייו זרוק בצדי הכביש ומיועד לגריסה". סיפורו של רבר הציף אותי בסערת רגשות שהמכנה המשותף להם היה זיכרון: זיכרון של כתבה שכתבתי שנים, ובלחיצת כפתור אפשר להעלותה על המסך 8 לפני ולראותה, זיכרון של דר' קשאי שפגשתי והוא כנראה נפטר סיפור חייו היה נמחק אלמלא ערנותו 98 לאחרונה בגיל ורגישותו של דב רבר, וזיכרון של כל אחד מאתנו, מה היינו רוצים שיישאר אחרי לכתנו. נפגשתי עם דב רבר בביתו. כשנפתחה הדלת נתגלה לעיני מראה מרגש. לאורך החלון בסלון מוצבות תמונות שצייר דר' קשאי. התמונות שרבר "הציל", התמונות שצולמו . 2014 בכתבה בעיתון "כיוון חדש" בחודש מאי נולד וגדל בכפר גני צבי, אחד מכפרי הוד השרון. 61 רבר בן שנה עבר עם רחל בת זוגו למושב אלישמע. יש להם 15 לפני

2014 תמונת קשאי בכתבה ב״כיוון חדש״, מאי

האם חווית עוד מצבים דומים? "אני לא אספן של גרוטאות, אבל יום אחד נסענו, אשתי ואני לתל אביב לניחום אבלים וראינו קופסת קרטון מונחת ליד עמוד תאורה. הצצנו פנימה וראינו כוסות מכוסות שכבת אבק כבדה. נראה שהרבה הרבה זמן הם לא היו בשימוש. לקחנו אותם". הוא מראה לי כוסית קריסטל מבריקה ואומר: "תראי מה יצא לאחר ששטפנו אותם במדיח. אני בטוח שזה היה אצל אנשים מבוגרים בוויטרינה, והילדים, מה שעניין אותם זה לממש את הרכוש והם זרקו זאת. אותי זה מבאס כי מבחינתי הם זרקו חיים".

14

09/2022 - 303 רעננה