כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה ספטמבר 2022 - גיליון 303

תקווה קריגר

לאה קליין מאת: 

אין דבר העומד בפניה – כך התרשמתי מתקווה קריגר. היא כבדת גוף וכבדת מהיכן הביטחון שמיעה, לדבריה, אך היא מסתדרת בכל דבר יותר טוב מכולנו. שאלתיה כשנפגשנו. "אימא ז"ל פעם אמרה לי: 'כנראה שבמקום עבודתך את הזה? עובדת טובה מאוד, משום שלא מפטרים אותך עם הפה הגדול שלך'. ואני תמיד עונה: אני לא יכולה לעבור לסדר היום אם משהו נראה לי לא בסדר, אבל אף פעם לא אעליב ולא , אני מחייכת. אז תמשיכי לספר על עצמך אנבל את פי". "אני רווקה. גרתי עם הוריי וסבתי ברמת השרון עד שנפטרו, והמשכתי להתגורר שם אחרי מותם". היכן נולדת? . זו הייתה עיר שהתבססה על סרטי קולנוע. אבא עבד שם 1948 "נולדתי בלודז' בפולין בשנת כטכנאי-סרטים, כך שאני נחשפתי לסרטים בגיל צעיר, והייתי גם להוטה אחר קריאת ספרים. קראתי כבר בגיל חמש, וכל ספר ששמתי עליו יד, קראתי. ספרים רציניים כמו של ז'ול וורן, קרל מאי ועוד". מה עוד את זוכרת מילדותך שם? "הייתי ילדה עם תיאבון טוב, ובגן הילדים היו מושיבים אותי מול ילדים שלא היה להם תיאבון. הייתי מאוד שובבה, ובאחד מטיולי הגן טיפסתי על עץ בבית הגננת ושברתי את... העץ. בתור עונש ביליתי את כל הביקור בחוץ". המשפחה דתית? "לא. אבל חגגנו את כל החגים היהודיים. שמרנו על המסורת. בין הילדים הגויים הייתי ילדה מוכה, כיהודיה, אבל לא הבנתי למה מכים אותי". נולדת כבדת-שמיעה? "בגיל שלוש חליתי בסקרלטינה (שנית), ועצבי השמע נשרפו, ולכן לא הייתה אפשרות לעשות לי שתל. בפולין גם לא היו מכשירי שמיעה. בבית הספר, בכורח המציאות, כנראה, פיתחתי קריאת שפתיים. את יכולה לכתוב שפעם הייתי כבדת שמיעה וכבדת גוף. כיום אני כבדת גוף וממש חירשת". מתי עליתם ארצה? , אני, הוריי וסבתא, ישר לרמת השרון. ביום הראשון בבית הספר, ילד זרק עליי שולחן ושברתי רגל. ביסודי 1957- "עלינו ב ובתיכון למדתי ברמת השרון". צבא? "לצבא לא גייסו אותי בגלל החירשות, ועד היום יש לי פצע פעור בלב. לא סולחת. הלכתי לקיבוץ, אבל היה לחץ של הוריי לחזור, והתחלתי לעבוד בחברת דלק". איך הסתדרת עם החירשות? "בשנה הראשונה היה קשה. היו שואלים אותי על מוישה, הייתי עונה על חיים. עם הזמן קיבלתי ביטחון והייתי עובדת טובה. הייתי מן הראשונים שעבדו על מחשב". בילויים? חיי חברה? "אני מאוד מתעניינת באנתרופולוגיה. עניינו אותי מאוד כל העמים הקדמונים, כל המיסטיקה. נשאבתי לכל הבודהיזם במזרח הרחוק ולכל הַשַּמאנים בדרום אמריקה. וכשהתחלתי להרוויח כסף נסעתי להרבה מאוד טיולים לכל המקומות שעניינו אותי, וכך גם רכשתי המון חברות, שעד היום אנו בקשר. בירדן הייתי כמה פעמים בסלע האדום, בפטרה. בדרום מצרים הייתי במקומות מרשימים, ובעוד כמה חודשים אני נוסעת עוד פעם למצרים". וכל זה בין נסיעותייך כל שנה לפולין? "לא סיפרתי לך על עוד הרבה טיולים בחו"ל ובארץ. אני צמאת ידע, הולכת כל שבוע למגוון רחב של הרצאות, גם לא מוותרת על ריקודי עם ושחייה יומיומית". כל הכבוד לך! "טוב. מזלי שהתברכתי בזיכרון טוב, וזוכרת פרטי פרטים מהעבר, פותרת הרבה תשבצים ותשבצי היגיון". מתי עברת לדיור מוגן, והסיבה? "אני מברכת יום יום שהיה לי המזל והיכולת להגיע לפה". אני יושבת לפעמים לידך בהרצאות, ונהנית לראות את האומץ שלך לתת למרצים הוראות כדי שתוכלי לראות את תנועת השפתיים. באמת כל הכבוד! ועכשיו, בואי להצטלם. "בסדר, אבל תעשי אותי עם עיניים כחולות ותלתלים. זה מה שמציל אותי, חוש ההומור. אני מסוגלת לצחוק על עצמי". Cleah1@walla.com

סיפור תמונה

5

09/2022 - 303 רעננה