כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה אפריל 2023 - גיליון 310

בית ספר, לא לפני שרכשה תואר שני בניהול חינוכי. "שנות עבודתי בהוראה היו מלאי סיפוק ותוכן. חשתי שאני ממלאת שליחות". מעבר לשעות עבודתה יזמה כהן חוגים ופעילויות בהתנדבות. "אני מאמינה כי הנתינה וההתנדבות הם אלו שנות עבודה בהוראה, בגיל 34 שמניעים את האדם". לאחר , פורשת כהן ממערכת החינוך ומקדישה את כול כולה 53 לפעילות חברתית התנדבותית. היא מתמודדות למועצת העיר, נבחרת ומתמנה ליו"ר השירותים החברתיים, משמשת כסגנית ראש העיר ומקבלת על עצמה את תפקיד יו"ר ועדת השכונות. "את כל המשימות שאני נוטלת על עצמי אני עושה באהבה. אני מחפשת אתגרים שנותנים לי 'חיים'. בלעדיהם אני מתה". לאחרונה החלה כהן במיזם חדש שנקרא "מירב הזהב"-מרחב יזמות רבגוני בגיל הזהב. התנ"ך מקור לליכוד כמי שהתחנכה בבית דתי זיקתה האמונית של כהן מתחזקת עם הזמן. בעקבות אהבתה הגדולה לתנ"ך, היא יזמה חוג תנ"ך ייחודי הנקרא "לגעת בפסוקים" אותו מעביר בהתנדבות משה שחר, גמלאי משרד הביטחון, מהנדס חלל המתמחה בפיתוח לוויינים. מדובר בהטמעת ערכים מפסוקי התנ"ך שמהווים מקור לליכוד האומה, לחינוך, לאזרחות, למורשת ולמסורת. "כשאני מציעה את החוג לאנשים חילונים, אני מזהה התנגדות. כאילו יש כאן כפייה דתית ולא כך הדבר. יש דעות קדומות לכל מה שקשור לתנ"ך וזה משגע אותי. הרי התנ"ך הוא היסוד שלנו שמחבר את כל יהודי התפוצות כעם". עפה על החיים פגישתי עם כהן מתקיימת במשרדה בבניין העירייה. שיחתנו נקטעת מדי פעם בגלל צלצולי מכשיר הטלפון שלה. "אני מתנצלת. לעולם אין לדעת עד כמה שיחה כזו או אחרת חשובה, ואני פה למען התושבים לסייע להם ככל שיש בידי". היא מעידה על עצמה כי היא שוחרת תרבות ותיאטרון ואף 'חטאה' בעבר כשחקנית וכיוצרת. "אני אוהבת לשחק. השתתפתי בחוג דרמה והופעתי בהצגת יחיד בפני קהל במחזה שאני כתבתי. קראתי למופע 'עפה על החיים'". נכדים ומאכלים אני שואל אותה על מאכלים תימניים שהיא מבשלת והיא תוקעת בי מבט ממושך עם חיוך בצדו: "אני לא בעניין בישולים.. אני חפיפניקית. האוכל זה לא התחום החזק שלי, ולא זה מה שמחבר ביני לבין הנכדים, אף שהם לא יוצאים מפה רעבים. הקשר עם נכדיי חזק ואמיץ והוא כולל גם התכתבויות כמעט יום יומיות בקבוצת הווטסאפ המשפחתית שנקראת 'נכדים עוצמתיים'. הם רואים בי כאוטוריטה וכדמות שנכון להתייעץ איתה ולקבל תובנות במקומות בהם הם לא בטוחים". חזון אישי לעשור מהיום "אני מקווה שתמצא אותי שמחה, מאושרת ובריאה". אשמח להמשיך עוד קדנציה, אבל הכול תלוי בחיוניות ובבריאות שלי, ועד כמה אני באמת תורמת ומרגישה כי אני מסופקת. אם זה ייגמר – אפרוש". meirch@gmail.com

עזר כנגדה היכרותה עם שמואל בעלה התרחשה במועדון ריקודים לחבר'ה דתיים. "החבר הראשון שלי היה מורה בצוות ההוראה בבית הספר בו לימדתי, אך לא חשתי בשלה לנישואין אף שהוא הציע לי. בהמשך חשתי מוכנות ובשלות, אך לא נמצא האחד. באחד המוצ"שים יצאתי עם שניים מאחייניי לסרט ׳נוסע עובר בגשם' עם צ'ארלס ברונסון. עד היום לא ראיתי את הסרט כי שינינו תוכנית והלכנו למועדון הריקודים. בתחילה נחרדתי משינוי התוכנית: 'מה יגיד הרב שמואל חפר מנהל חב"ד על הכפירה שלי'... אבל כשנכנסנו למועדון ראיתי את שמואל והחלטתי לפתוח איתו בשיחה. הרגשתי שגם הוא מגלה בי עניין, אבל לקח לו שנתיים, בהן התעניתי, עד שהציע לי נישואין. כנראה לא היה בטוח בצעד הזה, ולדעתי הוא לא בטוח עד היום", פורצת כהן בצחוק. אנו ברגע קריטי בסיום בית הספר היסודי התקבלה כהן לפנימייה של כפר חב"ד, שם השלימה את לימודי התיכון ואת הסמינר למורות. "אבא שלי היה גדול בתורה. לפרנסתו עבד כגנן בבית הנשיא חיים ויצמן ובזמנו הפנוי הוא שימש כ'מורי', שוחט, חזן, מוהל, בעל תפילה ותוקע בשופר. החינוך התורני וההשכלה היו בבת עינם של הוריי והם עשו הכול שנקבל את החינוך המיטבי. שבעה מתוך שמונת אחיי ואחיותיי הם מורים". תקופת הלימודים בפנימיית בית חב"ד הייתה אחת היפות בחייה של כהן והיא נזכרת בערגה בזמנים ההם. "ההורים שלי שילמו המון כסף כדי שאקבל את החינוך הטוב ביותר. הם חשבו שתיכון רגיל ברחובות אינו מספיק טוב מבחינת הערכים שאקבל, ולמרות שאין לנו שום זיקה לחב"ד אמא שלי רצתה שזה החינוך שיוקנה לי". לשאלתי אם לא חשה יחס מפלה בהיותה ממוצא מזרחי כאשר הנהלת הפנימיה כולה ממוצא אשכנזי, היא משיבה: "לא הייתה שום גזענות. המורים אהבו אותי אהבת נפש. נתנו לי את ההרגשה שאני שווה המון". היום כהן חרדה. לדבריה השסע בעם הוא אדיר ואם לא נדע להתגבר על הפערים, היא צופה אסון. "אנו ברגע קריטי. חשוב לנו להבין שאסור לנו לוותר אחד על השני. זה לא קלישאות ואלו לא מילים נבובות. זו האמת לאמיתה. האויבים מסביב נשארו אותם אויבים. כשיש פיגועים באזרחי המדינה, אף אחד לא נשאל אם הוא ימני או שמאלני, אשכנזי או מזרחי, דתי או חילוני וכו'. פגעו באנשים כי הם יהודים. חייבים לשמור על המדינה שלנו. ההורים שלנו עשו את הכול כדי להגיע לארץ הזו. סבלו חרפת רעב כדי לבנות אבן על אבן. מה קרה לדור הנוכחי? מה, כבר אין חזון? ממש מפחיד. עלינו להתגבר ולא לוותר". עניין הפגנות המחאה השבועית נגד המהפכה המשטרית אינו נותן לכהן מנוח. "האחדות חשובה מכל דבר. אסור לנו לאפשר את הקרע הזה. נראה לי שאנחנו מתבלבלים. אנו בסכנה קיומית אמיתית". חינוך והוראה כשליחות עוד במהלך לימודיה החלה כהן לעבוד כמדריכה לחינוך גופני ולריקודי עם לבנות. עם סיום לימודיה החלה את מסלול ההוראה והחינוך כמורה ומחנכת, המשיכה כיועצת חינוכית לאחר לימודי תואר ראשון באוניברסיטה, וסיימה כמנהלת

7 חג פסח שמח

04/2023 - 310 רעננה