כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה אפריל 2024 - גיליון 322

תיאטרון בית לסין מחזאי: יהונתן אינדורסקי יוצר ״שטיסל״ בבצ׳יק נאוה וינגרטן מאת: 

. גם על יודל לא תפסח 57 כבר ארבעה דורות שבני משפחת בבצ'יק מסיימים את חייהם בגיל . על כן הוא חייב למצוא יורש למסעדה לפני מותו. 57 הקללה ובקרוב מאוד ימלאו לו ליודל האב (יניב לוי) שני בנים. הבכור חצקל (אורי גוב) הוא צעיר ממולח שחזר מאמריקה כדי לרשת את המסעדה, והצעיר הוא יוינה (ידידיה ויטל) שעובד יחד עם האב ותמיד חלם לנהל את

הצגה

העסק. יודל צריך לקבל החלטה מי יירש את מסעדת בבצ'יק. מאחורי הקללה של המשפחה יש חשבון עתיק בן ארבעה דורות. אבי המשפחה, הבבצ׳יק הראשון, הסתבך עם יוצמאְך, מלאך־המוות. בני המשפחה מודעים לקללה ואינם מנסים להתנגד לה. המאבק בין שני האחים על ירושת המסעדה, הופך גם לדו קרב על ליבה של מרים יאפצ'יק היפה, (דניאל גל), אהבת ילדותם. חצקל היה מאורס לה ועזב, ואילו יוינה מאוהב בה אך מייעדים לו את אחותה. מסובך? הרבה יותר ממה שנדמה. כשלכולם ברור כי יוד'ל עומד לסיים את חייו, יֹוינֶה, בנו, שואל אותו אם הוא הולך לסיים את חייו בגיל חמישים ושבע, "אז בשביל מה כל זה?" אביו עונה לו: ״להיות בבצ׳יק זה לכופף את הראש, לכופף את הגב, ואז ללכת לאפות בייגלעך. להיכשל בגאון, לחגוג את ההפסד.״ המסעדה מגישה אוכל יהודי והצלחתה מבוססת על מאכל הנקרא "קאשה". האחים מתחרים ביניהם מי יכין את המאכל המיוחד בצורה טובה יותר כדי לזכות במסעדה. האם (אורנה רוטברג), שמנסה להשלים בין כולם מגלה להם את סוד ההצלחה. הקהל צוחק בקול למשמע ביטויים שנכנסו לשפה העברית כמו נעבעך, פוץ, פישר, חרופ, שלוך, גיי פייפן, בובה מייסס ומוישה גרויס. הזקנים ברקע, מחווים את דעתם על כל סיטואציה. דבריהם מתובלים בביטויים המבטאים התאמה מושלמת כמו: חְרֵיין לגעפילטע פיש, כמו חתיכת צנון למרק עוף הונגרי. נראה כי הצלחתה של ההצגה טמונה לא מעט גם בידיעה שכולנו קצת בבצ'יקים... החיים אינם גן של שושנים. החיים של כולנו כוללים בעיות אהבה, בריאות ופרנסה, ויש להם תאריך תפוגה. בימים בהם אנו זקוקים למעט אסקפיזם, אין כהצגה עם הומור משובח. הקאסט נהדר והבימוי של נועם שמואל נפלא. . 2024 "בבצ'יק" יוצג בבית יד לבנים ברעננה במהלך חודש אפריל

בימוי: ג׳ונתן גלייזר שחקנים: כריסטיאן פרידל, דנדרה הולר אזור העניין מלכה מהולל מאת: 

זהו סרט בשני קולות. בפס הקול האחד שומעים צחוקים של ילדים, ציוץ ציפורים בשמים, פטפוטים של נשים, ובילויים פסטורליים באגם. בפס הקול השני שומעים רכבות נוסעות, זעקות כאב, צעדי מגפיים ורעשי מכונות ומשרפות. מין המהום בלתי פוסק שנשמע במקביל לפס הקול הראשון. ואולם, בעוד שפס הקול הראשון מלווה גם בוויז'ואל, בסרט עם העלילה, הרי פס הקול השני נעדר תמונות לחלוטין, ויחד עם זאת הוא חזק אולי אפילו יותר. זהו אולי ייחודו של סרטו של הבמאי היהודי, ג'ונתן גלייזר, שעבד על הסרט הזה כמעט עשור שלם. זה אינו סרט שואה במשמעות שאנחנו מכירים, זהו סרט אחר לגמרי, חף מכל תיאור 'שואתי', ועם זאת אולי החזק ביותר שראיתי.

סרט

רודולף (בגרמנית פירוש השם זאב מפורסם) והדוויג אשתו (בגרמנית פירוש השם מלחמה) גרים עם חמשת ילדיהם וצבא של משרתות בבית גדול מידות הסמוך לחומת מחנה ההשמדה אושוויץ. הדוויג מגיעה מבית פשוט, פרט שאנחנו למדים כשאימה מגיעה לביקור ומספרת לה על אישה יהודייה שאצלה היא שימשה עוזרת בית ועכשיו היא נמצאת מעבר לחומה. "אין ספק שהצלחת בחיים", היא אומרת לבתה. עם זאת, אותה אם עוזבת באישון לילה את הבית מבלי לומר לאיש, משום שאינה יכולה לשאת את הרעשים שמגיעים מעבר לחומה. אבל הדוויג בהחלט ממצה את הנאות החיים. היא מודדת מעילה פרווה מהודר כשברור שהוא נלקח מאישה שעכשיו כבר אינה יכולה להשתמש בו, היא נהנית מפירות עבודתו של בעלה, מבלה את זמנה בטיפוח הגינה ובאירוח חברים עם ילדים שבאים ( הוא מונח גרמני שנעשה בו שימוש בסרט לגבי החיים בכפר, עליהם הדוויג lebensraum) להשתעשע בבריכה שבחצר. מרחב מחייה מסרבת לוותר, לעומת החיים בעיר. כשהס מוצב במקום אחר, מסרבת הדוויג להצטרף אליו. הוא שקוע כולו בתכנון אמצעים יעילים להרג מסיבי של יהודים. הוא אף מקבל פרס על עיצוב קרמטוריום מעגלי שמניב תוצאות 'טובות'. עושה רושם שחוסר האנושיות, שהרוע הטהור הוא הוא השגרה האמיתית, אבל לא כולם כאלה. בהפוך על הפוך, דווקא קטעים בשחור לבן, בהם נראית נערה פולנייה מתגנבת החוצה מדי ערב, ומחביאה אוכל באתרי העבודה של האסירים כדי שימצאו ויאכלו- דווקא השחור הלבן מחזיר קצת צבע לחיים. הם נקיים הרוצחים. מאוד מקפידים על הניקיון. את הבית מצחצחת קבוצה של מנקות פולניות, המטפלות מקרצפות את עור הילדים באמבטיה לאחר שנתקלו בשאריות אדם מת בנהר, הס מצחצח את אבר מינו בתום ספק אקט מיני ספק אונס של אישה יהודייה. ובסוף, שמונים שנה מאוחר יותר, מנקות פועלות מקומיות את אתר ההנצחה של אושוויץ. אפשר בכלל לנקות את החרפה? malcamehulal@gmail.com

21

04/2024 - 322 רעננה

Bring them Home now