כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה דצמבר 2024 - גיליון 330

מקור הסמכות כלפי הילדים והם מתפקדים עם גבול בין דורי ברור דבר החשוב להתפתחותו הרגשית התקינה של הילד. במשפחות בהם הדור הצעיר הגיע לעשור הרביעי, הגבול ההירארכי אמור להשתנות עד כדי סיומו והפיכתו של המבנה המשפחתי למבנה בעל גבול בין שווים. תנאי זה חשוב להמשך התפתחות של הצעירים וגם לבריאות היחסים במשפחה. שינוי הגבול בין הדורות מושג באמצעות עימות ובהמשך משא ומתן בין הדורות. התהליך הזה נעשה תוך כדי התמודדות עם מכשולים. מדובר בעימות בין דורי סביב נושאים כמו שליטה וכוח שהם נושאים נפיצים״. המכשול העיקרי שעומד בפני הדור המבוגר הוא החשש הגדול מנטישה רגשית ואובדן משמעות החיים עם צמצום תפקיד ההורות, ואילו אצל הצעירים הקושי המרכזי הוא ביטול יראת כבוד בין דורית ותחושת חוויה של ביטול עצמי שמציפה את האדם הצעיר מול סמכות הורית ומחזירה אותו לחוויה של חוסר אונים. "הגוזלים שלי עזבו את הקן / פרשו כנפיים ועפו / ואני ציפור זקנה נשארתי בקן / מקווה מאוד שהכל יהיה בסדר" (אריק איינשטיין) במשפחה המדוברת לא דיברו על הקונפליקטים. נראה שהרגישו שהם אינם יכולים לנהל משא ומתן סביב הנושאים האלו מתוך יראת כבוד להורים. הם למדו לאורך ילדותם שההורים רגישים לנושאים כספיים. מכאן הדרישה להסכם ממון. כמו כן הם הרגישו שיש חרדה גבוהה מנתקים רגשיים, ומכאן חשו מחויבות להגיע לאירועים משפחתיים. חשוב לציין שמדובר במקרה לדוגמה, אבל בניואנסים שונים הוא מתקיים בכל משפחה. הטיפול במשפחה היה בבסיסו מעבר מהמבנה ההירארכי שבהם הייתה להורים הסמכות היחידה למבנה שוויוני בין הדורות. ההורים מן הסתם נאחזו בסמכות הישנה מתוך חשש לנטישה, והילדים לא הרגישו שהם יכולים להשלים את תהליך ההתבגרות. ההורים גם הבינו שתהליך ההיפרדות של ילדיהם מהם הוא גם בלתי נמנע וגם אות להצלחתם. תהליך כזה שמאפשר מתן קולות של האחר ושל עצמי מבלי לבטל זה את זה – הוא תהליך חיובי שמניב פירות טובים: הוא מאפשר תקשורת במבנה המאפשרת פתיחות וניהול משא ומתן. נושא המשפחתולוגיה שמתמקד בהתמודדות עם אתגרי ההורות בגיל השלישי הפך להיות לרלוונטי ואקטואלי לנוכח העלייה בתוחלת החיים. חשוב לדעת שקיימות מסגרות טיפוליות מגוונות בנושא זה: טיפול משפחתי ע"י אנשי מקצוע שמתמחים בתחום, סדנאות וקבוצות תמיכה. לפעמים די במספר מפגשים כדי שהאסימון ייפול וההבנה של הצדדים, אלה את צרכי אלה, תקל מאוד על החיים ותפזר עננים שהקשו עליהם. appel@eng.tau.ac.il "לימדתי אותם ללכת ועכשיו הם הולכים ממני". (יהודה עמיחי)

במהלך הטיפול עלו נושאים כמו מירמור של הבן על כך שההורים התנו סיוע כלכלי בכך שיחתום על הסכם ממון עם כלתו המיועדת, כמו גם חוסר הנחת של הבת הנשואה לגבי ההכרח להגיע לבית ההורים בכל יום שישי, שכן אלה גורמים למתח בזוגיות שלה. הבעיה, לדעתה של ד"ר קמחי, הייתה נעוצה בכך שהצעירים במשפחה ממשיכים להתקיים בתוך תבנית יחסים הירארכית בה ההורים בראש הפירמידה למרות שהצעירים עשו צעדים התפתחותיים מאוד משמעותיים ברמה האישית. כל אחד מהם בנה קריירה מקצועית וגם בנה קשר זוגי והם כבר לא ילדים שאפשר לומר להם מה לעשות אלא מבוגרים עצמאיים. קמחי נותנת מטאפורה נהדרת שמדגימה את העניין: זה כאילו אדם שצמח לממדים של מבוגר, דהיינו 16 , אבל עדיין לובש חולצה במידה של נער בן 42 מידה שאינה מאפשרת לו תנועה חופשית.

משפחה (צילום אילוסטרציה)

(יהודה עמיחי) "לצאצאיי, צאו, צאו. אך תישארו עמי." ההתפתחות האישית של הילדים הבוגרים במשפחה דורשת שינויים מהותיים בסגנון חיי המשפחה. הם אינם מסוגלים לחולל שינויים אלו כי הם מתקיימים בתבנית יחסים בה ההורים לא מכירים בשינויים הפסיכולוגיים של הצעירים תהליך הדיפרנציאציה, דהיינו ההיפרדות הוא חיוני. אלו תהליכים התפתחותיים קורים במבנה המשפחה הנורמטיבית? מסבירה דר' קמחי: "משפחה היא מערכת הירארכית אך מבנה זה משתנה בשלבים השונים של חיי המשפחה. זוהי התבנית הבריאה לגידול ילדים קטנים. ההורים הם

9

12/2024 - 330 רעננה

Bring them Home now