כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה ינואר 2025 - גיליון 331

˘„Á המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

גיליון

2025 טבת תשפ"ה ינואר

331

7-6 גולים בארצם 5-4 סבים וסבתות לא שקופים 9 בינה מלאכותית לשירות הגמלאי 8 איך כותבים בוויקיפדיה מדורים קבועים: בישולאה - מבזקים - עברית - תשחץ - תיאטרון - ספר - סרט

לבדוק מדוע מתנהגים כך נהגים רבים כל כך, אבל זה באמת עניין לפסיכולוגים. וישנם גם אחרים. כאלה שיאטו עשרים מטר לפני מעבר חצייה כשהם רואים אישה עם עגלת תינוק יורדת לכביש, שיאפשרו לנהג שממתין ארוכות להשתלב, שיסמנו בידם לתודה כשמישהו מאפשר להם להשתלב, שמבינים שנהיגה מהירה לא תקצר את זמן ההגעה אלא אולי את החיים, שיעצרו את רכבם לעזור כשיבחינו במישהו במצוקה לצד הדרך, שיראו בנהיגה אמצעי להגעה מנקודה לנקודה ולא ככלי שנועד להבליט את חוסנם ולהסוות תסכולים ורגשות קשים אחרים. אין מסקנה. רק חומר למחשבה. שום כביש חדש עם ארבעה מסלולים לא יוכל לפתור את הבעיה אם לא תיפתר הבעיה האנושית והדבר תקף כמובן להתנהגות בתחומים אחרים של החיים. malcamehulal@gmail.com

מלכה מהולל מאת:  תאונה

כל התשובות נמצאות על הכביש. כל ההיסטוריה של ההתנהגות האנושית, כל הפסיכולוגיה של האגרסיביות הישראלית, כל קווי האישיות של האנשים באשר הם – הכול נמצא על הכביש. לא לחינם נהוג לומר שהעלייה על הכביש בארץ משולה לכניסה לשדה קרב. השימוש ב'שדה קרב' כמובן מדויק משום שלהתנהגות שלנו על הכביש יש מחיר דמים יקר מאוד. כך למשל, מספר ההרוגים בתאונות דרכים 354 הרוגים לעומת 428 שנה: 18 לשיא של 2024 הגיע ב- בתקופה המקבילה 99 הולכי רגל לעומת 112 בשנה שעברה. אשתקג, והנתונים נלקחו שבוע לפני שהסתיימה השנה. ביחס למדינות מפותחות אנחנו נמצאים במקום גבוה בהרבה ולא מחמיא. שמנו יצא למרחוק על הנהיגה הפרועה שלנו. הלב נקרע מצער על כל אובדן חיים, ומעבר לכך מדובר באובדן של מיליארדי שקלים למשק הישראלי מדי שנה. נהוג לכלול בסיבות לתאונות את נושא התשתיות ואת היעדר אכיפה מספקת. גם אם יש מקום לשיפור בתחומים האלה, התשובה נמצאת במקום אחר לגמרי. הרי אם נקלעים לכביש צר, חשוך או משובש יש לנקוט שיקול דעת ולנהוג ביתר זהירות, וכך לעשות גם מתוך מניע פנימי ולא מפחד פן יעצור אותנו שוטר. התשובה נמצאת באדם עצמו ורק בו. ולמה כל הפסיכולוגיה נמצאת בכבישים? משום שיש הסבר לכל הקורה בכבישים. לא כל ההתנהגויות בכביש מסתיימות למזלנו בקורבנות בנפש, אבל עדיין כל נהג בכל יום עובר בכביש חוויות לא נעימות. אילו למשל? השימוש בצפצוף צופרים הוא כפול – הצפצוף הוא גם על ההתחשבות בסביבה וגרימת בהלה לאחר, וגם על החוק. שמירת המרחק נותרת בגדר המלצה. מכוניות נצמדות למכוניות תוך הפעלת לחץ מסוכן עליהן לפנות את הנתיב. נהגים יוצאים לעקיפות מסוכנות, והמרגיז שהם מסכנים לא רק את עצמם אלא גם נהגים תמימים שבאים מולם. נהגים אינם מקפידים על מתן זכות קדימה, ומעבר לכך, גם כשאין חובה לעשות זאת, אבל רואים נהג מנסה להשתלב ללא הצלחה – לא ייתנו לו. נהגים חוצים צמתים כשהאור התחלף כבר לכתום שלא לומר לפעמים גם לאדום. הם מגלים חוסר סובלנות להולכי רגל שנדרש להם זמן לחצות את הכביש. הם אינם עוצרים במעבר חצייה גם כשהנהג במסלול השני כן עצר, מה שיכול לפגוע בהולך הרגל הבטוח שהמעבר מההרוגים בתאונות, אגב, הם הולכי רגל. נהגים 28% פנוי. אינם טורחים לסמן כשהם פונים, הם חותכים בפראות נהגים אחרים, הם נוסעים אחרי שהם שותים אלכוהול (שתיתי רק שתי כוסות בירה) שלא לומר משתמשים בחומרים ממכרים, הם מדברים בטלפון ללא דיבורית, הם עושים תנועות מגונות כלפי נהגים אחרים, הם חונים בחניות כפולות אסורות, חונים (!) דו"חות על חנייה 65 2003 בחניות נכים (ברעננה ניתנו ב בחניות נכים), אינם סופרים רוכבי אופניים והולכי רגל ובכלל – כל דאלים גבר. אני החזק פה ואני אראה לכם. אפשר כמובן

פרויקט הפגת בדידות לאזרחים ותיקים מאיר חוטקובסקי מאת: 

המשרד לשיוויון חברתי וקידום מעמד האישה הודיע ) על פרסום קול קורא חדש 2024 בחודש שעבר (דצמבר , שמטרתו ₪ מיליון 26 לרשויות המקומיות, בהיקף של כ להפיג בדידות, לעודד אורח חיים בריא ולחזק את החוסן בקרב האזרחים הוותיקים בישראל. התוכנית כוללת מגוון תוכניות רחבות: תהליכי שיתוף הציבור לפיתוח מנהיגות מקומית של אזרחים ותיקים, פעילויות לעידוד אורח חיים בריא, הפגת בדידות, היערכות למצבי חירום, הכנה לפרישה ועוד : "המשרד בראשותי מחויב להרחיב את היקף ח"כ מאי גולן השירותים והתמיכה באוכלוסייה הוותיקה, במיוחד בתקופות משבר. נמשיך לפתח פתרונות מותאמים לחיזוק החוסן הנפשי ולצמצום תחושות החרדה, הדיכאון והבדידות". meirch@gmail.com

חעדובשור ותשהגבמלאים

˘„Á המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

גיליון

2022 תשרי תשפ"ב אוקטובר

329

מלכה מהולל עורכת ראשית: לאה הראל עורכת לשונית: נילי אפלבוים, יהודית הלפר, נאוה וינגרטן, מאיר חוטקובסקי, עוזי מנור, לאה קליין, חברי המערכת: אביבה קניג, רן תלמודי, דני הורוביץ. מוטי בן-ארויה צלם המערכת: 09-7729320 , פקס: 09-7747041 טלפון: 4331125 רעננה, מיקוד 114 רח' ההגנה כתובת המערכת:

העמותה למען האזרח הוותיק ברעננה המו"ל: 054-6471244 אסתר טאירי: מודעות לפרסום:

דפוס החלוץ, רעננה הדפסה: מנדל עיצוב והפקות דפוס (אנה קירי) גרפיקה: www.amutaraanana.co.il אתר העמותה למען האזרח הוותיק: קישור למדף הספרים של גיליונות "כיוון חדש": http://user-1723486.cld.bz/ranana-digital-magazine

תגובות לכתבות בעיתון ניתן לשלוח לכל אחד מחברי המערכת. ראה כתובת מייל בתחתית הכתבות. תמונת השער: היכל התרבות פינת הבימה צילום: מלכה מהולל

2

01/2025 - 331 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

עמי עתיר

לאה קליין מאת: 

"איך היית מתחיל לכתוב כתבה על זיכרונות עברך?" שאלתי את עמי עתיר. "קודם כל צריך לשאול: למה אני צריך כתבה?" ענה וחייך. אך ככל שנמשכה שיחתנו, הרגשתי שעמי אפילו נהנה להיזכר ולספר. עמי עתיר נשוי לאלדה, להם שני ילדים, שישה נכדים ושלושה נינים. . אחרי שמונה ימים, אימא לקחה אותי ונסענו ברכבת 1936 "נולדתי בעפולה בשנת היכן נולדת? העמק המפורסמת עד תחנת הרכבת בצמח. שם חיכה לנו אבא, ומשם הלכנו כולנו ברגל עד יבנאל. עלייה קשה, אבל אפשר לומר שהצלחתי! הוריי גרו ביבנאל בחושה (בקתה) בחצרו של איכר. עזבנו את יבנאל כשהייתי בן פחות משנה, ועברנו לכפר סבא. שם גרנו זמנית אצל הדודים". "מגן הילדים אין לי זיכרונות, אבל לפני הרבה שנים שאלתי את אימא: מה זכור לך משנות ילדותך?

סיפור תמונה

"מה זו הקופסה ששיחקתי בה שאני זוכר, עם חלון אדום עגול שכשמזיזים את הידית הנה והנה זה עושה 'קליק-קלאק'"? אימא אמרה: "כשאתה ישבת במיטה ובכית ואני ואבא שכבנו במיטה חולים בקדחת ולא היה לנו כוח לקום אל התינוק שבכה, אז נתנו לך מצלמה שהבאנו מרומניה, שעושה תמונות בגודל של בול, ואתה קלקלת אותה". , ואנחנו היינו מהדיירים הראשונים בשכונה". 1939 "עד שבנו את שכונת אליעזר, בשנת עד מתי גרתם אצל הדודים? "כל הבתים היו בנויים בצורה אחידה: מטבח, שני חדרי שינה בלי דלת ביניהם, מה היו תנאי המגורים בשכונה החדשה? מרפסת גדולה". "המקלחת הייתה בצריף בחוץ והיו בה רק מים קרים, שזה היה סיוט בחורף. היה גם בית כיסא שבו ישבנו על וחדרי שירותים? קרש שמתחתיו בור, ותפקידו של אבא היה כל שבוע לרוקן אותו... החצר הייתה גדולה, כשני דונם, והיו בה עצי פרי, גינת ירק, ארנבים. (אבל קראנו להם שפנים). הוריי עבדו בגינה, וכשגדלתי גם אני עזרתי. 20 לול תרנגולות, ברווזים ושפנייה שהיו בה כ אבא עבד בעבודות שונות וביניהן נגרות אריזה: בונה, סוגר ומחשק חישוקי ברזל לתיבות עץ לתפוזים. אימא הייתה עוטפת את התפוזים בתנועות מיוחדות וזריזות. בין שאר עבודותיו של אבא הוא שימש גם כ"גפיר". "בכפר סבא, בבית ספר אוסישקין. כשעליתי לכיתה א' ידעתי לקרוא, אני חושב שכבר מגיל ארבע או חמש. היכן למדת? הייתי מאוד גאה בזה. ביום הראשון ללימודים הייתה כתובה על הלוח השחור הגדול המילה "שלום". המורה רחל שאלה מי יודע מה כתוב. הרבה ילדים הצביעו וגם אני. אחרים אמרו מילים שונות, ומישהו אחד אמר "שלום" ואני מאוד מאוד התאכזבתי כי לא יכולתי להפגין את חוכמתי. אני זוכר איך בילדותי אימא לימדה אותי את "תורת היחסות": היה רחוב מדרום לשכונה שלנו שקראו לו 'שכונת הצפון'. שאלתי את אימא למה קוראים לזה 'שכונת הצפון' למרות שהיא מדרום? אימא הסבירה לי שזה מצפון לכפר סבא. גם בית ספר תיכון סיימתי בכפר סבא, תיכון כצנלסון". "אחרי תיכון התגייסתי פעם ראשונה לנח"ל. הייתי חבר בגרעין 'שדמות' שהגיע לעין גדי והפך אותו מהיאחזות נח"ל צבא? ליישוב קבע. ביקשתי ללכת לקורס מ"כים והגעתי להיות מ"כ טירונים בבית דראס, ליד באר טוביה. שם הייתי מ"כ של הבנים מגרעין שדה בוקר. יותר מאוחר קיבלתי תפקיד מ"מ למחלקת נח"ל בקיבוץ שדה בוקר. התפקיד שלי היה לפקד על השומרים על בן גוריון, לא על שומרי הראש, אלא על השומרים בעמדות. היה עליי לעבור בעמדות השונות ולוודא שהשמירה תקינה. באחד הימים ניגשה אליי פולה בן-גוריון וגערה בי בכעס: "איזה קצין אתה ! קצין בחדר!" (למרות שביצעתי את תפקידי בדקדקנות). אינני יודע אם יש קשר בין הגערה שלה ובין העובדה שבדיוק אז התארחה אצלי אלדה". . אני למדתי בטכניון ואלדה גרה אצל הוריה, ועבדה ולמדה בת"א. נפגשנו 1959 "נישאנו בת"א בשנת מתי והיכן נישאתם? 360 בסופי שבוע. בחופשות מהלימודים בטכניון עבדתי בסבלות במחסני מילר בכפר סבא. יום אחד, כשנשאתי ארגז של הביצים נשברו..." 360 ביצים, החלקתי ונפלתי. לא נשברה אף עצם, אבל כל התגייסתי לחיל האוויר כמהנדס אלקטרוניקה, טיפלתי במכ"מ ביחידות בקרה. עברנו לגור סיימת טכניון. היכן עבדת? עברנו 2009 בחיפה ומשם (בעקבות עבודתי) לקריות, משם לת"א ומת"א לקראון, ובה גידלנו את משפחתנו. ומשם בשנת למגדלי הים התיכון". "באשמתה של אלדה. היא החליטה שבמשפחתנו שמורה זכות המילה האחרונה לי, בתנאי למה עשיתם את המעבר הזה? ." yes dear שהמלה היא: Cleah1@walla.com

3

01/2025 - 331 רעננה

Bring them Home now

אינה תואמת ציפיות, רצונות ורגשות", כפי שאומרת גיטליץ. מאת: נילי אפלבוים  רק שלא נהיה שקופים

אילו קשיים חווים הסבים והסבתות? גיטליץ מצטטת את אחת המשתתפות: "אני מחכה שהבת שלי, שאיבדה את הבן שלה, תבוא ותתרפק עליי, תשים את הראש ואני אוכל לנחם אותה, אבל הבת לא באה. היא הולכת לקבוצת תמיכה של הורים שכולים, מדברת עם הילדים שלה ולא איתי. אני כסבתא הולכת על קצות האצבעות לא להפריע לה, לא להציק". משתתפת אחרת סיפרה בקבוצה שהיא הפסיקה להרגיש טעם באוכל. "הכול תפל. אין טעם. שום דבר כאילו לא משנה". "סבא וסבתא בעצם כואבים פעמיים", מרחיבה ד"ר גיטליץ, "זה כאב על אובדן הנכד, אובדן הפנטזיה והציפיות של מה הוא יהיה לאורך השנים ואני גם כואב את הילד שלי שאיבד ילד, כואב את הילדים והנכדים האחרים שכואב להם". התפקיד הזה של סבא וסבתא הוא מורכב ביותר: כשהורה מאבד ילד זה הדבר הכי נוראי, אבל יחד עם זאת הוא במירוץ החיים. יש עוד ילדים, יש עבודה. לסבא וסבתא אין במירוץ את זה. הם כל היום בסיפור של חווית האובדן. הם חושבים איך לא להקשות על הילד, מה גם שהם מתמודדים עם עוד אובדנים: אובדן הבריאות, אובדן חברים, אובדן משמעות. דילמה נוספת שמעסיקה אותם היא איך חווים עצב ושמחה ביחד? איך ממשיכים מצד אחד להתאבל, להתגעגע ולכאוב, ומצד שני להיות במקום שמאפשר חיים והנאה לקחת חלק בשמחות משפחתיות, או סתם מפגשים משפחתיים בשבתות וחגים". מה מנחם? גיטליץ מציינת כי הערך "משמעות" עלה הרבה בקבוצה וזה בא לידי ביטוי אצל החברים באופנים שונים. היו שדיברו על כך שזה מאוד משמעותי בשבילם שהנכד נהרג במדי צה"ל. זה היה חשוב להם לדעת שהוא נהרג במקום ולא סבל, או העובדה שהוא עשה דברים שהוא רצה. חלק מהנופלים בכלל לא היו צריכים להיות מגויסים והם התגייסו מתוך בחירה והבנה שיש סיכון. משתתף בקבוצה שהוא דתי סיפר כמה הדת והאמונה עוזרים לו. אנשים בקבוצה שהם לא דתיים קיבלו ממנו השראה. העיסוק בהנצחה בצד הגעגוע גם הוא ממלא במשמעות. בקבוצה סיפרו על כך שהם עסוקים הרבה בהנצחות. משפחה אחת הכינה לקראת פורים בקבוקי בירה עליהם הונצח שם הנכד. סבתא אחרת סרגה לבבות, וחילקה זאת לחברי הקבוצה שתלו זאת על התיקים. על המשתתפים בקבוצה: חברי הקבוצה, שהגיעו ממגוון יישובים בשרון חלקו מכנה משותף טרגי אחד, אבל עם זאת הייתה הקבוצה הטרוגנית: סבים-סבתות, זוגות-בודדים, ילידי הארץ-עולים, דתיים חילונים, אנשים מכל צדי הקשת הפוליטית. "הייתה אווירה של סובלנות", מציינת בסיפוק ד"ר גיטליץ, "לפוליטיקה לא נתנו מקום, אבל כן אפשרנו לבטא את הרגש מאחורי הפוליטיקה.

דפיקה בדלת. משפחה מנסה לברוח מבשורה, אבל הבשורה אינה מוותרת.

בנכם נפל בקרב. מותו של בן משפחה דומה לפצצת מצרר. הוא פוגע בכל מה ומי שמסביב למשפחה, ולוקח זמן, אם בכלל, עד שלומדים לחיות מחדש עם החור שנפער. המדינה ועמותות שונות מתגייסות לסייע בתהליך, כך מקבלים ההורים, בני הזוג, הילדים, האחים והאחיות עזרה. עד לאחרונה שכחו בתהליך לקחת בחשבון גם את הסבים והסבתות, והם הרגישו שקופים. אבל עכשיו נראה שיש שינוי מבורך.

ד״ר תמי גיטליץ

אריק חורש

אומרת ד"ר תמי גיטליץ, גרונטולגית, מומחית בתחום הזיקנה, שעוסקת בנושא מזה שנה ומנחה קבוצת סבים וסבתות בזמן שאיבדו את נכדם או נכדתם במלחמה: "כמה חשוב לא לזנוח את הקושי של סבא וסבתא. יש להם כאב ויש להם גם חוסן. אני יודעת שאם אני מטפלת בסבא וסבתא שכולים אני משפיעה על כל השבט. איך שהם יקבלו את האובדן זה ממש יירד ויחלחל במורד הגיל של חברי המשפחה. סבא וסבתא מעצבים את הלך הרוח בבית וגם איך מתייחסים לאובדן". ד"ר גיטליץ מנחה את הקבוצה ביחד עם אריק חורש, עו"ס קליני, פסיכותרפיסט מנחה קבוצות וסדנאות. היוזמה להקמת הקבוצה הייתה של שלושה ארגונים: יד לבנים, עיריית רעננה ומרכז אלה. נפגשתי עם גיטליץ לשיחה מרתקת ומרגשת בנושא הסבים והסבתות השכולים, ועל קבוצת הפיילוט שהיא ואריק חורש הנחו. הקבוצה יצאה לדרך ברעננה. אם צריך הוכחה לחשיבות ולהצלחת היוזמה די לשמוע שהתוכנית המקורית של שמונה מפגשים הוארכה בעוד עשרה מפגשים לבקשת המשתתפים. המטרה המרכזית, כפי שנוסחה, הייתה לחזק את החוסן האישי, או "לחזור למי שאני כשבחוץ המציאות

4

01/2025 - 331 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

בחור יפה וחייכן. הם גם מראים לי מזכרת שכל אחד מהם עונד על צווארו: שרשרת זהב עם תליון של מפת ארץ ישראל. שרשרת כזו הייתה לניתאי כשיצא לקורס קצינים. היא ייצגה עבורו את אהבתו לארץ. "אנחנו אנשים של נתינה, אבל הוא עבר את כולם. בקיבוץ מאוד אהבו אותו כי תמיד היה שם בשביל כולם". חיזוק לכך המשפחה קיבלה כאשר ישבו שבעה בבית הסבים בנתניה. הגיעו מהדרום זוג הורים של ילד שלמד באותו בית ספר בו למד גם ניתאי. הם סיפרו שהילדים בבית הספר עשו חרם על בנם וניתאי, שהיה בכיתה מעליו, אימץ אותו, דאג לו והגן עליו. כששמע בנם, שהיום משרת בצבא בעצמו, שניתאי נהרג, הוא שלח את הוריו לשבעה לספר מי היה ניתאי. על הכאב מספרת רותי שעזרא לא הפסיק לבכות. היום הוא משתדל להיות עסוק: הוא מתנדב בביטוח הלאומי וגם לומד דף יומי בגמרא. "הכי קשה בליל שבת. הוא היה ילד שמח, הכי חי בשולחן שבת ופתאום אין את זה. החלטנו שלפחות בשבילו נשיר שני שירי שבת לזכרו אבל לא תמיד זה מצליח". עזרא ורותי השתתפו בקבוצה ברעננה: "הייתה לנו קבוצה מצוינת. כל פעם שיצאנו משם הרגשנו שיש פחות על הלב". בעקבות הניסיון הטוב בקבוצה והתחושה שיש להם צורך בעוד חיזוק, הם הצטרפו גם לקבוצות אחרות שקמות בשרון. אני מסתקרנת ושואלת את המנחים עתירי הניסיון בהנחיית קבוצות מה הייתה החוויה שלהם: "זו הייתה אחת הקבוצות המשמעותיות שהנחיתי, כי זה היה מקום מאוד אותנטי", אומרת בהתרגשות גיטליץ, "אנשים הביאו את עצמם, וכדי להתקרב אליהם אנחנו המטפלים היינו צריכים לפשוט שכבות ולא להסתתר מאחורי הדמות הטיפולית. אז גם אני וגם אריק, היו שלבים שגם אנחנו פשוט בכינו בקבוצה כי זה היה כל כך מרגש וכואב". היא מציינת שהשילוב בינה ובין חורש חיזק וסייע להכיל את התכנים המורכבים שהביאה הקבוצה. "הרגשתי שאנחנו עושים פעילות משמעותית וחשובה", אומר חורש, "אנשים דיברו באומץ רב ובכנות על הכאב". וברמה האישית ? "אני עצמי סבא לנכדים קטנים. הייתה לי הזדהות עמוקה עם האנשים והם נכנסו לי עמוק ללב. הם היו בעיניי מקור של השראה וחוסן נפשי. אפשר היה ללמוד מהם הרבה". "ריגשה אותי ההשלמה עם הגורל ותחושת מסכמת גיטליץ ההשלמה שהנכד שנפל בחר את הדרך הזאת למרות שזה כל כך כואב עכשיו. אנחנו בוחרים לחיות בארץ הזו שהיא כל כך מורכבת ויש בה סיכון לאבד את הכי קרובים. זה מאוד חיזק את מי שאני והרגשתי שאני חלק מהמארג הזה. הרגשתי גם את הביחד. יש פלגים בחברה אבל בקבוצה זה היה מקום כל כך מחובר. זה נתן לי המון תקווה למה יקרה כאן. אנחנו מדינה עם הרבה חוסן. הקמנו מדינה על בסיס של טראומות אבל אנחנו יודעים להחזיק. אנחנו חסינים!" appel@eng.tau.ac.il

לכל אמירה ׳איפה היו אלו? איך זה קרה׳? נתנו לגיטימציה. עלה כעס, אבל לא הרבה. הדבר שהכי עלה זה הכאב מצד אחד והגאווה על הבחורים המדהימים האלו שהלכו". ניתן היה לראות בקבוצה סוגי התמודדויות שונים ולכולם היה מקום. אישה שפחות מדברת וגבר שבכה הרבה. מישהי שאמרה שהיא חייבת כל הזמן להיות צמודה לטלוויזיה ואחרת בדיוק ההיפך. לאנשים היה חשוב לשתף מי הנכד שלהם. הם הביאו תמונות ושיתפו איך הנציחו את הנכדים. הנכדים הפכו להיות חלק מהקבוצה. אריק חורש מוסיף: "הקבוצה ענתה על צורך. זה עזר לאנשים ויצר עבורם קבוצת השתייכות. גם לאחר סיום התוכנית שומרים חברי הקבוצה על קשר: הם מתכתבים ביניהם בווטסאפ ונפגשים מדי חודש בבתים או בבית קפה". רותי ועזרא צנחני, סבתא וסבא שכולים: באוקטובר. נפגשתי עם הסבים 7 סרן ניתאי עמאר ז"ל נפל ב רותי ועזרא צנחני שחלקו איתי סיפורים זיכרונות ומזכרות. בנופלו. בשמחת תורה הוא 22 ניתאי בן קיבוץ עלומים היה בן היה בחופש. בבוקר, כשהבחין מהשיחות בטלפון שיש בלגן בעוטף, לבש מדים ואמר לאימו שצריכים אותו בבסיס. עדיין לא קראו לו אבל הוא לקח את הנשק שלו, את הרכב של אבא ויצא לכיוון בסיס רעים, שם שירת. לבסיס הוא לא הצליח להגיע. הוא נלחם בדרך עם המחבלים עד שנפל בצהריים.

רותי ועזרא צנחני עם נכדם ניתאי ז״ל

רותי ועזרא מדברים בכאב גדול על הנכד האהוב ניתאי, השני נכדים ושני נינים. היה להם קשר מאוד קרוב. עם 19 מבין סבא היה עושה סודוקו ולומד פרקי גמרא ועם סבתא הוא היה מתייעץ הרבה. מספר עזרא ודמעות בעיניו: "היה לנו רקע צבאי משותף. הוא דאג שתצא כתבה על שנינו לקראת שנה למלחמת יום הכיפורים. אני הייתי חובש קרבי 50 ציון 143 בשריון, וניתאי גם הוא שירת באוגדה 143 באוגדת בהנדסה קרבית. כשהביא לנו את הכתבה הוא אמר בשמחה שהכתבה תהיה לו מזכרת מסבא. הוא לא ידע שזו תהיה לנו מזכרת ממנו. איזה עולם הפוך!" הם מציגים בפניי תמונות משפחתיות משותפות. ניתאי

5

01/2025 - 331 רעננה

Bring them Home now

, אחת החוות המתקדמות בעולם בתחומה. דגי הדן בחוות מגדלים בה גם דגי חידקן ומייצרים קוויאר. הקיבוץ פיתח גידולי חקלאות שונים ומתנאה גם בשמורת הטבע שופעת המים והצמחייה – שמורת דן. תפארת המדינה.

מאת: רן תלמודי 

קשה לעכל אבל בארץ ישראל, לאחר כל הגלויות של עמנו לאורך ההיסטוריה,

אזרחים שפונו מסיבות ביטחוניות 60,000- יש עדיין כ ושוהים בבתי מלון ובישובים שונים ולא בביתם. זאת באוקטובר. אפשר 7- כמובן, כתוצאה מאירועי ה , חבר 79- לכנות אותם גולים בארצם. גלעד עברי בן ה קיבוץ דן, משתייך לקבוצת הגולים ואיתו אני משוחח. ילדים (מהם אחת חיה בקיבוץ) ונכדים. 4 + הוא נשוי

שמורת דן (למצולמים אין קשר לכתבה)

באוקטובר ומה קורה? 7 אתם יושבים בקיבוץ דן בבוקר ה- "מה אני אגיד לך? רק תחושת עצב. יחד עם זאת, מאז אותו בוקר ועד היום לא היה אצלנו אירוע ביטחוני משמעותי. הקיבוץ טובל בחורשות ותנאי השטח לא אפשרו לחיזבאללה שעשו שמות ביישובי גבול אחרים. אשתי RPG כינון ישיר של אסתר ואני עזבנו שבוע אחרי ומיד לאחר מכן טסנו לארה״ב שם חיים שניים מילדינו. המדינה אפשרה לחברי הקיבוץ נפשות, 650 להתפנות למלון דן כרמל בחיפה. הקיבוץ מונה כ- איש, בעיקר מבוגרים, לא עזבו ונשארו בקיבוץ 100 מתוכם כ לאורך כל התקופה מסיבות בריאותיות ואחרות. התארגָָנו במלון לפעילויות שונות כדי לשמור על המרקם הקהילתי. לאורך התקופה, לפחות בחודשים הראשונים, היו טיולים והופעות של אומנים. הילדים שולבו במסגרות חינוך בקרבת המלון. קיבלנו שם יחס טוב מאוד שניתן לאורחי מלון רגילים. פה ושם הייתה גם מעורבות של עיריית חיפה. אני הגעתי למלון דן אחרי חודש בארה"ב ואסתר אחרי חודשיים. במקור היא בת קיבוץ עין השופט, שם חיו הוריה ושם יש לה אח. תודות לקשר המשפחתי הצלחנו להשיג בעין השופט בית בשכירות. העדפנו אותו על פני מגורים במלון ועברנו. במהלך השנה האחרונה הרבה מאנשי דן עזבו את המלון. מיעוטם חזרו הביתה ורובם התפזרו למקומות אחרים חברים. 120 בארץ. נשארו במלון כ מפונים הגרים במלון מקבלים את האירוח במימון המדינה כולל שלוש ארוחות ביום. אלה שעזבו את המלון למגורים 100 ליום למבוגר ו- ₪ 200 אלטרנטיביים מקבלים מהמדינה ליום לילד. אני מעריך שכל זמן שהמדינה מממנת, החברים ₪ שהתפנו ימשיכו לגור מחוץ לקיבוץ, בייחוד אם ילדיהם הולכים למסגרות חינוכיות במקום בו השתכנו. מה יקרה כשהמדינה תפסיק לממן? אינני יודע. בסך הכול האווירה בקרב מפוני דן בשהותם במלון הייתה טובה. אינני נביא אבל אני צופה שאם מהמפונים יחזרו לחיות 90% יהיה אופק קיומי לצפון אזי בקיבוץ. צריך לציין שכלכלת הקיבוץ המבוססת על חקלאות

גלעד עברי

קיבוץ דן נמצא בגליל העליון במרחק כשני ק"מ מהגבול עם לבנון. עם תחילת הקרבות הוצע לחבריו להתפנות. הקיבוץ הוקם בקרבת שרידי העיר דן המקראית המוזכרת בספרים בראשית ושופטים ונחשב בתנ"ך ליישוב הצפוני ביותר בארץ. מכאן הביטוי "מדן ועד באר שבע". הקיבוץ ספג הפצצות סוריות בעיקר במלחמת העצמאות ובמלחמת ששת הימים אך לאחר מכן עבר תקופה שקטה יחסית למרות קרבתו הרבה לגבול. בקיבוץ יש מספר מפעלים טכנולוגיים מעוררי , לייצור ופיתוח מוצרי השקיה, נען-דן ג'יין השראה: מפעל , המתמחה בייצור לוחות מעבירי אור לענף דנ-פל מפעל הבנייה ומערכות מבוקרות באמצעות מחשב לצורך בקרת , דנ-טק כמות אור השמש. בבעלותו של הקיבוץ גם מפעל המייצר תעלות וצנרת פלסטיק להעברת חוטי חשמל. בנוסף לאלה יצא למרחוק שמם של דגי הפורל אותם הקיבוץ מגדל

6

01/2025 - 331 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

, F-35 היום. זאת בטרם דיברתי על כלי הטיס מכטב"ם ועד וכלי השייט מסטי"ל ועד צוללת, לעומת זמננו. עם זאת אני מתרשם שרוח הלחימה היום היא בשיא". איזה עתיד אתה צופה למדינה שלנו? , חבריי הלוחמים ואני בנינו בגבעת תחמושת 67 ביוני 9 "ב גל אבנים. אמרתי אז לחברים: עכשיו יש לנו שטחים למיקוח ואפשר להגיע להסכם עם שכנינו הערבים. שטחים תמורת שלום. מאז, מים רבים זרמו בירדן ואני לא אופטימי. יש בעם מיליון 16 האומרים "בעזרת השם" וזה בסדר. אבל, אנחנו מיליון מוסלמים שמחפשים את 600 יהודים בעולם לעומת רעתנו. המדינה שלנו לא מסתפקת, רוצה עוד ועוד שטחים ולכן היא מקרבת את המלחמה הבאה. יתכן שאם היינו מכירים בכך שנה, שיש פה אנשים אחרים 2,000 שעם ישראל לא היה פה שחיו וחיים פה וגם להם יש זכות לחיות בכבוד, אזי התמונה הייתה יותר אופטימית. הרעיון שלנצַַח נאכל חרב לא מחזיק מים לדעתי ועלול להיגמר באירוע קטסטרופלי, כמו שכמעט באוקטובר. עלינו להבין שכדי לחיות פה בשלום עלינו 7 קרה ב להתפשר. אם אנחנו חושבים שהכול בעזרת השם, שהכול יהיה בסדר, אזי מצבנו לא מבשר אופטימיות לטווח הארוך. העניין הביטחוני הוא לא הבעיה היחידה שלנו. יש לנו פה פילוג גדול בין המגזרים השונים ועלינו לבנות סכמה של חיים ביחד". ואתה? חוזר לדן? "אמרתי קודם שאינני יודע האם החברים יחזרו לקיבוץ לאחר שהמדינה תפסיק לממן את מגוריהם כמפונים. אני בכל מקרה מתכונן לחזור בקרוב לקיבוץ, לבית שלי. מקומי שם". rtalmudi@gmail.com

20% ומפעלים שונים נשארה איתנה. אמנם ההכנסות ירדו ב לעומת התקופה שקדמה למלחמה, אבל הפועלים השכירים שבמפעלים המשיכו להגיע והמפעלים שורדים". ספר על עצמך של המאה 30 "הוריי היו ממייסדי הקיבוץ בשלהי שנות ה הקודמת. חשוב לי לציין שהמייסדים לא גירשו ערבים וקרקעות הקיבוץ נקנו בכסף מלא. דן השתייך לזרם הקיבוץ . למדתי מ-א' עד 1945 הארצי/מפ"ם בשעתו. אני נולדתי ב י”ב בבתי ספר יסודי ותיכון של הקיבוץ. אנחנו במלחמה אז התנדבנו בני 18 אתחיל ב "קריירה" המלחמתית שלי. בגיל מחזורי ואני לצנחנים והגענו לסיירת שקד שתפקידה היה לסייר לאורך הגבולות. מפקד הסיירת היה הקצין הבדואי המפורסם שנודע בשמו העברי - עמוס ירקוני. הוא פיתח שיטה לטשטוש עקבות סיורי הגבול כך שבפתיחות הצירים בבוקר הגששים יכלו לזהות חדירות אם היו במשך הלילה. , רגע לפני מלחמת ששת הימים 67 השתחררתי במאי והוצבתי בחטיבת מילואים של הצנחנים. עם פרוץ מלחמת ששת הימים עלינו לירושלים. משימת הגדוד שלי הייתה לכבוש את בית הספר לשוטרים. זה היה יעד מבוצר עם שלוש גדרות. פוצצנו את הגדרות אחת אחרי השנייה ופרצנו פנימה לתעלות. למזלנו הירדנים ברחו ואחרי כמה שעות בית הספר לשוטרים היה בידינו. היעד הבא היה גבעת התחמושת. הקרב העיקרי כבר הסתיים כשהגענו ותפקידנו היה לרוץ עם אלונקות הלוך ושוב כדי לפנות פצועים והרוגים לשטחי כינוס. היו שם מחזות לא קלים, שלא נדע. מגבעת התחמושת עברנו לגבעת המבתר, להר הצופים, לבית חולים אוגוסטה ויקטוריה ומשם נכנסנו דרך שער האריות לעיר העתיקה והגענו עד לכותל. גם מלחמת יום הכיפורים לא פסחה עליי. קיבלתי קריאה להתייצב באמצע הלילה. לאחר המתנה העלו אותנו על ק"מ מזרחית 10 מסוקים והונחתנו במעבר הג'ונדי, כ לתעלת סואץ. הוצבנו שם כדי לחסום את הקומנדו המצרי אבל הקומנדו המצרי לא הגיע. זה מה שהיה במלחמת יום כיפור, הפלוגה שלי לא ירתה אף כדור. ואז הגיעה מלחמת ההתשה. במהלך התקופה ההיא שמרנו על מעוזי קו בר לב בתעלה והיינו נתונים להפגזות קשות. סיימתי את פרק המילואים בחיי. 1975 בשנת בקיבוץ מילאתי תפקידים מרכזיים, ביניהם: מזכיר הקיבוץ, ובמפעל דנ-פל מנהל הייצור, מנהל השיווק ומנכ"ל. היום אני גמלאי". נחזור להווה. איך אתה מתרשם מהצבא היום לעומת צה"ל בזמנכם? "מבחינת ציוד וטכנולוגיה אין מה להשוות. אני הייתי בזוקאי (בזוקה - משגר פרימיטיבי של פגזים נגד טנקים הנישא על הכתף, ר.ת.), הנשק האישי היה עוזי, יותר מאוחר רובה סער , וזהו! עליי היו חגור וקסדה מצ'וקמקים. אני רואה את FN הקסדות המאובזרות היום, את החגורים הנוחים והאפודים הקרמיים, הרובים המשוכללים בעלי הכוונות האופטיות המפוטמות בבינה מלאכותית, אני רואה את כל אלה ויודע שאין שום דמיון בין הציוד שהיה לנו אז ובין הציוד האישי

- ספוילר קלקלן עברית:

harelea@gmail.com

מילת החודש

לאה הראל מאת:  נקניק מילה שחודשה ע"י אליעזר בן יהודה שמציין

מילה עברית

במילונו כי המילה נהוגה בדיבור העברי בא"י. יש המוצאים את מקור המילה בתלמוד הירושלמי, מסכת שקלים, בארמית ירושלמית: "נוקניקא" ועפ"י המפרש הכוונה ל"בני מעיים ממולאים בשר שנחתכו דק דק". כנראה המילה נשאלה מהמילה היוונית לוקאניקה, סוג של שבדרום Lucania נקניק שקיבל את שמו ע"י אנשי חבל איטליה, ואכן בכתב יד עתיק של התלמוד הירושלי שנתגלה בגניזת קהיר הנוסח אינו נוקניקא אלא לוקניקה. harelea@gmail.com

7

01/2025 - 331 רעננה

Bring them Home now

כתיבה בוויקיפדיה: תרומה לידע ולנפש בגיל השלישי

מאת: מאיר חוטקובסקי 

בשנים האחרונות הפכה ויקיפדיה לאחת הפלטפורמות המשפיעות ביותר על הפצת ידע ברחבי שפות וערכים כמעט בכל תחום אפשרי, הפרויקט השיתופי הזה אינו רק מאגר מידע, 328 העולם. עם אלא גם ׳מגרש משחקים׳ לכותבים, חוקרים וחובבי ידע. אך האם ידעתם שכתיבה בוויקיפדיה יכולה להיות בעלת ערך רב במיוחד עבור בני הגיל השלישי?

היתרונות של כתיבה בוויקיפדיה לגיל השלישי עבור אוכלוסיית הגיל השלישי, כתיבה בוויקיפדיה יכולה להיות פעילות מרתקת, מעשירה ובעלת ערך חברתי ותרבותי. מעבר לתרומה למאגר הידע, כתיבה בוויקיפדיה מציעה יתרונות ייחודיים לאוכלוסייה זו. פיתוח מיומנויות קוגניטיביות: • כתיבת ערך דורשת מחקר, סינון מידע וארגונו בצורה ברורה. תהליך זה מסייע לשמור על חדות המחשבה, שיפור הזיכרון ופיתוח יכולות ניתוח. למידה מתמשכת וסקרנות: • תהליך הכתיבה מעודד סקרנות ומוביל לחשיפה לתחומי ידע חדשים. זוהי הזדמנות לחקור נושאים שמסקרנים אתכם ולהפוך למומחים בתחומים נוספים. תרומה חברתית ותרבותית: • אחד היתרונות המשמעותיים ביותר הוא היכולת לשתף ידע וניסיון חיים עם קהל רחב. בני הגיל השלישי, המחזיקים לעיתים בניסיון עשיר ובפרספקטיבה ייחודית, יכולים להעשיר את ויקיפדיה בתכנים הקשורים להיסטוריה, תרבות ונושאים רלוונטיים נוספים. השתלבות בקהילה: • כתיבה בוויקיפדיה מחברת את המשתתפים לקהילה מקוונת דינמית. מפגשים חברתיים (פיזיים ומקוונים) של קהילת ויקיפדיה יוצרים הזדמנויות ליצירת קשרים חדשים עם אנשים בעלי תחומי עניין דומים. תרומה בין-דורית וערך מוסף • מעבר להיבט האישי, כתיבה בוויקיפדיה יכולה לגשר על פערים בין-דוריים. באמצעות שיתוף ידע וניסיון חיים, בני הגיל השלישי תורמים להעשרת הידע הכללי ומסייעים להנציח מורשת תרבותית וחברתית.

מהי ויקיפדיה וכיצד מתחילים? ויקיפדיה היא אנציקלופדיה מקוונת, הנכתבת ומשתפרת ללא הרף על ידי קהילת מתנדבים מכל רחבי העולם. כתיבת ערכים בה מאפשרת לכותבים לתרום לידע האנושי ולשתף מידע בעל ערך עם כלל הציבור. המיזם מבוסס על כללים ברורים, כמו שמירה על ניטרליות, שימוש במקורות מהימנים והקפדה על מבנה אחיד. אין חובה אך מומלץ לעבור קורס שמכשיר את המעוניינים לכתיבה הנהוגה בוויקיפדיה. תהליך כתיבת הערכים יש לבחור נושא בעל חשיבות תרבותית בחירת נושא: • רחבה. חשוב לוודא שהנושא לא טופל בעבר ולבדוק את רמת התאמתו לסטנדרטים האנציקלופדיים. חשבון משתמש בוויקיפדיה מאפשר גישה יצירת חשבון: • לכלי עריכה מתקדמים ולקהילה תומכת. כתיבת ערכים דורשת חקר מעמיק, כתיבה ועריכה: • כתיבה ברורה וניטרלית ושימוש בתבניות מסודרות. לאחר פרסום הערך, ניתן לערוך ולשפר פרסום ושיפור: • אותו בהתאם למשוב מקהילת העורכים.

meirch@gmail.com

8

01/2025 - 331 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

בינה מלאכותית והגיל השלישי: מהפכה דיגיטלית לשיפור איכות החיים

מאת: מאיר חוטקובסקי 

) פותחת דלתות חדשות לשיפור AI בעידן הדיגיטלי המתפתח במהירות, הבינה המלאכותית ( איכות החיים של האוכלוסייה המבוגרת. אף על פי שקיימים לעיתים חששות מטכנולוגיות חדשות,

לתמוך ולהעצים את הגיל השלישי הוא מרשים ובעל הבטחה רבה. AI הפוטנציאל של

עוזרים וירטואליים מספקים אינטראקציה הפגת בדידות: חברתית ותמיכה רגשית. מאפשרת גישה מהירה למידע, דבר AI גישה למידע: המעשיר את הידע ומעודד למידה מתמשכת. המלצות מותאמות אישית לתוכן ופעילויות פנאי ובידור: פנאי מוסיפות ערך לאיכות החיים. , מומחה לטכנולוגיות בגיל השלישי, מציין: פרופ' יעקב לוי נהנים מרמת עצמאות AI "מבוגרים שמאמצים טכנולוגיות גבוהה ומשיפור משמעותי באיכות חייהם." ככלי שימושי ונגיש AI , חוקרת סקרנות וחברת מרכז המצוינות ד"ר חני שלטון "טכנולוגיה והגיל השלישי", מתארת את הבינה המלאכותית ככלי רב תועלת לאוכלוסייה המבוגרת. "אני משתמשת בבינה המלאכותית באופן קבוע בחיי האישיים והמקצועיים," היא אומרת. בין השימושים שהיא מציינת: איתור מסעדות טבעוניות, בדיקת עבודות סטודנטים ומתן משוב, לצד הכנת תוכניות עבודה. שלטון מוסיפה כי השימוש בבינה המלאכותית אינו מצריך ידע טכנולוגי עמוק: "צריך לדעת 'לדבר'. בדיוק כמו שמדברים עם חבר, ניתן לתקשר עם הבינה המלאכותית". היא גם מביעה חשש מפער דורי בשימוש בטכנולוגיות אלה, ומזהירה שאנשים שיימנעו מאימוץ הטכנולוגיה עלולים להישאר מאחור ולהפוך תלויים באחרים. הזדקנות פעילה ומספקת יותר למרות היתרונות הרבים, ישנם מבוגרים החוששים מאימוץ . AI טכנולוגיות "כבר לא צריך כישורים אמיתיים", אומר מנלה, "אלא רק תשוקה לנושא מסוים, והבינה המלאכותית כבר תעשה את השאר. מה שיפה בבינה מלאכותית זה שמדובר בכלים פשוטים, ולכן כל אחד ואחת, בכל גיל, יכולים להתחבר לכלי הזה." הבינה המלאכותית מספקת הזדמנות לשיפור איכות החיים של האוכלוסייה המבוגרת. אימוץ טכנולוגיות אלה עשוי להוביל לעצמאות רבה יותר, תמיכה בריאותית משופרת, ואפשרויות חדשות ללמידה ולהתפתחות אישית. כפי אינה רק כלי טכנולוגי, אלא שער AI שאומר פרופ' לוי: " להזדקנות פעילה ומספקת יותר". meirch@gmail.com

כמנוף להתפתחות אישית AI למידה בכל גיל: הוא האפשרות ללמוד AI אחד היתרונות הבולטים של ולהשתמש בה בכל שלב בחיים. "הבינה המלאכותית היא כלי , חוקר תודעה דיגיטלית ומרצה נעם מנלה על-גילאי", מציין באוניברסיטת רייכמן. לדבריו, "לאורך החיים אנו נתקלים בחסמים הקשורים לגיל. פעמים רבות טוענים שעבודה עם טכנולוגיה מתאימה רק לצעירים, ואילו מבוגרים לא יצליחו להתמודד עם זה – אך אלו שטויות מוחלטות”. כל שצריך לעשות הוא להוריד לטלפון או למחשב אפליקציה למשל, וכל שנותר Chat GPT של בינה מלאכותית, כמו הוא לשאול אותה כל שאלה שעולה על דעתנו, גם בעברית, בכתב או בע"פ. כך אפשר לבקש שתתכנן עבורנו טיול בן עשרה ימים בנורווגיה, שתספר לנו על בודהה או על הקורה בבורמה, שתמליץ על ספרים או סרטים – ובעצם הכול. התוצאות לא פחות ממדהימות אם כי כדאי לקחת בחשבון שייתכנו, גם אצלה, טעויות.

chat GPT

לגיל השלישי AI יתרונות השימוש ב השימוש בבינה מלאכותית מציע מגוון יתרונות ייחודיים , מומחית לחדשנות אור פלח עבור האוכלוסייה המבוגרת. טכנולוגית, מוסיפה: "אנשים בגיל השלישי סקרנים מאוד ומוכנים לאמץ טכנולוגיות חדשות, במטרה להישאר חלק מהשינוי ולא להישאר מאחור." היתרונות הבולטים כוללים: מסייעת בניהול משימות יומיומיות AI שיפור עצמאות: ומגבירה את תחושת העצמאות. מתקדמות יכולות לנטר AI מערכות תמיכה בריאותית: מדדים בריאותיים, להזכיר נטילת תרופות ואף לאבחן בעיות רפואיות בשלב מוקדם.

9

01/2025 - 331 רעננה

Bring them Home now

מבזקים... מבזקים... מבזקים - עובדים מחברת העמותה לאזרח הוותיק - מרכז היום ✿ אמדוקס הגיעו למרכז היום לפעילות בינדורית משותפת לכבוד חג החנוכה, במהלכה נרקמו קשרים מרגשים בין המבקרים לאורחים. מיכאלה ברקו מחברת "טריביו" גייסה את החברה ושרית רכזת התרבות ארגנה.

יהודית הלפר מאת: 

מבזקים

מועצת העיר אישרה בחודש שעבר את תקציב ✿ . התקציב אושר בהסכמה 2025 עיריית רעננה לשנת רחבה והוא שם דגש על רמת שירות גבוהה לאזרח הרענני באשר הוא. הדגשים העיקריים הם השקעה בחינוך, בפעילות הנוער, בגיל השלישי ובביטחון האזרחים. הכוללים כיבוד מפנק "חברותא" התקיימו שלושה אירועי ✿ במוצאי שבת: עם הזמר אילן טל שכלל ריקודי שנות , בערב טרביץ השישים ועם הזמרת הצ'יליאנית גבריאלה שירים לטיניים ולטינו-ישראליים, וערב טברנה יווני עם עם הבזוקי. כדאי לעקוב אחרי רוחל'ה ולירן בר הזמרת הפרסומים לגבי האירועים הבאים. , של אומנים למען השבת " 101 "התקווה תערוכת פופ אפ ✿ החטופים התקיימה ביוזמת מטה משפחות החטופים ובשיתוף המשפחות - התערוכה התקיימה בבניין דירות העומד להריסה ברחוב המעפילים, בשיתוף חברת הבנייה, והתפרסה על פני ארבע דירות.

עמותת "הלב" המאגדת את כל העמותות לאזרחים ותיקים ✿ בארץ, העניקה בטקס מרשים פרס ארצי לשני נציגים , יו"ר העמותה לאזרח מאיר קצין מהעמותה הרעננית: ל הוותיק ברעננה, על פועלו למען האזרחיים הוותיקים בעיר , המתנדבת בקביעות במרכז היום פעם אורה צרויה ול בשבוע מזה שנים למתן הרצאה.

קצין מברך וצרויה יושבת (בסגול)

101 התקווה

, חברת מועצת העיר מרכז הכושר והפנאי - זהבה לנדמן ✿ והממונה על תיק הרווחה, ביקרה במתקני העמותה, כולל חדר הכושר, יחד עם גיא עופרי, מנהל אגף הרווחה בעיר כדי ללמוד על פעילות הגמלאים ועל הצרכים של אוכלוסייה זו.

חדש מעיריית רעננה: פיילוט לזיהוי מפגעים בהתבסס ✿ .) AI על כלים ומערכות מתקדמות של בינה מלאכותית ( במסגרת הפיילוט מותקנת מצלמה הכוללת טכנולוגיות בינה מלאכותית על גבי רכב ביטחון בשירות העירייה, המבצע סיורים מקיפים בעיר ומאתר ומתעד בזמן הנסיעה מפגעים באופן המאפשר טיפולם המיידי. (אייל יצחקי, צומת השרון).

זהבה לנדמן (שנייה משמאל) עם מנכ"ל העמותה חיימק'ה פרלשטיין (באמצע).

בירושלים בן שלושה ימים במלון בת שבע נופשון במסגרת ✿ טיילו החברים בהדרכתו של אבי טלמון בחוות קפה, במוזיאון הלוחם החדש בלטרון, במוזיאון המוזיקה היהודית, במוזיאון הסובלנות, בקרייה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י ובמרכז מורשת בגין. כן התקיים נופשון בים המלח.

כשהעצבים שלנו חשופים – ויכוח על חנייה בין אזרח בן ✿ מטמרה לבין מאבטח בקניון רעננה עורר חשד לאירוע 50 חבלני והוביל לירי של חייל באוויר. למרבית המזל לא נפגע איש. (שרון אונליין)

10

01/2025 - 331 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

הוא כבר לא יזדקן

ראשי העיר של השרון, אמיר כוכבי, יריב פישר, רפי סער ✿ וחיים ברוידא יצאו בקול אחד נגד תוכניתו של אבי מעוז לפקח על תכני מערכת החינוך הממלכתית בישראל. אמיר כוכבי צייץ כי כל תוכנית חינוך שתיפסל ברחבי הארץ על ידי אבי מעוז, מוזמנת אל מערכת החינוך של הוד השרון. יריב פישר הצטרף אליו. רפי סער הודיע, כי פיקוח פוליטי על תכנים חינוכיים לא בבית ספרו, ואילו חיים ברוידא הבטיח שאג’נדות חשוכות לא ייכנסו לרעננה. לאור העיכוב הבלתי נסבל במו"מ להשבת החטופים ונרמול ✿ המצב, כפי שאומר אחד המארגנים, התקיימה בחודש שעבר ברעננה, כמו גם ברחבי הארץ, תחת הכותרת "ימים של תקווה" שורה של אירועים להזדהות עם החטופים ובני משפחותיהם. מדובר במיזם משותף של התושבים, קרן רועי לא אחסר, והמועצה הדתית ובתמיכת העירייה.

בחודש שעבר צוטט פרופ' יורם מערבי בעיתון זה בדבריו אודות תחום מומחיותו, קרי זיקנה משמעותית ומיטבית. הוא היה מקור בלתי נדלה לכל הקשור בגרנטלוגיה. לפני כשבועיים הוא נפל אל מותו במהלך טיול של קבוצה באזור המכתש הקטן בנגב. פרופ' מערבי, תושב שכונת ארנונה בירושלים, עסק שנה במחקר קליני בזיקנה, פרסם 35- במשך יותר מ עשרות מאמרים בנושאים אלו בספרות המדעית העולמית וחינך דורות של אנשי מקצוע בתחום. הוא היה נשוי, אב לשתי בנות, סבא גאה ובן מסור לאימו שבה טיפל באופן מעורר כבוד. מערבי היה מוכר לקהל הרחב בזכות הופעותיו הרבות בתקשורת, בין השאר, כאשר כיכב כמומחה מקצועי , שם הפגישו בין קשישים 11 וארבע" בכאן 80" בסדרה בדיור מוגן לילדים בני ארבע.

קרדיט צילום: צומת השרון

למען החטופים והחטופות

רעננה מחבקת את רומי גונן "ללכת שבי אחריהם"

- באים בואו ומצילים אותם ואותנו

19.1.25 , יום ראשון יד לבנים | 20:00 מוזמנים למפגש אישי עם מירב לשם, אימה של רומי

8.1.25 , יום רביעי יד לבנים | 19:30 הרצאה על מצבם הנפשי והרפואי הקריטי של החטופים

147 היכל התרבות יד לבנים, רחוב אחוזה

הכניסה ללא עלות אך עם הרשמה מראש tickets.raanana.muni.il | *8864 " במוקד "קול טיקט

11

01/2025 - 331 רעננה

Bring them Home now

שמורת עץ הדומים מלכה מהולל מאת: 

טיול

העמותה למען האזרח הוותיק רעננה

בכל חורף מחדש מתעוררת חלקת אלוהים הקטנה שבצפון רעננה לתחייה. הגשם ניקה את אבק הקיץ, הפרחים החלו ללבלב ועץ שנה עדיין עומד פה 200 השיזף, שכבר מלאו לו ומספר את סיפור הצלתו. כדאי להגיע הנה, השמורה נמצאת בין הרחובות השריון והצנחנים, בשעות הבוקר כשהפרחים רק פוקחים את כותרתם וליהנות מיופיו של הטבע באמצע העיר. הכלניות פורחות כאם במספר צבעים, התורמוסים הסגולים הזקופים גאים במיוחד השנה, ובנוסף פורחים פה ארבעים מינים של צמחי בר. ראובן נחושתן, תושב השכונה, הפך את הטיפול בשמורה לעיסוקו העיקרי והוא מטפח אותו בדבקות. אם יתמזל מזלכם תוכלו לפגוש אותו מעדר ומנכש, שותל וגוזם. malcamehulal@gmail.com

מרכז תרבות כושר ופנאי חדשנות השראה חוויות חדר כושר חדיש מוזמנים לשבוע ניסיון ללא תשלום/התחייבות חדש - חדר כושר ערב לנשים

ללמוד להתפתח להרגיש בריא לפסל ❤ ליצור ❤ לצייר ציור ❤ קרמיקה ❤ עיסת נייר ❤ ❤ ❤ גם במוצ"ש חברותא נפגשים ונהנים

❤ ❤ ❤ לטייל איתנו בארץ ובעולם השנה שייט נהרות על נהר סיין

הזמנה - אירוע חנוכה 17:30 בשעה 1/1/25 יום רביעי בתוכנית: הדלקת נרות, מרקים ומתוקים

מופע של ספרות ושירה אבי אלון אל תוך השיר בהנחיית ד"ר

09-7720707. בטל והרשמה פרטים שלנו הווטצאפ לקבוצת הצטרפו רעננה 114 ההגנה , ופנאי כושר תרבות מרכז מלון צלילי המדבר חדש – 4-5/3/25 בתאריכים 3 מחזור ❤ ❤ ❤ טלפונים חכמים ❤ קורסים: בינה מלאכותית קנבה. ❤ לופה ❤ ❤ ❤ ❤ קווילינג ❤ סדנאות אומנות חד פעמיות: ציור ורישום תכשיטנות. ❤ פיסול באלומיניום ❤ פרטים בקרוב... "לפעמים חלומות מתגשמים" מרכז תרבות כושר ופנאי 09-7720707 , רעננה 114 ההגנה

העמותה למען האזרח הוותיק רעננה

הרצאה במרכז תרבות כושר ופנאי בנושא: בעיות אורוגנקולוגיות באגן האשה ד״ר יאיר דייקן - רופא אורוגנקולוג המרצה: 19.00 בשעה 23.1.25 ביום חמישי בתאריך: רעננה 114 ההגנה ברחוב כולל כיבוד קל. ₪ 10 תשלום בכניסה 09-7720707 . מותנה בהרשמה מראש בטל

12

01/2025 - 331 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

תיאטרון בית לסין ״החופש של ג׳קי״ נאוה וינגרטן מאת: 

מאת: נאוה ויינגרטן מחזה מאת: חנית גולי בימוי: עידו רוזנברג משתתפות: לירית בלבן/ליטל שוורץ, ענת וקסמן ועוד. שלוש ארוחות ביום, כביסה נקייה, פטור מתשלום ארנונה, חשמל ומים, חוג זומבה חינם 12 וחיי חברה… נשמע חלום? עבור ג'קי זוהי התמצית של נווה תרצה, בית הכלא לנשים בו 'בילתה' שנים. לירית בלבן וליטל שוורץ לחלופין נפלאות בתפקיד המורכב של ג'קי. הן מצטיינות בניווט בין הרגשות, באינטראקציות עם הדמויות האחרות. הן מספקות המון צחוקים לצד רגעים מרגשים. דמותה של ג'קי תמימה ורגישה עם אינטליגנציה רגשית גבוהה. דווקא המפגש עם אותה שופטת שהכניסה אותה לכלא, מביא שוב למפנה בחייה. ענת וקסמן הכישרונית בתפקיד אימה של ג'קי נהדרת! אישה זקנה, פרימיטיבית אבל עם 'סכין' בין השינים... התפאורה של סבטלנה ברגר מאפשרת מעבר זורם בין חדר הכלא, בימת הסטנדאפ בכלא ובית ילדותה של ג'קי. תיאטרון קולנוע תסריט ע״פ רומן גרפי של רותו מודן הנכס מלכה מהולל מאת:  בימוי: דנה מודן. שחקנים: רבקה מיכאלי, שרון סטרימבן, אורי הוכמן, אנדג׳ה סאווארין. כמו עוגה, סרט הביכורים של דנה מודן, מכיל את כל האלמנטים שאמורים להפוך עוגה רגילה לעוגה משובחת. יש בו סיפור טוב שמדבר אל צופים רבים. מדובר במסע לפולין צילום: כפיר בולוטין שנותיה בכלא לא זכתה 12 שנים על פשע שלא ביצעה, משתחררת. ב- 12 ג'קי, אסירה שבחרה לא להפליל את בן זוגה, ול'שבת' לביקור של איש. לא של בן הזוג,- ולא של אימה. אין לה אשליות רבות מדי. עם שחרורה היא חולמת להצליח בחוץ ככוכבת סטנדאפ, כפי שהייתה בין כותלי הכלא. היא גם רוצה להיות שותפה לרווחי בן זוגה לשעבר. בחוץ היא מגלה שאכן אף אחד לא מחכה לה. הגבר שעבורו 'ישבה' בגד בה, התעשר והקים משפחה, ואילו אימה הקשישה מכרה את בית ילדותה בדרכה אל הדיור המוגן. העלילה עוקבת אחרי התמודדותה של ג'קי עם חיי החופש, מורכבות של השתלבות בחברה, סטיגמות ובגידת קרובים, לצד ציפיותיה מעצמה. כשהיא לא מצליחה להגשים את חלומה כסטנדאפיסטית, ג'קי רוצה לחזור לחיים הבטוחים של הכלא, החופש הרבה יותר קשה לה מחייה כאסירה. היא מבקשת להסגיר את עצמה, אך המשטרה ומערכת המשפט לא מוצאות סיבה מספקת להחזיר אותה לכלא. זוהי דרמה קומית מרגשת הכוללת ביקורת על יחס מערכת המשפט לנשים, ביקורת על מערכת המשפט בכלל, יחסים בין בני זוג, ביקורת על החברה ובעיקר מחשבות על מהו חופש. חופש פיזי? חופש כלכלי? חופש שבלב? ולעומת זאת, מהו הכלא האמיתי? זה שבנוי מקירות, וסורגים או אולי זה שבלבנו? המחסומים והסיפורים שאנחנו בוחרים לספר לעצמנו? מהו המחיר שאנו מוכנים לשלם בעבור איזה חופש? וגם הדהודים של משפטים שנאמרו על ידי שורדי שואה חשדניים לגבי פולנים ("מנין לך שסבא שלו לא שחט את המשפחה שלך?). החלק המוסיקלי של פס הקול מורכב רובו ככולו משירים ישראלים נוסטלגיים של פעם ("מי יודע כמה תלתלים יורדים מעל מצחך, גולשים גלים גלים" ששר מייק בורשטיין). מי יודע? אולי יש פה רמיזה לשירים שהפכו נכסי צאן ברזל, גם אם הנכסים הפיסיים לא מומשו. שנה כבר והוא לווה בתקלות ובקשיים רבים, בעיקר בתקופת הקורונה, 14 האחיות לבית מודן התחילו את העבודה על הסרט לפני אבל בסופו של דבר יצא לאקרנים סרט שיש בו גם סיפור אהבה, בעצם שני סיפורי אהבה, וגם ריחוף של השואה ברקע, והוא מצליח בכל זאת להתחמק מהכותרת 'סרט שואה', בין השאר משום שהוא מתרחש קצת לפניה ושנים רבות אחריה.. בניגוד לסיפורי אגדה סטנדרטיים הסיפור הזה דווקא מתחיל, ולא מסתיים, בפסטורליה רומנטית של זוג נאהבים ששטים בסירה על רקע נוף מוצף בפרחים צהובים ויופי. אגדה כזאת לא יכולה להסתיים בטוב, ואנחנו לומדים בהדרגה, תוך קפיצה בין הזמנים מי היה הזוג הזה ולאן הובילו אותו החיים. אז מה בכל זאת לא הפך את הסרט לעוגה משובחת? דומה שהסצנות נתפרו אחת אחת בתפירת עילית, אבל הזרימה ביניהן לקתה בחסר. משהו מלאכותי, לא טבעי, לא אמין ולא משכנע היה בדרך בה התנהלה העלילה. הסיפור, עם זאת, שיש בו אלמנטים משפחתיים אמיתיים, עושה את הסרט לשווה צפייה. malcamehulal@gmail.com שנועד להשיב נכס משפחתי שהולאם בימי השואה אבל בעצם נועד להשיב אהבות ישנות ("חשבתי שהיינו אנחנו אבל היינו אתה ואני"), ובמקביל להפיח אהבות חדשות. יש בו רגעים קומיים/ציניים ממש (יוסי מרשק בתפקיד קצרצר ומשובח בתחילת הסרט כראש משלחת תלמידים לפולין הקורא את סדר היום במטוס: "בבוקר מיידנק כולל המחנות, אחה"צ קניות בקניון"), יש בו סצנות מרגשות, דיאלוגים שנונים וגם נוגעים ללב (כמה פעמים אפשר להתחיל חיים מהתחלה?),

13

01/2025 - 331 רעננה

Bring them Home now

בישולאה ספר

לאה קליין מאת: 

מרק בצל צרפתי

כוס יין לבן יבש ½ ❱

כפות קמח 4 ❱

בצלים גדולים חצויים ופרוסים 5 ❱

כפות שמן זית 4 ❱

מלח, פלפל שחור ❱

כפית סוכר ½ ❱

כוסות מרק עוף (אפשר מים עם אבקת מרק) 7 ❱

גר' גבינת פרמזן מגוררת 50 ❱

בגט פרוס לפרוסות ½ ❱

לצקת את השמן לסיר גדול, לחמם, להוסיף את הבצל ולטגן עד הזהבה. להוסיף את הקמח, לערבב בעדינות. דקות. 40 דקות. להוסיף את המרק, הסוכר, המלח והפלפל ולבשל 5 להוסיף את היין ולבשל את פרוסות הבגט להניח בתבנית ולזרות על כל פרוסה מעט מן הפרמזן, מעלות). 180 דקות בחום בינוני ( 10 ולאפות פרוסות בגט. (אפשר להניח את הפרוסות ליד המנה). 2 לצקת את המרק לקערות הגשה ולהניח על כל מנה

מרק שעועית ועגבניות

גזרים קלופים ופרוסים 2 ❱ כפות גדושות רסק עגבניות 2 ❱

בצל גדול קצוץ 1 ❱

ליטר מים 2 ❱

גר' שעועית לבנה יבשה 500 ❱

עגבניות בשלות קצוצות 3 ❱

גבעולי כרפס קצוצים, עם העלים 2 ❱

פטרוזיליה לעיטור ❱

עלה דפנה, מלח ופלפל ❱

כפות שמן זית 6 ❱

להשרות ללילה את השעועית, להביא לרתיחה בשני ליטר מים, להוסיף את יתר המצרכים, להרתיח שוב, ולהמשיך לבשל על אש קטנה כשתיים-שלוש שעות.

/ מיכל שלו שקרים שקטים יהודית הלפר מאת: 

סיוון, אם חד הורית ללילה בת העשרים וארבע, היא עורכת דין לענייני משפחה ומתגוררת עם בתה בתל אביב. היא נולדה בקיבוץ ליד הים, ושם עברה עליה תקופת ילדותה יחד עם שתי אחיותיה: במבי שנפטרה לפני עשרים שנה בנסיבות מסתוריות ודולב הצעירה משתיהן בהרבה. במבי וסיוון היו קשורות מאד זו לזו וגדלו כמו תאומות. הן פיתחו תחביב משותף, גלישה בים, והרבו לגלוש בים. גם לילה נדבקה בחיידק הגלישה כשבגרה.

העלילה מתרחשת בתחילת תקופת מגפת הקורונה, בה הוטלו הגבלות קשות על מפגשים בין אנשים. יום אחד חוזר לעולמה של סיוון, יַַע ַַל, בן הקיבוץ שהיה נשוי לבמבי שנפטרה לפני עשרים שנה. המפגש מטלטל את חייה שכן היא הייתה מאוהבת בו בסתר. יַַעַַל, מציע לסיון מתנה: דירה ישנה בשכונת פלורנטין אותה ירש מדודתו שהלכה לעולמה. סיוון מסרבת בתחילה, אך יַַע ַַל,מתעקש ואף רוצה לממן את השיפוץ. לילה נאלצת להסתפק בהסבר עמום אודות זהותו של אביה. היא עסוקה בלימודיה ובאבלה על קשר זוגי שהיה לה והתפרק אחרי שלוש שנים. סיוון מתלבטת לגבי גילוי האמת לבתה ומוצאת את עצמה הולכת למגדת עתידות שאומרת לה: ַתחי, גם היא תפתח, תאהבי, גם �ַּ "חשבתי על משהו. את היחידה שיכולה לפתוח לה את הדרך לאהבה. את חוסמת אותה. תפ היא תאהב, תתמסרי לתשוקה, גם היא תספוג אליה תשוקה. אתן זורמות באותם ערוצים, ואתן צריכות לאחד את האנרגיה שלכן לנהר אחד. כוח אחד חזק. כל עוד את מסתירה ממנה את האמת, היא תישאר תקועה". איזו אמת? את מה היא חוסמת? המתח גואה עד לפרימת הפלונטר בסוף. שלה עצמה מתגוררת בתל אביב כבר ארבעה עשורים. בהכשרתה היא עורכת דין אך נטשה את המקצוע כדי לכתוב ספרים, והיא מהסופרים האהובים והמצליחים בישראל. בין ספריה: מלאכי עליון, שבועת רחל, מאה חורפים, רחמים, הזדמנות למשהו טוב, ממערב לירח, ימים כסערה, לרוץ עם סוסי הפרא וסדקים בזהב. Yehudit_helfer@walla.co.il

14

01/2025 - 331 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

שי אלקובי תשחץ מאת: 

, רון קדמי IDominick , , תמר הירדני Orrling and Shani

תשחץ

העמותה למען האזרח הוותיק - רעננה פינת חנה סנש 114 ההגנה

העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה

הטלוויזיה הקהילתית "מבט-רענן" 2025 אתם מוזמנים לצפות בשידור המגזין שלנו לחודש ינואר .2018 דצמבר 241 ׳ מגזין בשידור חוזר מס מה במגזין? . עשור למרכז תרבות כושר ופנאי ועשרים למרכז היום. 1 . סיפור חייו המיוחד של יעקב ברוך בן של שורד שואה מיון. 2 מתי משדרים? שעות שידורינו: שימו לב !!! .17.00- ובימי חמישי ב 14.30 בימי רביעי איפה? ניתן לצפות בכל המגזינים והכתבות . HOT וב- YES ב- 98 בכבלים בערוץ קהילתית T.V בלשונית www.amutaraanana.co.il באתר העמותה ייתכנו תוספות ושינויים. צפייה מהנה !

אולם וחדרים לאירועים: ימי הולדת, ישיבות ˆ מפגשים עסקיים, סדנאות, חוגים ˆ פעילות חברתית. ˆ

חניה נוחה במקום

בשעות אחר הצהרים והערב. איש. 50-70 עד 10- החל מ פרטים והרשמה לפנות למרים/אסתר בשעות הבוקר 09-7747041 . טל

15

01/2025 - 331 רעננה

Bring them Home now

העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה (קידום בריאות בגיל השלישי) פרויקט ח.י.ל

הליכה נורדית נפתח קורס חדש 08:30 בימי רביעי בשעה ליד מרכז תרבות כושר ופנאי 114 ההגנה המפגשים בפארק רעננה. דמי ₪ 25 + ביטוח ₪ 80( + מפגשים 5- ל ₪ 300 : עלות הרשמה למי שאינו רשום בעמותה). מפגשים 4- אנו נביא את המקלות, ל יש לרכוש מקלות הליכה נורדיים תיקניים (ניתן לרכוש בעמותה). לקראת השיעור החמישי בסיום הקורס רצוי להתארגן להליכה בקבוצה עצמאית. הרשמה בשעות הבוקר 09-7747041 אצל מרים/אסתר

חברותא שמחים להזמינכם לערב חברתי אחת לשבועיים במרכז תרבות כושר ופנאי רעננה 114 ההגנה ״בואו לעשות שמח״ 19:30 מוצ"ש בשעה 4.1.25 אנטולי ליין הזמר ערב מופע של שירים בעברית ובשפות נוספות, שירה בשיתוף הקהל ומוזיקה קלאסית קלה .60- וריקודי שנות ה כולל כיבוד עשיר ומפנק. ₪ 40 : כניסה 19:30 מוצ״ש בשעה 18.1.25 בליווי רפי וולבה נאווה ארבל הזמרת על הקלידים. ערב שירי יורם טהרלב .60- שכולם אוהבים ואחרים. ריקודי שנות ה כולל כיבוד עשיר. ₪ 40 : כניסה

העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה , פינת רחוב חנה סנש, רעננה 114 רח' ההגנה

מרכז יום לאזרח הוותיק 2025 תוכניות מיוחדות לחודש ינואר

יום חמישי יום חמישי יום חמישי יום רביעי יום חמישי

✦

02.01.25 09.01.25

בשעה בשעה

10:30 10:30

. יוסי והקלידים - הופעה של . גלי פרץ - הופעה של הזמרת והחצוצרה. טושקו - הופעה

✦

✦

16.1.25

בשעה

10:30

✦

23.1.25 30.1.25

בשעה

10:30

. רונן סופר - שירה בציבור בהובלה של והאקורדיון. קובי בר - הופעה של

✦

בשעה

10:30

* מכירות במרכז יום בין השעות

:9:00-12:00

יום חמישי

✦

23.01.25

. מכירה של תיקים ותכשיטים

* ייתכנו שינויים בתכנית *

(נא להביא מזומן במדוייק כרטיסים בכניסה לאירוע

מרכז יום לאזרח הוותיק להרשמה - ☎ 09-7711598

נשמח לראותכם, מרים ורחל

16

01/2025 - 331 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו