כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה יוני 2025 - גיליון 336

מרים פרומר

לאה קליין מאת: 

בעשרנו בושאה", א מורת לי

" ועד עמט לא יהיה מי שי פסר את המ מרים פר מור, לאחר סשי ופרה ספור ב'זיכרון

סבולן'. "הייתי ר והצ

בעשרה כלת בו את סי ופרך עביתוננו", אני א מורת הל. " לכ התלאות שמחפתי נכת וב בפסר בע כרס, וגם סוהרטו בט לוויזיה. קהש לתאר בעשרנו". בלוסף נעתרה לשקבתי. בדף אחד את השוקי ולשהש נינים. מרים א מלנה, הל שתי בנות, שי הש נכדים, באיזו שנה נולדת, והיכן? כלסוקבויה".

סיפור תמונה

עביירה קטנה צב' 1937 "נלודתי שבנת מה הם הזיכרונות הראשונים שלך? שווויץ. באותו מזן הם התחי ול גם לחקת " זהיכרון הרא ושן, וגם כהי קהש, והא השגרמנים הגי וע לגן הילדים וקלוח את הגננת לא מלפשהח. ) ואת שתי אחיותיי לוהנגריה 5 , ואח"כ מפשוחת לשומת. אבא הלחיט ללשחו אותי (הייתי בת 16 נערים ונערות מגיל אחרי תלאות ר ובת הגענו לוהנגריה הויינו שם שכומנה וחדשים. כהשגרמנים הגי וע לוהנגריה, הם א סופ ילדים קטנים, הרגו אותם כלסוקבויה. אבא היה מהמוהח זור וק לנהר. לאבא לשי תמיד הייתה ת שוייה. והא בהיא צעוני שוילם ול סכף כדי שי זחיר אותנו צל' זעלרים אורת פודיים כלון היה ול סכף. והא קי לב פטור מגיר שו כלהמ וחדשים, עד שי מלד מי שוה המם את עובדתו. היחיד בא וזר כשבי הב שבדות תירס, שמום ברחנו ליער. כהשתחי ול הגיר שוים מהאסיביים, אבא הלחיט שנברח. לחקתי את בובתי, הות בחאנו כומהשוזן נגמר, לשוח את א וחתי הגד והל קלנות א ולכ בפכר קהר בו, השפסיק לת וקהפ צקרה. בהמית, היה לנו עמט מוזן לשחקנו זוערים בעלר פכר לש קת לוים, שלעיהם אמרו לנו השם זמוג האוויר הלח הליות קר מאוד. הת לחנו לנדוד ברגל היינו ר בעים, לי והדים. בדרך ישנו לע ער ומת שק, עד משי שוה ראה אותנו סוי לוק אותנו. הכשמנו בנדידה הוגענו לפכר שוב היו כרמים ווברות כשבי הב. כי אי א שפר היה עלומד וב. שם היינו שומנה וחדשים. אנחנו, שהבם היו מא סחנים את היין. צמאנו ובר אחד שוב נכנסנו ובההב ששממ נתנה לי כחו. לא היה לנו מוזן, אז והלחט שאני קהטנה, הילדות, היינו מד לקומת מופסרות סי ופרים, ואני לכ המזן עם כשהנים שעפם בבשעו כשהן, שם נ מעדנו ליד בהית שממנו יצאה אי הש ונתנה לנו מרק. היא קלהח אותנו לאחד וא וחתי נלך לפכר בהיא לנו א ולכ. היו חפדים אי מוים לכ עפם כששעמנו את הגרמנים צעודים לעמהל. ני לצנו א לב היינו חייבים מלוצא ובר בפכר אחר, בשוים השייתה ול רפת והב פחר ובר כדי שנת בחא. שכנגמר סכהף, בלע הרפת סמר אותנו לגרמנים. הם ואבא שילם סכף לאחד הת סההור. הז חצוק, המשי וצ אותנו, יר וק, הרבי וצ, לואימא ת לוש את הא זון. ברחנו, וובההב לשי נשארה שם. שמם קלוח אותנו בלית סמס, כהשגרמנים כבשרי היה תיאטרון גד לו ששם א סופ את האנשים שמום לשוח אותם לטרנ סופרט. אבא, בלע הת שוייה, הלחיט ֹ יצאנו. היה שם קרון ר בכת לשחק אותנו בכרת דרך שמום �ֹ ישתו הר הב יין ויהיו שי וכרים, אנחנו נברח. היה אשנב קטנטן קביר, דרּכֹּו כוהר לאחר בהליא מוזן חוד ושת ( והא כשהן הט בו השיה שם צמא אותנו ושמהיך עצדנו לי הל לשם בלשג זחרה לובר הכומר לשנו. הוהזיר אותנו לא צלאת מן הובר. כבכשר עהלום). באחד הימים ונכנס חייל השתברר שוהא י והדי ר סוי, מהחלהמ סחכיד א וומת ובההב לשי". היה א שפרי, זחרנו לפכר שוב היינו ברפת וצמאנו את איפה היום הבובה? ובההב נ צמאת עכדות ב"יד שום"". שנה. כיום 60 ובההב הייתה איתי " מתי עליתם ארצה? הגענו לארץ. אני נ שחלתי לסומד ' לעיה'. הוהרים קי בול א ולה בבת ים". 1947 " שבנת ושם? במוסד 'עליה'? "הייתי שנה. מלדתי לדבר בערית. זחרתי אל והריי. הלם היה עמט סכף. הם כשרו חנות השייתה לנו גם חנות וגם חדר מגורים. בשמהך המזן קי לבנו ביתן קטן שבי וכן גת-רי ומן, שי וכן עלוים פבתח ת קהו". והיכן למדת? וקהו ואח"כ בערתי לווינגייט שם מלדתי ומרה חלינוך ג פוני". "בית פסר עממי ותי וכן פבתח ת מתי נישאת והיכן היכרת את בעלך? וקהו, בעדנו שנינו, . גרנו פבתח ת 1958 וקהו שבנת שמח שערה. היכרנו בתנ עות בני קעיבא, ונישאנו פבתח ת "היינו בחרים מגיל זעברה עם ושתפים בלנות לנו בית. בעדנו י מום לוי הל. שם נ לודו בנותינו. אני בעדתי קונינו דירה קטנה אחרי ששול שנים. צהחלנו בתי וכן רמת גן בוועד כהמ מוקומת כומרה הלת מעולת. בהנות מלדו, נישאו קהוי ומ מפשוחת". מתי החלטת לעבור לדיור מוגן? שמחפתי לשנו הלחיט מלוכר את בהית בלנייה. כשהן בבית הדו

"התא מלנתי פלני כשמח שערה שנה. הייתי עדיין עצירה, א לב כשונ הע אותי עלובר הנה". א וחתי הייתה דיירת הפ ב'מגדלים' וכאן?

שעשיתי את העצד ההז. יש לי לכ המ שאני א בהות. אני מת עלמת, ושהח, ר קודת

"אני הפ בכר כת עש שנים, מר והצ. אני משהח שמותתפת בלכ ההרצאות ומבקחשי בחרה".

Cleah1@walla.com

3

06/2025 - 336 רעננה

Bring them Home now