כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה דצמבר 2025 - גיליון 342

תיאטרון בית ליסין הכל אודות איב

מלכה מהולל מאת: 

להזיז הרים הסרט עדין וכמעט שאין בו דיבורים. לא לחינם בחר הבמאי להפוך את האח הצעיר לאילם - יש לכך משמעות. החשיפה לחברה שמרנית קשוחה מעוררת חוסר נחת לצופה, אבל איכשהו מתברר שהרע לא באמת רע. מרבית השחקנים, להוציא זה שמגלם את אחמט, אינם מקצועיים מה שמוסיף אותנטיות לסיפור. סרט מעורר מחשבה וגם תקווה. malcamehulal@gmail.com תיאטרון קולנוע מלכה מהולל מאת:  מאת: מרי אור בימוי: רוני ברודצקי בהשתתפות: מגי אזרזר, סוזנה פפיאן, ועוד. שנה חלפו מאז שיחקה בטי דייוויס בסרט ההוליוודי 'הכול אודות איב' 75 בתפקיד שחקנית התיאטרון המוערכת, המפורסמת, הזוהרת והמתבגרת (שלא לומר , שיחקה את איב 102 מזדקנת) מרגו קריין. אן בקסטר, שלו הייתה חיה היום הייתה בת הרינגטון, מעריצה צעירה, תמימה למראה, אך מלאת אמביציה להצליח גם היא על הבמה בברודווי. בסרט האמריקאי אז, כמו בתיאטרון התל אביבי היום - מדובר בתכונות אנוש שתמיד היו ותמיד יהיו. עוד בפרק א' בספר בראשית פיתתה איב (חוה) את אדם לאכול מהתפוח. איב התיאטרלית נכנסת בתחבולה לחייה של מרגו ובהדרגה, בערמומיות, בדרכי רמייה ובמניפולציות - מפלסת את דרכה לפיסגה. ההתבגרות היא אמנם נושא מרכזי במחזה, המיקום הוא כמובן במת התיאטרון, אבל בסוף בסוף מדובר ביחסים בין (א)נשים. בקנאה, בנאמנות, בתהילת עולם שחולפת, בייצרים, בצרכים אנושיים ובקושי להזדקן. בדיוק בנושא הזה אומרת מרגו: "כשאת פוגשת בזיקנה - תסתכלי לה ישר בעיניים". שום דבר אינו קבוע ואינו נמשך לעד - אם תרצו זהו המסר העיקרי. מרגו על גג העולם, איב בתחתיתו, ואם נדמה לצופים שכך זה יימשך לתמיד, הם צריכים לחשוב על זה שוב. איב מגיעה מלמטה אבל יש לה מוטיבציה בלתי נלאית לטפס בסולם והיא רק צריכה את ההזדמנות. מרגו זקוקה להערצה כדי להרגיש שהיא קיימת ולכן נותנת לצעירה דריסת רגל לעולמה ולנפשה. זו לא תבחל בשום אמצעי להשיג את מבוקשה, אבל לא כולם רואים בכך דבר רע. העולם אכזר, ומי שיושב בנימוס בפינה ומחכה לתורו - יכול להמשיך לחכות. לאנשים מובטלים נהוג לומר שעבודה חדשה לא תדפוק להם על הדלת. איב פועלת על פי עיקרון זה. העניין הוא שכדי שאחת תשיג עבודה, שנייה הצריכה לוותר עליה. אבל לא הכול מורבידי במחזה, יש בו גם יש נקודת אור, וזוהי נאמנות הסביבה הקרובה למרגו, סביבה של אנשים שאינם נוהים אחרי הדבר הבא המחכה בפינה. אולי כי הם יודעים שגם כוכבה הזוהר של הצעירה יכבה במוקדם או במאוחר. משחק פנומנלי של שתי השחקניות הראשיות, מגי עזרזר כמרגו וסוזנה פפיאן כאיב. גם עיצוב הבמה והתלבושות עשויים כך שהם מלווים את המסר העובר במחזה באלגנטיות, בלי לבחור צד, בלי שחור ולבן. malcamehulal@gmail.com משחק: אריף ג'קופ, אגוש אגושב, אקסל מהמט בימוי: גאורגי אונקובסקי ,Lost in Translation מה משותף לסרטים אבודים בטוקיו The Shawshank Redemption' חומות של תקווה Dead Poets Society ? ללכת שבי אחריו אלה שלושה סרטים אקראיים שעלו בראשי באותו הקשר. מי זה האיש או קבוצת האנשים שנותנים לסרטים זרים את השמות העבריים? למה אין שום קשר בינם לבין השמות המקוריים? כזה הוא המצב גם עם 'להזיז הרים'. השם המקורי שהוא קיבל בלב הבלקן, בצפון מקדוניה שם הופק, הוא די.ג'יי אחמט, שהוא שם מדויק לסרט. אז למה לשנות? להם הפתרונים. החי בכפר נידח בצפון מקדוניה שם חיה קהילת בני היורוק. אימו מתה והוא חי בבית עם אביו 15 מכל מקום, אחמט הוא נער בן הקשוח שמוציא אותו מבית הספר על מנת שירעה את עדר הכבשים של המשפחה. יש לו אח צעיר שאינו מדבר והאבא לוקח אותו למכשף שמתעלל בו אך אינו מצליח לגרום לו לדבר. לכפר מגיעה עלמה צעירה ויפה וקשר חם נרקם ביניהם אלא שהיא מיועדת לנישואין שנראה שאין מהם מוצא. חיים קשים, אבל אחמט מוצא נחמה באוזניות שלו שם הוא שומע את המוסיקה האהובה עליו והוא חולם שיוכל להשתחרר יום אחד מחיי העליבות בכפר ולנסות להגשים את חלומו להיות די.ג'יי, כמו רבים מבני גילו.. האירועים רודפים אותו אבל הוא מתגלה כנער אמיץ שאינו חושש מכוח ודבק במטרתו.

17

12/2025 - 342 רעננה

החזרנו אותם הביתה