כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה פברואר 2026 - גיליון 344

יש בסי ופרי התנ"ך הר הב אינטרסים ופליטיים. יש ואבהי דדו ויש ואבהי שואל. סי ופר דדו בות שעב כנתב ל השפכת ממונ ששל המ היה בצעם מזמר. סי ופר דדו השרי שמתעמ אהבו כנתב ל השפכת שואל השרי עפל נבי גדו שואל ועבלת ל ומתר. על פי מהקחר, לכל חאת המממל וכת, ישראל וי וההד, היה בא ומליד אדח שמלה – בארהם לי וההד וי עבק ( האו ישראל) לישראל. שים לב אי הפ חיו הנשיים. בארהם דברום, עודו ס ומך ל אבר שעב ובחרון, וי עבק צבופן, בבית אל, כשם, פצנויים. בארהם כמר פמעיים את שרה שאתו, מוקומת עפם ל באימלך ועפם לפר הע, הז סי ופר ל השפכת בארהם. צמאו בתנ"ך מילה ט והב על אהי מוהת. רחל נגהב את קהש ל מחאנ ליצלן. שרה גיר הש התרפים מבאיה וי שהב עליהם ר שעמיו את גהר, ר בהק החנתה את י עבק בנגיבת בהר הכ צמאו ול הא לא ואתתה לי עבק אשי נהנ רחל ואתה צי הפ ל מביטת כהלולות בלילה הר אושן. המסתכלות על מגהני נשגוה ל הפכיש את אהי אמ ושונת ר אוים קהללות בתר וביות של, ל שמל של שפוט כהודרגל. כך גם את אהי מוהת בתנ"ך. אם תסתכל בדמרשי זח"ל תר הא בי וקרת קהש על בארהם בשקהר ל כמירת שרה עול רחל בשקהר ל נגיבת התרפים. אני מניח שיש אנשים וגופים שעמדותיך לא יורדות להן בקלות בגרון. גהנתי להר וצת ת וקהפ נוכן, ההנ ודמגואת: יש מוקומת הבם אר והכ כוהשתחל ופ מהנל וא מהנלת מארו לי שיש שי וניים בת ונכיות, מארו שי זחרו אליי ולחי שוד ההר צואת ולא זחרו, וקהו וב קנלעתי כל מור חס ומ ואתי. היה לי קמרה פבתח ת שבוכהנ דתית שממקום בין נשי בתי נכסת. פכי שנאי ל ואלם גצהתי את תפיסת ועלמי מהקחרית הוהקל נגהו דברך כלל חהל לנט שו. בסוף ההר צהא החאראית הדוי הע לי שלא גאיע להר צהא מהת כוננת ל חמרת. ביד ל נבים בר נעהנ קומ אר עב שנים וזעוב את ההר צהא בתחילתה. מה עשית לאחר הפרישה המוקדמת ממערכת החינוך? כומרה נסעתי פמעיים מטעם בית הספר עם תלמידים ל צמדע חהיים בופלין. אימי היתה ושרדת אשווויץ ביר נקוא דויברה הר הב על הת וקהפ ההיא. הר שגתי שדהרכת קובוצת בופלין ת ופרה עליי טבו. התחלתי ל דהריך קובוצת של מוגוברים נבסי ועת ל ופלין מטעם שמרד נהסי ועת תלמידים שכהרתי. נבסי ועתיי עם תלמידים העגתי למס קהנ שבחל על זנמם ובחל על כהסף של הוהרים שלהם. הם שמת עעשים יותר דמי, לא י נשים בלילות עוובר ר בום מהסע ההז וחלף מהוות בופלין מתאים לידם ולא ונעג הבם. לכן סיור בחמונת ל מגוברים ולא לתלמידים. "הת אבהתי בתנ"ך שבל היותו יצירה ספרותית ל עמהש פסגת הספרות. התנ"ך האו ספר הספרים, בסט- קמשדו לדתות סלר היסטורי, תורגם לאין ס ופר שופת, הומונתאיסטיות וכמיל קט וגריות ר ובת: היסטוריה, פר והז, שפאר לא להת אבה"? שירה, חקו פוילוספויה. אמרת שהתאהבת בתנ"ך. למה? שנבגת,

אז מי אנחנו בכלל? הת ושהב שלי היא דח שמעמית, אין ל ונ מגשו. אחנונ י ועדים ובדוואת בשת וקהפ מסוימת היו ערי ממל הכ נכנעיות השיו בצעם יי שבוים ומפקים וחהמ, וכבל אדח המן שלט מלך קממוי, ל שמל בחרון וא אבר שעב. אחנונ י ועדים ובדוואת השיו אכן שתי ממל וכת, ישראל וי וההד. אחנונ לא י ועדים פהוכ ערי הממל הכ הנכנעיות לשתי ממל וכת מואהמ איך אמחוודת ל ממל הכ נצטרליסטיות עם מלך בוירה. הן לא היו חאת השתפל הג באל הס פור הקמראי, דכי ל הדאיר את ואתן בסי ופר ( פאילו לא נתן ל ממל הכ דדו שול המ אי דח מהואדחת שם אדח) ול חאר כמן פילג ואתן בסי ופר. לישראל וי וההד היו אלים שנוים. הישראלים המאי ונ אבל נכנעי ששומ אל, עשל שומ קרויה ישראל. פירשו שהם ישראל ֹר-אל כלמור ישלוט אל. בממלכת י וההד המאיונ �ֹֹ האו יש אבל י ההו (הדָָלת פההכ ל וו?) שתי הממל וכת קרויות על שם אהלים שלהם. הוכנהים בממלכת י וההד בעוד את י ההו, חהקוים אהומהנ סבי וב, הצמי וא את דהת – פית וח את הוצמוות כות וב ואתה בספר, האו ספר " בדרים". הם חתרו מבשדק ביר שולים. אהיר עו ההז בעדות י ההו ֵז את �ֵּ למרכ ומכזר בתנ״ך במזן מהלך י שאי וה.

בעדותו (צילום: רן תל מדוי) ניונהו בדחר

אהומהנ הומונתאיסטית הבניאים היו היחידים קשיבלו את בי ההו פשית וח וכנהי י וההד כל מור אל אדח משפוט וופלחן מהשדק בירשולים. הם התחילו ל פהיץ את מרזכי בבית אהומהנ כשענ את ההומן ל בקל את אהומהנ. דהרך שלהם ל דחההש היתה להטיח הבם סי ופר נסי של יציאת צמרים, של ודר מהבדר נשחבר ע"י אל הוים, קיבל את התורה, קיבל את מהבוטחת ול חאר כל הט בו ההז בדג אבל הויו. הבניאים אהרץ לא ת שקרו עם אל הוים באל מארו כך דכי ל חקז את בדריהם ול בקל את קבש ההומן. הבניאים עמצם לא קיבלו את תורת מאנוי אלא הטי ופ ל צקד מפשטי מבבון הופלנחי הוכנהים ול דצהק בחרתית. אתה ומאצ צאל ר בו הבניאים קרי הא שחבי ובתו חזורת נונשית לעם ל ההניג צקד בחרתי שועלה לעין ערוך על ס מנמי הופלחן. ל בדריהם אלהוים לא רוהצ וקר בונת, ר והצ צקד. שאכר בן וגריון – אתאיסט ומהצר – ניסח את גמילת עהמצואת, האו צהיג הב את חוזונ השדמי הנ ת וקם "ל ואר זחנום של בניאי ישראל" כל מור חוזן צהקד הבחרתי.

rtalmudi@gmail.com

5

02/2026 - 344 רעננה