כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה מאי 2026 - גיליון 347

להיות ישראלי באיראן: זיכרונות מימים אחרים מאת: רן תלמודי 

של משקי עופות, צאן ובקר כדי למגר את המחסור בבשר. השחיתות השלטונית הביאה בני משפחה ומקורבים של השאה לזכות בתקציבים ובמכרזים להקמת חוות לולים ועדרי צאן ובקר למילוי המחסור. בתוך חגיגת הפיתוח הזו אני הייתי היועץ המומחה להקמת החוות ולתחזוקתן. למשל, בעיר איספהן (המוכרת היום בגלל אתר הגרעין שלידה שהופצץ האסטרטגיים), עזרתי לבן דודו של השאה 2-B ע"י מפציצי אפרוחים כל 20,000 חוות שכללו לולים ענקיים של 8 להקים כבשים כל אחד ומשחטת 1500 עדרי כבשים שכללו 6- אחד, כ בשר. האפרוחים אגב, היו מגיעים מישראל. הקמת ותחזוקת הלולים הייתה אתגר הנדסי לא קטן בהתחשב בטמפרטורות הקיצוניות באזור. עמד לרשותי צוות של מהנדסים שדאגו לתכנון והקמת מערכות מיזוג האוויר בתוך הלולים. תמכתי בפרויקטים דומים בכל רחבי איראן. לאחר הקמה, הייתי צריך להריץ את הפרויקטים במשך שנה. היה לי עוזר מקומי, דוקטורנט במגמת בעלי חיים. אנגלית הוא ידע בערך כמו תלמיד כיתה ח'. החלטתי ללמוד פרסית במקום לתקשר איתו ועם אחרים באנגלית השבורה שלהם. תוך שנה השתלטתי על פרסית מדוברת בתחומים המקצועיים שלי כך שיכולתי לדבר חופשי עם גורמי מקצוע שונים. חיים בלב הכרך מיליון תושבים. אשתי מאוד 10 – טהרן היא כרך גדול מאוד אהבה אותה. העיר בחלקה יושבת על מדרון. בעמק שנמצא מ' מעל פני הים, למרגלות ההר, ממוקמת העיר 1,200 בגובה התחתית שכוללת את הבזאר. בחלק העליון שמתנשא לגובה מ' נמצאות השכונות היוקרתיות. בחורף השלג יורד 2,000 בעיר התחתית אבל נמס מייד, משהו שמזכיר את ירושלים. ס"מ. פינוי השלג 40 בחלק העליון יורד שלג שמגיע לגובה של ברחובות היה מאוד חלקי והסתכם בפיזור מלח. צריך היה לנהוג בזהירות עם צמיגי שלג ושרשראות על הצמיגים. ביום הראשון שנהגתי לא הייתי מודע לעניין. בפנייה, גלגל אחד של הרכב גלש לתעלה בצידי הכביש. למזלי היה שם מישהו שהבין שאני זר ועזר לי לדחוף את הרכב חזרה לכביש. יש הרבה דברים יפים לראות בטהרן. ניכרת בה השראה של התרבות הזורואסטרית היפהפייה שקדמה לאסלאם. בחברה הייתה לנו מזכירה זורואסטרית. היא למדה בארצות הברית, דיברה אנגלית מושלמת, והייתה מאוד אינטליגנטית. פעם אחת היא הזמינה אותנו לארוחת חג בראש השנה הזורואסטרי שנקרא "נוּּרוּּז". זו ארוחה טקסית, גדושה במאכלים מיוחדים. קסמי הבזאר ק"מ לכל כיוון. היינו מסתובבים 10- הוא ענק ומשתרע על כ

כרטיס ביקור "אני יהונתן (יוני) אשכול (לשעבר שקולניק), . אני בן למקימי 1945 מושבניק מבן שמן, יליד רעננה. דודי, יצחק שקולניק, היה ראש המועצה המקומית . גדלתי במשק המשפחתי בין הלולים, 60- רעננה בשנות ה הפרות, עצי ההדר והפקאן והמשכתי את המסורת המשפחתית בתוספת לימודי חקלאות אקדמיים. התפנית הבלתי צפויה שתוביל אותי אל לב ליבה של איראן לא הייתה על מסך הרדאר שלי. בפקולטה לחקלאות בחרתי במסלול התמחות בבעלי חיים. סיימתי את הלימודים ונתקלתי במודעה: מחפשים מדריכים חקלאיים לחברת תרופות. כך נפלתי על חברת האחים מילצ'ן (אותה ירש ארנון מילצ'ן, המוכר בימים אלה כספק השמפניות והסיגרים לנתניהו). החברה ייבאה מאירופה תרופות לבעלי חיים וחומרים מדבירי חרקים. הדרכתי חקלאים בצפון, במרכז ובדרום בשימוש במוצרים הללו. לאחר שנתיים מילצ'ן תפס אותי לשיחה קצרה: "אתה לא מיועד להישאר כאן," אמר לי, "אני רוצה אותך באיראן. החברה שלי עוד לא מכרה שם תרופה אחת, ואתה האיש למשימה". התאמתי לתפקיד כמו כפפה ליד.

יוני אשכול

נחיתה באיראן ואתגרים מקצועיים ) נחתי בטהרן. קיבלתי 1973( שבוע לפני מלחמת יום כיפור נהג ומלווה מקומי והתחלתי לחרוש את כל איראן. הצלחתי מאוד ואני יכול להגיד שעשיתי נפלאות. לאשתי סידרו 500- עבודה כמורה בבית הספר הישראלי בטהרן ששירת כ המשפחות הישראליות שחיו באותה תקופה 300 ילדים, בני בטהרן. צריך לזכור שאיראן תחת שלטון השָָאה קיימה יחסים מאוד ידידותיים עם ישראל. התקופה בה שהיתי באיראן התאפיינה בתנופת פיתוח

4

05/2026 - 347 רעננה