כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה מאי 2026 - גיליון 347

שם כמעט כל שבת. יש בתוכו רחוב ארוך שמוכרים בו רק זהב – תכשיטים למיניהם וחפצי אמנות אחרים. יש בבזאר, בין היתר, רחוב של בשר, רחוב של בגדים וכמובן איך לא? רחוב של שטיחים. בזמני שלטו במסחר השטיחים בעיקר יהודים. אם נכנסת לחנות שטיחים וזיהו שאתה ישראלי, יכולת לקחת הביתה שטיחים לניסיון לשבוע שבועיים. הסוחר היה בא אליך הביתה לאסוף את התשלום אם קנית, או את השטיח אם התחרטת. אפרופו שטיחים פרסיים, זו תורה שלמה. כשקונים שטיח צריך לדעת איזה שטיח זה, כלומר ממה הוא עשוי, כמה קשרים יש בו ומאיזו עיר הוא כי בכל עיר יש לשטיחים צורה אחרת. יכולת למצוא בבזאר מוסלמים, זורואסטרים וגם בהאיים. לא הייתה כפייה דתית. הלם פערי התרבות עברנו חוויה מזעזעת בחג ה"עשורא". זה חג בו מאמינים שיעים צועדים בתהלוכה בלבוש שחור ומלקים את עצמם על הגב החשוף בשרשראות ברזל עד זוב דם. חלקם נוקשים על מצחם בכוח בכתות של חרבות אימתניות. התהלוכה המרכזית של טהרן צעדה בבזאר וירדנו לראות את המחזה. למרות שכישראלים, בדרך כלל הרגשנו בטוחים והאוכלוסייה המקומית הייתה ידידותית, הצפייה בתהלוכת העשורא הייתה מפחידה בשל המקום. בהינתן האווירה הדתית הקיצונית שליוותה את האירוע, צפינו בתהלוכה בליווי מאבטח חמוש. חוויה מיוחדת ומפחידה עברתי גם במשהד – עיר קדושה לשיעים. הגעתי למשהד הרבה פעמים ובאחד הביקורים בהם סגרתי עסקה גדולה, הנציג האיראני אמר לי: "יוני, אני לוקח אותך עכשיו למקום שאתה לא ראית ולא תראה בחיים שלך, רק יש לי שתי בקשות: מהרגע שאנחנו נכנסים אתה סותם את הפה שלך, לא מוציא הגה, ואתה הולך צמוד אליי, לא זז ימינה או שמאלה. אם הנוכחים שם יידעו שאתה ישראלי הם יהרגו אותך." באחת בלילה הגענו למקום – מסגד האימאם רֵֵזַַא. זהו מתחם דתי ענק המקודש מאוד לשיעים. היו שם המוני מ' ועליהן מודבקים 4 אנשים. למסגד יש דלתות מתכת בגובה פסוקי קוראן באותיות זהב. בלטתי בחזות האשכנזית שלי ומדי פעם אנשים שאלו את המלווה שלי מי אני. הוא אמר שאני מסוריה. פחדתי אבל המשכתי בסיור עד תומו. במסגרת עבודתי ביקרתי רבות בעיר אבאדאן שנמצא בה נמל הנפט הגדול ביותר בעולם. צינורות הנפט מהבארות נכנסים לנמל ומכליות מכל העולם מתחברות אליהם ומעמיסות נפט. מעלות והעיר כולה 50 הטמפרטורות בקיץ מגיעות שם ל מסריחה מנפט. ביקרתי גם בעיר אהוואז. העיר מוארת כל מ' המוזן בגז טבעי. 200 הלילה באור יום מלפיד אש בגובה הקרקע מתחילה לרעוד , שלוש שנים לאחר שהגעתי לאיראן ושלוש 1976 בשנת שנים לפני המהפכה האסלאמית, התחלתי להרגיש אי שקט. אני הסתובבתי במקומות שכף רגל ישראלית לא דרכה בהם והייתה תחושה ששלטון השאה עומד על כרעי תרנגולת. פעם אחת הגעתי לפקולטה לחקלאות לפגישה. ישבתי בקומה שנייה ושמעתי יריות. הסתבר שאנשי המשטרה החשאית של השאה הגיעו וירו למוות בסטודנטים. האירוע לא דווח באמצעי התקשורת. אמרתי לעצמי שזה לא מקום לחיות בו וחזרנו לארץ.

1979 , השאה ואשתו עוזבים את טהרן

קצת על המשפחה בנות ובן, וגם 2 – אני נשוי לבת שבע ויש לנו שלושה ילדים נכדים. הבן נשאר בבן שמן ומחזיק בין היתר חוות סוסים. 10 הרוח האיראנית אינטליגנטים? יש ביניהם כאלה, חרוצים? יש ביניהם גם כאלה, יזמים? הם יזמים בדבר אחד - איך לרמות אותך ולהוציא ממך יותר כסף. זה נכון לכל תחום אצלם, לאו דווקא בבזאר. מכורח הנסיבות למדתי לעמוד על המקח. גם אשתי. היא הייתה אלופה בלהתמקח, אפילו עם הירקן שלנו. למה אנחנו לא מצליחים לנצח את האיראנים? כי הם שקועים בפנטיות דתית. קח את הפנטיות הדתית של מאה שערים כמשל: לא לימודי ליבה, לא שילוב בצבא, לא יציאה לעבודה. ישראל מצליחה לנצח את מאה שערים? קטגורית לא. כך גם בספק אם תצליח לנצח את קשי העורף הדתי האיראני. בזמני היו שם דתיים קיצוניים, ראה תהלוכת העשורא שתיארתי, אבל תחת שלטון השאה איראן הייתה מדינה חילונית. יכולת לראות הרבה נשים בלי חיג'אב. לאחר המהפכה האסלאמית המדינה השליטה חוק דתי והקצינה מאוד. במסגרת עבודתי לא התרשמתי במיוחד מחוכמתם של האיראנים. נכון, יש להם היום טכנולוגיה גרעינית, טילים בליסטיים מדויקים ורחפנים אבל אני חושד שזה לא בא מהם אלא מתמיכה טכנולוגית אינטנסיבית של סין, רוסיה וצפון קוריאה. כלומר ישבו אצלם צוותים זרים שעזרו להם ישראל בנתה לאיראן 70- לפתח את הדברים הללו. בשנות ה מתקן להתפלת מים. עקב המהפכה ישראל הסתלקה משם. האם האיראנים לקחו את ההתפלה קדימה בעצמם? לא! היום יש להם בעיית מים חמורה ביותר, איראן מתייבשת. איך ייגמר הסיבוב הנוכחי? אני לא יודע אם נצליח להסיר את האיום האיראני. אני כן יודע שהמושג פשרה לא קיים בלקסיקון שלהם והגאווה משחקת אצלם תפקיד מרכזי, וגם יש להם יכולת פנומנלית לנהל משא ומתן. המערב, כולל ישראל, לא מבינים את הרוח הזו".

rtalmudi@gmail.com

5

05/2026 - 347 רעננה