כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה ספטמבר 2026- ראש השנה תשפ"ז - גיליון 351

תיאטרון הקאמרי השותפה האם אפשר להתחיל מחדש בעשור השביעי? מלכה מהולל מאת:  השותפה, דרמה קומית שנונה ומרגשת.

שחקניות: מיקי קם ואודיה קורן

תיאטרון

שכתבה המחזאית האמריקאית הפמיניסטית ג'ן סילברמן, מגיעה לקהל הישראלי בתרגומו של גור קורן ובבימויה של שירילי דשא, לאחר שזכתה להצלחה רבה על במות ברודווי .)The Roommate (תחת השם המקורי

לא תמיד מה שנכתב ומוצג בנכר מתאים גם לנו, אבל פה זה עובד. בהחלט עובד. במרכז העלילה מפגש טעון ומפתיע בין שתי נשים בשנות השישים לחייהן, הקצוות המנוגדים של אותה המטבע: מחד, שרון (אודיה קורן): פנסיונרית גרושה מעיירה פרובינציאלית ושקטה באיידהו שבארה"ב, היא מתגעגעת לבנה שממעט להתקשר, מנהלת שגרה בודדה וחולמת בכלל על גינת ירק בחצר. מאידך, רובין (מיקי קם): השותפה החדשה שנכנסת לחייה כרוח תזזיתית, אינה יכולה להיות שונה יותר. היא ניו-יורקית צבעונית, לסבית, טבעונית וחסרת מעצורים, ובנוסף היא מגיעה עם עבר מפוקפק וסודות נעולים בארון או לחילופין בתוך כלי קרמיקה הארוזים בארגזים שהביאה איתה. מה שמתחיל כהסדר מגורים תמים בין שתי זרות הופך במהרה לשרשרת תפניות מפתיעות. במקום להירתע מהאנרגיה הסוערת של רובין, שרון נשבית בקסמה ונסחפת איתה להרפתקה יוצאת דופן, משעשעת ומסוכנת, המערערת את כל מה שידעה על עצמה. יש הרבה צחוקים בקרב הצופים אבל אין לטעות. סילברמן כתבה מחזה העוסק בבדידות, ובמיוחד בדידות בגיל השלישי, בחברות נשית, בשבירת מוסכמות וביכולת או אי היכולת לעשות שינוי משמעותי בכל גיל. דקות על כתפיהן. אבל קם וקורן עושות זאת כאילו בקלות רבה, 90 לא פשוט לשתי שחקניות בלבד להחזיק לבדן הצגה שלמה של וזאת משום שהכימיה, שלא לומר האהבה בין שתי השחקניות האלה עובדת באופן יוצא דופן. יוצאים מההצגה עם חיוך אבל גם עם הרהורים נוגים על הגיל שבו החיים נמצאים יותר מאחורינו מאשר לפנינו. malcamehulal@gmail.com

סרטו של פדרו אלמודובר חג מולד מריר

קולנוע

מלכה מהולל מאת: 

" בהמאים הם הושדדים הגדולים ביורת של המציאתו...א הת חייב לשדוד את חהיים של הא שנים שא הת א ובה כדי להאכיל את המפלצת השיא תהסריט". פד ור אלמוד ורב ,)Amarga Navidad( כשיצאתי מבולבלת מסרטו החדש של פדרו אלמודובר: חג מולד מר היה לי ברור דבר אחד: אצטרך לראותו שוב כדי להבינו יותר לעומק. באמצעות הטכניקה בה משתמש אלמודובר, קרי סיפור בתוך סיפור, הוא מגיש חשבון נפש נוקב, אינטימי ומבריק על המחיר המוסרי של מלאכת היצירה. הוא אינו מסתפק בטשטוש הגבולות המוכר בין בדיה למציאות, אלא מעמיד למשפט את מה שהוא מכנה 'הטבע האגואיסטי של היוצר'.

במרכז סיפור המסגרת עומד ראול, במאי מוערך השרוי במשבר יצירתי עמוק. כדי לחלץ את עצמו מהעקרות האומנותית, הוא פונה אל האמצעי האכזרי ביותר: שאיבת חומרי גלם מחייה של מוניקה, עוזרתו האישית והנאמנה במשך עשרות שנים. הטרגדיה ) על אלזה, במאית המתמודדת עם אבל, מיגרנות משתקות והתקפי חרדה. אלא 2004 הפרטית שלה הופכת לתסריט (שמתרחש ב שבעוד העלילה הפנימית נעה בין דרמה רגשית להומור צבעוני (בן הזוג של אלזה הוא כבאי וחשפן), הדרמה האמיתית מתרחשת בחיים האמיתיים. אלמודובר עצמו מודה בעצם שיוצר 'גונב' את החיים והסבל של האנשים הקרובים אליו והופך אותם ליצירה. נשאלת השאלה מה רע בכך, ולמה הוא משתמש בציטטה לעיל במילה מפלצת? מן הסתם משום שברגע שסופר או תסריטאי מתחיל לכתוב, הסיפור הופך ליצור עצמאי שדורש עוד ועוד חומר. הוא זקוק לקונפליקט, לכאב, לאהבה, לבגידה, למוות, לסודות – ובעצם לחיים של אנשים אמיתיים. לכן הוא אומר שעליו 'לשדוד את חייהם של האנשים שהוא אוהב כדי להאכיל את המפלצת. עוד משפט מהסרט אומר שהסוף תמיד נכתב בעצמו ואפילו מוכתב לכותב משום שבשלב מסוים הוא אינו יכול להשתלט על הטקסט. 'חג מולד מר' הוא שם הסרט גם בספרדית וגם בעברית, והוא מתייחס לשיר המקסיקני בשם זה שמדבר על הניגוד בין שמחת החג לריקנות, שלא לומר הדיכאון, שחשים אנשים שהחיים הובילו אותם למחוזות הללו. לעומת זאת, בכל השפות האחרות נקרא הסרט: אוטו-פיקשן, דהיינו אוטוביוגרפיה פלוס פיקשן - בידיון, מונח שחדר לשפה בשנים האחרונות שפירושו ביסוס של יצירה אומנותית על חיים אמיתיים תוך הוספת פרטים שלא היו ולא נבראו. על זה בדיוק מדבר הסרט. האם מותר ליוצר להשתמש בסבל של אדם קרוב כדי ליצור אמנות? ומה קורה אם אותו אדם מזהה את עצמו ביצירה ונפגע למרות הניסיונות לשנות את הפרטים? מדובר בשאלה מוסרית מהדרגה הראשונה. האם אלמודובר כותב על עצמו? האם יש בגניבת הסיפור גם בגידה באמון? האם אפשר לאהוב אדם ובו בזמן לכתוב את סיפורו מאחורי גבו? האם הימנעות מכך תמית את היצירה האומנותית? אפילו אלמודובר אינו עונה על השאלות האלה, אבל דווקא בגלל זה שווה לראות את הסרט, כן, גם בפעם השנייה. malcamehulal@gmail.com

18

09/2026 - 351 רעננה