כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה ספטמבר 2026- ראש השנה תשפ"ז - גיליון 351

מאיר קצין: רודף שלום, אוהב אדם

מאת: מלכה מהולל 

אימו של מאיר קצין, יו״ר העמותה לאזרח הוותיק, נולדה בעיר העתיקה בירושלים, ושני הוריה מתו בבת אחת ממגיפת הטיפוס שפרצה בירושלים בהיותה בת חמש וחצי. היא גדלה אצל בן משפחה בפתח תקווה ושם ספגה את הערכים בהם האמינה כל חייה ועל ברכיהם חינכה גם את ילדיה: • לעולם אל תוציא דבר שקר מפיך. • היה רוחש כבוד לכל אדם. • התנהג בצניעות. הצליח לה, לאימו של מאיר קצין כי כך בדיוק האיש. איש של ), הוא 1934( אמת, כבוד וצניעות. מאיר קצין, יליד רעננה וכיום מונה 1924- בן למשפחה שהייתה מבוני המושבה ב שישה דורות בעיר. הוא דור שלישי ברעננה, נכד למייסדים ובן לסגן ראש המועצה, אשר הקדיש את חייו לפיתוח העיר ולרווחת תושביה. שנה כיהן כחבר מועצת העיר וכיו"ר הוועדה 15 במשך לתכנון ובנייה, והיה שותף מרכזי בהפיכתה ממושבה קטנה לעיר משגשגת. לאורך השנים פעל לביסוס חיים משותפים ויחסי רעות בין דתיים לחילונים. שנה במועצה 30 פועלו הציבורי מקיף תחומים רבים: כיהן הדתית, עמד בראש החברא קדישא, ומשמש כיו"ר הנהלת בית אבות צימרמן ויו"ר העמותה למען האזרח הוותיק כבר שנה. כאח שכול לאחיו בנימין ז"ל, שנפל במלחמת יום 33 הכיפורים, הוא פועל ב"יד לבנים" והקים את המרכז הקהילתי .1976 והרוחני "היכל בנימין", אותו הוא מנהיג מאז עשייתו המקצועית כוללת חקלאות, הוא נטע פה פרדסים ושתל קישואים, חצילים ותות שדה, עסק בהקמת מפעל רשתות, עבד בתעשייה, וניהל את בית הספר "תורה ומלאכה". הוא היה חבר מועצה ברעננה שלוש קדנציות והיה יו"ר הוועדה לתכנון ובנייה. מאיר נשוי ליהודית, וגם בעשור העשירי לחייו הוא ממשיך לשמש עמוד תווך משפחתי וקהילתי ומוקד לעצה ולהשראה.

חנונ פ שרוים א "לפני כשלושה חודשים קראתי לחניה (שמיר) וליוסי (רביד ז"ל) שהלך לעולמו לפני כחודשיים ואמרתי שהגיע הזמן שנסיים את תפקידנו בוועד המנהל של העמותה לאזרח הוותיק ברעננה. לכל דבר יש סוף. יוסי לצערי נפטר אבל . שלושתנו קיבלנו 90 וגם אני כבר עברתי את ה- 99 חניה בת את תואר יקיר העיר וגם את מפתח העיר. לא רע לנו בכלל, חברים, 6 להיפך, אבל לא ייתכן מצב שבוועד מנהל בן ." 90 שלושה יהיו בני למעלה מ-

מפתח העיר

בית הגידול "גדלתי בבית פתוח, וכל המשפחה גרה ביחד, כולל אחיותיו ואחיו של אבי. בזכות סבתי, שנפטרה כשהייתי בן עשר, למדתי יידיש. תמיד היה אצלנו אוכל וכל משוגעי רעננה והגיע 1924- נהגו לבוא לאכול אצלנו. אבי הגיע מליטא ב לקולוניה שליד כפר סבא", מחייך קצין, "לא היה פה בית משפחות. אבא הקים ישיבה 10 כנסת ולא מניין. היו פה ואילו אחד החברים נתן חדר כדי שיהיה בית ספר. אני למדתי בהתחלה במגד אבל כשפתחו את יבנה העבירו אותי לשם. שייגץ אפשר להיות ברגע, אבל כדי להיות יהודי צריך ללמוד. כל בני הדודים שלי שגדלו יחד איתי הם חילוניים אבל את הבר מצוות הם עושים פה במשפחה". רע נהנ אז הויום "רעננה של אז לא הייתה דתית אבל כן הייתה מסורתית.

התושבים היו הולכים בבוקר שבת לבית הכנסת ואחר כך נסעו לים. תמיד היה מזל לעיר הזאת שהתושבים היו סובלניים. לא היו פה מאבקים או מריבות. כולם הסתדרו. הרב הראשון של העיר סוקולובר וחבר המועצה מטעם השומר הצעיר ציפמן היו ביחסים טובים. שני הצדדים התחשבו זב"ז. היום כבר יש אווירה אחרת בארץ. אני זוכר שעמרי פדן

מאיר קצין - מינקות ועד בגרות

4

09/2026 - 351 רעננה