זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

בארי טִילָה בת יעקב ומלכה אסטרייכר ילידת סוסנוביץ, פולין

נולדתי בשנת 9291 בסוסנוביץ, פולין. הוריי היו בעלי חנות נעליים לילדים בעיר ומצבם הכלכלי היה טוב. היה לי אח, יצחק, שהיה גדול ממנה ב-3 שנים. למדתי שלוש שנים בבית ספר יהודי והחיים בעיר התנהלו על מי מנוחות עד תחילת המלחמה. שמרנו על קשר עם דודתי, אחות של אמי, רחל פיינר, שגרה ברעננה.

הגרמנים הגיעו לעיר ב-1 בספטמבר 9391, ביום שפרצה המלחמה. כל היהודים רוכזו בתחנת הרכבת, והגברים הופרדו מהנשים והילדים. אבי, יעקב, נלקח, אך לאחר זמן מה חזר והחל לעבוד עבור הגרמנים בבית חרושת לנעליים. נותרנו לגור בעיר, תחת ההגבלות והצווים, עד שנת 3491. בן דוד שלי שגר בגרמניה גורש עקב מוצאו לפולין, הוא הצליח להבריח עמו זהב. כילדה בלונדית בת 21 ובעלת חזות ארית, החבאתי את הזהב בנעליים ומכרתי אותו לגויה בתמורה לכסף מזומן, כך החזקנו מעמד עד 3491. משפחתי נשלחה לגטו שֶרוֹדוּלָה. נתפסתי ונשלחתי לעבודות כפייה במחנה שאצלה בחבל הסודטים. עבדתי במשך שנתיים בבית חרושת לחוטים. מזון כמעט ולא סופק לנו, בלילות היה קשה לישון וביום עבדנו עבודה מאומצת. לעזרתי באה בת דודה שסייעה לי לשרוד. לקראת סוף המלחמה הייתי אמורה להישלח לאושוויץ, אך הגרמנים לא הספיקו לעשות זאת. הוריי היו בגטו שרודולה עד לחיסולו. אחר כך נשלחו לאושוויץ, שם מצאו את מותם. בשואה איבדתי כמעט את כל משפחתי הקרובה, למעט אח. בתום המלחמה, הדודות שלי שלחו אותי לפראג, שם נשארתי שלושה חודשים, עד שהג'וינט אסף ילדים צעירים שהיו במחנות וביניהם אותי, ושלח אותנו לאנגליה. הייתי במעון ליתומי מלחמה במנצ'סטר במשך שנתיים וחצי, משם עליתי ארצה, כחודש לאחר קום המדינה. התגוררתי בבית דודתי, רחל פיינר, עד נישואי לזאב בארי בשנת 2591. אחי, יצחק, נשלח לעבודות כפייה בגרמניה, שרד את המלחמה ועלה ארצה ב-6491. יצחק לחם בקרבות מלחמת השחרור בחטיבת אלכסנדרוני, וב-71 ביולי 8491 נפל בקרב קוּלָה - גבעת כ"ח. יהי זכרו ברוך!

לזאב ולי נולדו שני ילדים: מלכה וצחי, ו-3 נכדים.

125