זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

ברלינסקי אסתר בת אבא ורבקה רושניק ילידת פיליצה, פולין

נולדתי בשנת 8191 בעיירה פיליצה, פולין. לאבי הייתה חברת אוטובוסים ואמי הייתה עקרת בית. היו לי 2 אחים ו-3 אחיות. בעיירה גרו עוד קרובי משפחה רבים. כילדה מחוננת נכנסתי הישר לכיתה ב' בבית הספר הציבורי הפולני. אני זוכרת גילויי אנטישמיות הרבה לפני פרוץ המלחמה. לדוגמה: ילד שמנע ממני לנסוע בכרכרה ומורה שסירבה ללמד ילדים יהודים כי הם “מסריחים". כתגובה שאפתי להצטיין דווקא בשיעוריה. בתום בית הספר היסודי לא התקבלתי לבית הספר למסחר בגלל יהדותי. בנעוריי הייתי חברה בתנועת הנוער גורדוניה. לפני פרוץ המלחמה התארגנה קבוצה לעלייה ארצה, שתוכננה לאוגוסט 9391. הגבול נסגר - המלחמה שיבשה את כל התכניות. עם תחילת המלחמה נאלצתי לענוד את הטלאי הצהוב וחיינו תחת עוצר בשעות הלילה. עד 2491 עבדתי בעבודות כפייה שונות עבור הצבא הגרמני, כגון תפירת מדים. ב-5 בספטמבר 2491 גורשנו למחנה עבודה ליד קרקוב. ניצלנו הזדמנות שבה ידענו שהפולנים חוגגים ומשתכרים. בני משפחתי ברחו מערבה, שם פעלו ארגונים יהודיים שעזרו להם להסתתר. אני ואחותי הצעירה הופרדנו מההורים ונשלחנו למחנה עבודה בגרמניה. בתחילה קיבלתי חבילות וגלויות מהוריי, אך מקום המחבוא שלהם נחשף והם נשלחו למחנה השמדה. ב-8 במאי 5491, בעת שהייתי במחנה העבודה, קיבלנו הוראה להיכנס לביתנים, לשכב על הדרגשים ולהתכסות מאחר שעומדים לפוצץ את פסי הרכבת שעברו בסמוך. בבוקר גילינו שהגרמנים נמלטו על נפשם ואנו נותרנו במקום, עד שהגיע הצבא הרוסי ושיחרר אותנו.

בשואה איבדתי את הוריי, שתי אחיות, שני אחים ואת הארוס שלי.

לאחר המלחמה שבתי לעיירה שלי ונוכחתי כי לא נותר לי שם דבר. חברתי לקבוצת צעירים שתכננה לעלות לישראל. בסוף 5491 נישאתי בסוסנוביץ לאדולף ברלינסקי ועברנו למחנה עקורים בגרמניה, שם נולדה בתי.

במרס 9491 עלינו ארצה והגענו לרעננה.

עבדתי בצרכנייה ברחוב השוק וגם ברחוב פרדס משותף ובמשק העזר שליד הבית.

התנדבתי באיל"ן, בקופת חולים וב"אוזן קשבת". הוענקה לי תעודת הוקרה על כל שנות התנדבות שלי.

יש לי בת, רבקה, נכדה ושלושה נינים.

130