זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

גרינר צבי בן שמעון וצפורה יליד לבוב, פולין

נולדתי בשנת 0491 בלבוב, פולין. אבי גויס למילואים בצבא הפולני עוד לפני פרוץ המלחמה. לפני כן דאג להעביר את אמי לעיר הולדתה כשאנוב. לאחר שהצבא הפולני התפרק, חזר אבי לעיר הולדתו, רישא, ויעץ לבני משפחתו לברוח מפני הגרמנים. רק אחיו הצעיר שמע לעצתו. אבא נסע לבית משפחת אמי, וגם אותם הזהיר מפני הגרמנים. אימא שהייתה בהיריון אתי, אבא ושלמה, אח של אמי, ברחו. הם חצו את נהר הבוג והגיעו ללבוב, שם נולדתי במאי 0491. לאחר 6 שבועות נשלחנו לסיביר מאחר והוריי סירבו לקבל אזרחות רוסית. הגענו לדרום סיביר. באזור ארכנגלסק שוכנו בגולאג, שם עבדו הכול בכריתת עצים. מי שלא עבד לא קיבל את מנת הלחם. מאחר שהיו כמה מבוגרים וחולים שלא יצאו לעבודה, הם שמרו עליי. כנראה שהייתי התינוק היחיד במקום. אני זוכר מיטת ברזל אחת העומדת באמצע הצריף הגדול. במקום לא היו שירותי רפואה, לא חינוך ולא חיי חברה. אני זוכר שהייתי לבוש בסחבות כי לא היו בגדים. אבא ניסה להתגייס לצבא אנדרס, אך לא התקבל וחזר למחנה. יותר מאוחר, בשנת 3491, הצטרף לארמיה לודובה והיה ביחידת “יאנובסקי" על שם אנדה ואסילבסקה. בתחילה היה קשר מכתבים, אך עד מהרה הוא נותק. הוא השתתף בקרבות מפאתי מוסקבה ועד ברלין. בתום המלחמה נסעתי עם אמי לאודסה ורק כעבור כשנה הצלחנו לחזור לפולין. אמי פגשה במקרה את אחיה הצעיר לבוש במדי הצבא הצ'כי. הוא עזר לה לאתר את אבא במחנה לשארית הפליטה שהיה בעיר סמוכה לוורוצלב. אני הושארתי בבית יתומים, כי לא היה מי שידאג לי. אני זוכר שהילדים בבית היתומים הועמדו על שולחן וקרובים באו לזהות אותם. אני זוכר את היום שבו עמדתי על השולחן, ולפתע באו אימא, אבא והדוד לקחת אותי. כנראה היה זה בסוף 6491. אבא יצר קשר עם ארגון הבריחה, ושילם להם כסף רב על מנת שידאגו להגעתנו לארץ ישראל. הוברחנו מפולין דרך צ'כוסלובקיה, אוסטריה, צרפת ומשם לאזור האמריקני שליד מינכן בגרמניה, שם היינו במחנה עקורים. ב-22 ביולי 9491 הגענו ארצה באנייה “עצמאות". הועברנו לבית עולים בנתניה. אבי יצא מיד לעבודה, ולאחר זמן לא רב רכשנו דירה בשיכון ותיקים בעיר. למדתי בבית ספר יסודי ובתיכון בנתניה. בשנת 9591 התגייסתי לצבא ושירתי בקבע. בשנת 2891 יצאתי לגמלאות בדרגת סגן אלוף. לאחר שהשתחררתי עסקתי בהפצת כלי עבודה בשנת 3691 נשאתי לאישה את חנה אנגלמן ילידת יוגוסלביה. נולדו לנו שני בנים: יורם ועמית. יש לנו חמישה נכדים.

בשנת 5791 הייתי מראשוני המתנדבים למשמר האזרחי ברעננה, ושירתי בנאמנות כמתנדב עד 7002.

135