זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

רביב אידה בת יצחק ורוזה שינדלהיים ילידת אנטוורפן, בלגיה

נולדתי בשנת 7291 באנטוורפן, להורים ילידי פולין אשר היגרו לבלגיה בשנת 5291. אבי היה יהלומן. בתחילה גרנו באזור פלמי מחוץ לעיר. נשלחתי לגן ילדים קתולי, אך מאחר וסבלתי שם בשל יהדותי, הועברתי לבית ספר לבנות במרכז העיר. שליש מהתלמידות בבית הספר התיכון היו יהודיות. קיבלנו שחרור מלימודים בימי שבת, וביום שישי סיימנו מוקדם יותר. בשנת 7391 עברנו להתגורר במרכז

העיר אנטוורפן.

ביום שישי, 01 במאי 0491, התקיף הצבא הגרמני את בלגיה. לא הספקנו לברוח באותו יום. לאחר כמה ימים נסענו ברכבת לעיר לה פן סמוך לגבול צרפת, משם המשכנו ברגל לקלה ובולוניו. מאחר והגרמנים הגיעו גם לשם, מצאנו מחסה במקלט בבית ספר. כעבור חמישה ימים הגרמנים הוציאו אותנו, ונלקחנו במשאיות חזרה לביתנו. כאשר שבנו, גילנו כי הבית נבזז. בשנים 24-1491 הייתי חברה בתנועת הנוער ‘השומר הצעיר'. החל משנת 2491 נאלצנו לענוד את הטלאי הצהוב. למרות שהלימודים הוגבלו ל-01 שנות לימוד, פעלה הקהילה המקומית להמשך הלימודים. ביולי נעצר אבי ונשלח למחנות עבודה ומאז לא ראינו אותו יותר. אמי, רוזה, אני וצילי הרדנו את הטלאי הצהוב ובעזרת גויים ושכנים טובים ברחנו לבריסל. המשכנו במסע נדודים רווי סכנות מוות לעבר לבזנסון על גבול צרפת החופשית, משם המשכנו לליון. הגענו לבית הדוד, אך הוא התחבא מפחד משטר וישי. קיבלנו מחסה בפנימייה קתולית לבנות. כומר מומר דאג לנו למסמכים מזויפים. אימא, שלא ידעה צרפתית, התחזתה לחירשת-אילמת. בעזרת המסמכים עברנו את הגבול לשוויץ, שם השמדנו את הניירות והצהרנו על גיל צעיר יותר על מנת שיאפשרו לנו להיכנס למדינה. הועברנו למחנה פליטים ליד העיר באזל שהיה בהשגחת הצבא המקומי. אמי עברה למלון בלוצרן שהפך למחנה פליטים. אחותי הצעירה נשלחה למחנה אחר, ואני נותרתי בבאזל. אישה בשם ז'רמן בולג אימצה אותי במשך שנתיים. המשכתי בלימודיי בעיר. מידי פעם הצלחתי להיפגש עם אמי ואחותי.

בשואה איבדתי את אבי וכן סבים וסבתות שנותרו בפולין.

בתום המלחמה חזרנו לאנטוורפן. בתנועת השומר הצעיר פגשתי את מקס מאיר רבינוביץ. אמי, רוזה, נישאה לאביו של מקס בשנת 6491 - שניהם איבדו את בני זוגם בשואה. בתחילת 8491 נישאתי למקס.

באוקטובר 8491 עלינו ארצה באנייה “נגבה".

עבדתי בבנק הפועלים ובבנק קונטיננטל.

בשנת 3991, לאחר שבעלי נפטר, עברתי לרעננה.

יש לי שלושה ילדים: בלהה, יצחק-זאב ודוד-יעקב, 21 נכדים ו-11 נינים.

16