זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

מלכיאור פינחס (פאול) בן מרדכי (מרכוס) ומֶטה יליד קופנהגן, דנמרק

נולדתי בשנת 8391 בקופנהגן. הגרמנים כבשו את דנמרק באפריל 0491. בשנים הראשונות המשכנו בשגרת חיינו ללא שינוי ניכר, פרט למחסור במצרכי יסוד והיה עלינו לשמור על האפלה. שלא כמו בשאר הארצות הכבושות, הגרמנים לא שלחו את היהודים למחנות, וזאת בשל ההסכם עם השלטון המקומי כי יוכלו להמשיך לנהל את מדינתם באופן דמוקרטי. האוכלוסייה המקומית עמדה לצד

המיעוט היהודי והגנה עליו מפני הגרמנים. בקיץ 3491 נוצר משבר ביחסים בין שלטונות גרמניה ודנמרק, והחל גירוש יהודים. הכוונה לערוך גירוש הודלפה. הדנים הזהירו את היהודים וסייעו להם לברוח בסירות דייג לשוודיה. כ-000,8 יהודי דנמרק הגיעו לשבדיה וניצלו. אני, ארבעת אחיי והוריי הגענו למאלמו שבשבדיה, שם נולדה אחותי הצעירה. לאחר המלחמה חזרנו לדנמרק. בתום לימודי התיכון הגעתי ארצה לשנה וחצי במסגרת המכון למדריכי חו"ל וישיבת הקיבוץ הדתי. חזרתי לדנמרק, ובמשך כשנתיים ריכזתי את פעולות תנועת בני עקיבא בדנמרק ובסקנדינביה.

בשנת 1691 נשאתי לאישה את בתיה לבית שפירא, ועלינו ארצה.

במשך שנים רבות הייתי סגן מנהל החטיבה העליונה בבית הספר אמי"ת בכפר בתיה. בשנת 2991 זכיתי בתואר ‘עובד החינוך המצטיין' של הרשת. במשך השנים יצאתי לשליחויות בארצות שונות: אנגליה, דנמרק וגיאורגיה כשליח עלייה וכאיש חינוך.

אני פעיל בארגון רוטרי בעיר.

לבתיה ולי ארבעה ילדים: נאוה, איתי, מרדכי-ידידיה וחדוה. יש לנו נחת מ-61 נכדים.

18