זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

קופלר שושנה-רוזה בת מאיר וחנה הורוביץ ילידת טלוסטה, פולין

נולדתי בשנת 4391 בטלוסטה, פולין, היום באוקראינה. אבי היה בעל שדות ועסק במסחר בפירות וירקות, חיטה, ודגנים. אמי הייתה עקרת בית אך עסקה בתפירה כתחביב. היא הייתה תופרת מוכשרת, לעתים הסוחרים שסחרו עם אבא הזמינו אצלה בגדים לחגים. היו לי שני אחים המוגרים ממני, ברל-ברצ'י ואהרון. סבתי מרים, אם אמי, התגוררה אתנו. בעיירה חיו כ-000,2 יהודים והיו בה כמה בתי

כנסת. אמנם היינו דתיים אך אנו, הילדים, למדנו בבית ספר פולני.

באביב 2491 נודע לנו שנצטרך לעזוב את הבית. ביתנו היה על הכביש הראשי. לילה אחד דודתי ראתה את הגרמנים הנכנסים לעיר. הם ירו בכל מי שניסה לברוח מפניהם. אחי ודודי הספיקו לקפוץ מהחלון ולברוח לשדות וכך ניצלו. ירדנו למרתף עם עוד פליטים שהגיעו אלינו. סבתי נשארה במיטתה. הגרמנים נכנסו לבית וירו בה. הגרמנים ועוזריהם האוקראינים מצאו אותנו במרתף, היינו שם כ-04 איש. הם הצעידו אותו למרכז העיר ובדרך צירפו עוד משפחות. זו הייתה למעשה האקציה הראשונה. אבא הציע שאברח, אך גרמני הבחין בכך והחזיר אותי לשורה. אבא הציע שאנסה שוב, ואכן הצלחתי. חזרתי הביתה וראיתי את סבתי שנרצחה. עזבתי את הבית ועברתי לכפר סמוך, הספקתי לראות את הוריי נשלחים עם יתר היהודים לעבר בלזץ, שם מצאו את מותם. אחי ברל נשלח למחנה עבודה ממנו לא שב. נותרתי בודדה, ילדה בת 7. לאחר שדודי ואחי אהרון חזרו הביתה, הצטרפתי אליהם. כאשר הם חשו בסכנה מתקרבת ברחו והשאירו אותי לבד בבית. נדדתי לבד, בלילות ישנתי בשלג, כך עד אשר הגעתי לגוי שהכיר את אבי והוא הסכים שאשאר אצלו כמה ימים. שוב הייתה אקציה ושוב ברחתי. אחי ברח למקום אחר ועבד אצל גויים. תקופת מה הייתי עם דודי ביער, פולני אחד נתן לנו אוכל מידי פעם. עברנו לחווה חקלאית, שם עבד הדוד בקילוף תירס. בהמשך הסתתרנו כמה חודשים בטחנת קמח נטושה. נאלצנו לברוח משם לאחר שגויה אחת גילתה אותנו. בתחילת 4491 עברנו למחנה בטלוסטה. המקום נחשב לבטוח באופן יחסי מאחר שהגרמני ששמר עלינו וניהל את המחנה נחשב לאדם הגון. גם שם עבד דודי בחקלאות, ובהמשך הגיע למקום גם אחי ועבד עם סוסים. אני עבדתי במחנה בעבודות ניקיון. היינו שם כ-3 חודשים. במרס 4491 הגיעו הרוסים. הם הפציצו את העיר ואת המחנה ורבים נהרגו. דודי גויס לצבא האדום ואני שוב נותרתי לבד. לאחר המלחמה הייתי במחנה עקורים בגרמניה. שהיתי שם בסנטוריום להבראה במשך כשנה. לאחר מכן הועברתי לצרפת ובשנת 9491 עליתי ארצה. בתחילה אימצה אותי משפחה מחיפה ובהמשך עברתי למוסד חינוכי של עליית הנוער “כפר בתיה".

עבדתי שנים רבות בחברת הביטוח “ציון" בתל אביב.

בשנת 5591 נישאתי לצבי קופלר.

לצבי ולי שני ילדים: מאיר ושרית ו-8 נכדים.

182