זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

שפיר משה בן יעקב ושרה שפריץ יליד טומשוב-לובלסקי, פולין

נולדתי בשנת 5391 בטומשוב-לובלסקי, פולין. גרנו בבית גדול ליד הנהר. אמי הייתה עקרת בית, אבי עסק בהובלות. היו לו 4 משאיות, ונהגים פולניים עבדו עבורו בהובלת סחורות מהעיר לעיר הבירה, ורשה. בשנת 0491 נולדה אחותי צפורה. סבי, האבא של אמי, גר בביתנו.

עם כניסת הגרמנים והעברת היהודים לגטאות, לקח אחד הנהגים הפולנים את בני משפחתי לביתו בכפר בלג'ס. כעבור זמן, כאשר הבין כי גם הוא ומשפחתו בסכנה בשל הסתרת יהודים, עזר לנו לעלות לרכבת שנסעה לרוסיה. נתפסנו במעבר הגבול ונשלחנו לסיביר. חיינו בקולחוז נידח. סבלנו מאוד מהקור. אצבעות ידיי קפאו, עד היום ניתן להבחין בכך! במשך שהותנו בקולחוז עבד אבי ודאג לנו למזון, כך הצליחה משפחתי לשרוד את כל שנות המלחמה. בשואה איבדתי את דודיי ודודותיי וכן קרובי משפחה רבים נוספים. רק דוד אחד, האח של אמי, שרד ועלה ארצה. בשנת 5491, לאחר המלחמה, חזרנו לפולין לעיר ורוצלב, שם התחלתי לראשונה ללמוד בבית ספר. בסוף שנת 0591 עלינו ארצה. עזבנו את פולין עם הקבוצה האחרונה שיצאה לפני שנסגרו הגבולות. הגענו ארצה באנייה “גלילה" שהפליגה מאיטליה. שירתי בצה"ל כחייל קרבי. לאחר השחרור למדתי ראיית חשבות באוניברסיטת תל אביב. בתחילה עבדתי במס הכנסה, בהמשך פתחתי משרד עצמאי.

נשאתי לאישה את שושנה. נולדו לנו שלושה ילדים: שי, שרית ואורלי. כיום יש לנו 21 נכדים.

סיפור חיי מופיע בספר שעיריית רעננה שהוציאה לאור בשנת 0102 ב"אשכול פיס".

195