זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

לנדסמן יעקב בן אליעזר ואירנה יליד שטרסבורג, צרפת

נולדתי בשנת 2391 בצרפת, אך משפחתי התגוררה בהאג, הולנד. בני משפחתי עסקו במסחר סיטונאי של סריגים. אני הבכור מבין שלושה ילדים. בילדותי הלכתי לגן יהודי. עד כיתה ה' למדתי בבית ספר הולנדי שבו למדו רק יהודים. לאחר הכיבוש הגרמני ב-01 במאי 0491 החלו הגבלות על חיי היהודים. אבי היה חייב להכניס גוי שינהל את העסק, וכן חויב למסור מכשירי רדיו ואופניים,

ולענוד טלאי צהוב. נותרנו לגור בדירתנו. נאלצנו לקנות רק בחנויות מסוימות. ביולי 2491 ברחנו לבלגיה, משם לצרפת הכבושה, ולצרפת תחת שלטון וישי. נתפסנו ברכבת למרסיי. אבא נלקח למחנה גורס, ואמי, אחיי ואני נלקחנו למחנה ריווסלטס. הוריי הצליחו לצאת מהמחנות ועברו לבית דודי בעיר פאו. משפחתי התפצלה ונדדה ברחבי צרפת, אני ואחיי הוכנסנו למוסדות שונים, האחרון שבהם היה מוסד לילדים קתוליים, שם הייתי עד 3491, אז התאחדה המשפחה בעיר ברידס-לה-ביינס, שהייתה תחת שלטון איטלקי. כאשר הגרמנים התקרבו, האיטלקים הזהירו אותנו ולכן ברחנו לשוויץ. נתפסו בגבול, אך נתנו לנו להיכנס למדינה. בשנים 3491 - 4491 הייתי עם אחיי במוסד דתי, ווטרהיים, בעיר היידן, הוריי אולצו לגור בעיר מורגינס. ב-4491 קיבלו ההורים אישור למגורים בז'נבה ואנו, הילדים, הצטרפנו אליהם.

בשואה איבדתי רבים מדודיי, דודותיי ובני דודים, נותרה לי רק דודה אחת, אחות אמי.

בתום המלחמה חזרנו להולנד. אבי הקים מחדש את עסקיו. למדתי בתיכון במגמה מסחרית והייתי פעיל בתנועת “בני עקיבא".

בשנת 6591 עליתי ארצה באופן עצמאי. באותה שנה נשאתי לאישה את ורדית-רחל פרפִר, ילידת הולנד.

עבדתי כמנהלן בכפר הנוער ‘ימין אורד' ובבית הספר “כפר בתיה" ברעננה.

כבר שנים אני מתנדב במקומות רבים וזכיתי להוקרה על כך. ניהלתי את נושא הכסף בסניף “בני עקיבא" ברעננה. כמו כן אני מייעץ לקשישים בביטוח לאומי, גזבר בעמותה למען הקשיש ברעננה, ופעיל בארגונים . SCMI לעזרת יוצאי הולנד: “יד דוויס", ארגון “ניני" ו- לוורדית ולי ארבעה בנים: נפתלי-יהושע, חנן-גד, אליעזר-שמואל וחיים-שאול. ויש לנו 51 נכדים ושני נינים.

22