זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

גולדנברג דב ז"ל בן חיים-יצחק ויוכבד ז"ל יליד וורביבץ, אוקראינה

דב נולד בשנת 0191 בוורביבץ שבאוקראינה. לאביו הייתה טחנת קמח. היו לו עוד שני אחים ושתי אחיות. בעקבות פעילותו הקומוניסטית ברח האב לסוקורון, שם מצא עבודה חדשה. כשהיה דב בן 4 נפטרה אמו, ואביו נישא פעם נוספת. בשנת 0491 היה האזור בשליטת הרומנים. הגרמנים נכנסו וקראו לכל היהודים להתייצב בכיכר העיר. בלילה נשארו לישון בכיכר, בעוד הרומנים פשטו על

בתיהם. למחרת הוצעדו למרחק של 07 ק"מ לעיר אחרת. מי שהתקשה ללכת נורה במקום. הם הגיעו לעיר יידיניץ שם שהו כ-5 ימים. משם הוצעדו כ-001 ק"מ לעיר ימפלה שבאוקרינה. האנשים נשלחו לישון ברפתות, אך הקולחוזניקים גירשו אותם בקלשונים. משם הוצעדו לברשט והוכנסו לגטו. במקום שרר רעב. רבים מבני משפחתו נפטרו, ודב נותר לבדו. הוא התקיים מאכילת עלי עצים ושתיית הטל שהיה עליהם. דב נשלח לעבודות פרך שלוּווּ בהתעללויות. האנשים הוכרחו לאכול בשר סוסים שטוגן בשמן פרפין שגרם לשלשול. רבים נפטרו כתוצאה מכך ומי שסירב לאכול נורה למוות. דב היה תשוש וחלש, אך היה אסור להראות חולשה. הוא לבש בגדים בלויים ובמקום נעליים עטף את רגליו בסמרטוטים. הגרמנים העמידו דליי מים, וכל אחד הורשה לשתות רק כוס אחת, מי ששתה יותר, נורה. במזל רב התחמק מזריקות עיקור שניתנו שם לאנשים. הוא היה שם כשנה. בשנת 5491 הגרמנים ברחו ודב וחבריו נותרו באוקראינה. לאחר המלחמה חזר לסוקורן. מצבו הגופני היה בכי רע. גם אז לא היה לו מקום מגורים והוא נאלץ לישון ברחובות. בשנת 6491 נישא בעיר לצפורה. לאחר כשנתיים פגש שליחי עלייה שהציעו לו לעלות ארצה. הם הלכו ברגל, חצו גבולות והגיעו לווינה, שם חיו כשנה.

בשואה איבד דב את הוריו, חיים-יצחק ויוכבד, את אחיו זוסיה, שיקה, גיטל ופסיה ומשפחותיהם.

בשנת 9491 לו דב ורעייתו ארצה באנייה "גלילה".

דב עבד במחלקת התעבורה בעיריית רעננה.

לדב וצפורה נולדו שתי בנות: רחל וחיה, והוא זכה ל-3 נכדים ו-3 נינים.

29