זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

פורת רבקה בת שמואל ולובה אמולסקי ילידת רדוילשקס, ליטא

נולדתי בשנת 9291 בעיירה רדוילישסק, לא הרחק משבלי, ליטא. להוריי הייתה חנות מכולת. היו לי אח ואחות צעירים ממני. עד פרוץ המלחמה הספקתי ללמוד ארבע שנים בבית ספר יהודי בשַבלי. בשנת 1491 נכנסו הגרמנים לעיר וכל היהודים נשלחו למחנה ריכוז. לאחר שלושה ימים נלקחו כל הגברים. נפרדתי מאבי ומעוד כ-02 דודים וקרובים שנלקחו לגָ'גָרִי,

שם הם חוסלו. אנו, הנותרים, הועברנו לגטו שבלי. בגטו התגוררנו בחדר עם עוד 01 אנשים. קיבלנו פחות מ-1 ק"ג לחם ליום עבור כולם. בשנת 3491 נערכה אקציה של ילדים; אחותי ואחי הקטן שאותר במחבוא נלקחו. אני ואמי הועברנו למחנה לינקציה. במחנה עבדתי בסחיבת דליי מים וביערות. ברחתי מהמחנה ועברתי מכפר לכפר עד שפגשתי בדודה של אמי. מצאנו מקלט בבית של אישה ליטאית. פגשנו חיילים רוסיים וברחנו אתם לעבר רדוילשקס ומשם לווילנה. בשנת 6491 חזרתי לכפר הולדתי. גרתי בדירה של דודתי. יום אחד, לאחר שכבר התחלתי ללמוד בבית ספר, פגשתי את אמי. לא הכרתי אותה. היא סיפרה לי כי היא נלקחה למחנה שטטהוף. בצעדת המוות רגליה קפאו ונאלצו לקטוע אותן עד הברכיים, בנוסף איבדה את כל שיניה. בשואה איבדתי את אבי שמואל, את אחותי צפורה ואת אחי יהושע בן ציון, ועוד רבים מבני משפחתי הקרובה. בשנת 8491 נישאתי לזכריה גולדברג ברדוילשקס. זכריה היה קצין בצבא הרוסי. הוא נפטר בשנת 7791. עליתי ארצה בשנת 9791.

נולדו לי שני ילדים: קלרה ושמואל. שמואל נפטר בארץ בשנת 3991. יש לי חמישה נכדים ושתי נינות.

בארץ עבדתי בבנק הפועלים.

לימים נשאתי למשה פורת.

55