זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

רבון עדי ז"ל בן אליהו ואליזבט-אלישבע פורצקי יליד קובנה, ליטא

עדי (אדוארד) נולד בשנת 9291 בקובנה, ליטא. להורים הייתה מעבדה רפואית גדולה בעיר שייסד הסב. אביו נפטר כשעדי היה בן ארבע והאם נישאה בשנית למרדכי-מוניה רובין, פרופסור למתמטיקה. עדי גדל בסיוע מטפלות ומורים פרטיים כחלק מהאליטה של קובנה.

הרוסים כבשו את ליטא ביוני 0491. ביוני 1491 נכנסו הגרמנים לליטא. הליטאים רצחו רבים מהבורחים מהעיר. הגרמנים דרשו שעדי יצא לפינוי הגופות, אך אביו שיחד את החייל הליטאי בעט פרקר כדי לשחררו. האם הבינה שיש להסתיר את בנה. היא העלתה אותו ואת חברו לעליית גג קטנה בבית שם שהו כמה שבועות. באוגוסט 1491 רוכזו היהודים בשני גטאות. המשפחה: סבתא, אימא, אבא ועדי התגוררו בגטו הקטן בביתה של נערה שעבדה במעבדה. באחד הימים סגרו את המעבר בין הגטאות, אך הם הצליחו לעבור ל"גטו הגדול". הגטו הקטן חוסל. היהודים נלקחו להרים ונורו אל תוך בורות. הגטו הקטן נשרף. באוקטובר 1491 הייתה האקציה הגדולה. היהודים נדרשו להתייצב במגרש ענקי. גרמני ומקל בידו הראה: ימין או שמאל. האם צוותה ללכת לימין והגרמני הכה במקלו על ידו של עדי ושלח אותו לשמאל. באותו רגע פנה מישהו אל הגרמני והוא הפנה את פניו. אמו של עדי משכה בידה את כולם לצד שלה וכך ניצלו. 000,01 איש נלקחו באותו יום אל “הפורט התשיעי", מצודה בפאתי קובנה, ונורו אל הבורות שנחפרו קודם לכן. עדי סיפר שהיריות של ההוצאות להורג נשמעו במשך כמה ימים ולילות ללא הפסקה. לאחר האקציה הגדולה הסתתרה המשפחה במקלט חפור באדמה. במרץ 4491 נערכה “אקציית הילדים והזקנים". עדי ואמו צפו באימה כיצד מוציאים את הסבתא מביתה ומוליכים אותה אל מותה. עם חיסול הגטו נשלחה המשפחה ברכבות. אמו הורדה בשטטהוף. נודע לו שבצעדת המוות היא רצתה לעזור למישהי ואז שתיהן נורו למוות. הוא ואביו המשיכו ברכבת עד לדכאו, שם עבדו בבניית שדה תעופה תת קרקעי. באפריל 5491 יצאו עדי ואביו בצעדה מדכאו. עדי “נפסל" לצעידה והושאר במחנה סמוך למינכן והאב נשאר אתו. לאחר ימים ספורים הגיעו האמריקאים וחייהם נצלו. עדי חלה בטיפוס ונשלח לבית החולים בשטטהוף, שם קיבל טיפול במשך כחצי שנה. לאחר מכן נשלח לבית החלמה בסנטוטיליאן. עדי החליט לעלות לארץ. לאחר שלושה חודשי אימונים נשלח לארץ באנייה כמפקד מחלקת “גח"ל" (גיוס חוץ לארץ). עדי נלחם במלחמת השחרור באזורים שונים ממטולה עד באר שבע. שנתיים שירת בחיל רגלים, שוחרר ומיד התגייס לחיל האוויר ושירת 53 שנה בתפקידים שונים עד שפרש בדרגת סגן אלוף.

עדי נשא לאישה את חסידה ב-2591.

לאחר השחרור עבד עדי בתעשייה הצבאית וב"צקלון" עד גיל הפנסיה.

עדי הרבה להרצות בפני בני נוער וחיילים בכל רחבי הארץ על נושא השואה, חשיבות המדינה לעם היהודי וגם עודד חיילים לחתום קבע.

עדי ז"ל נפטר בסתיו 1102.

לחסידה ולעדי ז"ל שלושה ילדים: אלישבע, ניצה ונעם ו-01 נכדים.

62