זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

פרינץ שלום (זלו) בן הרברט וארנה יליד ברסלאו, גרמניה

, I נולדתי בשנת 8391 בברסלאו, גרמניה. אבי, הרברט, היה נכה מלחמת העולם ה- בעל עיטור “צלב הברזל". התקיימנו מקצבת הנכות שקיבל אבא. אמי הייתה עקרת בית שטיפלה ב-7 ילדים, אני הייתי בן הזקונים. מאחר ונולדתי לאחר חקיקת “חוקי נירנברג" נרשם בתעודת הלידה שלי גם השם היהודי “צדיק".

התגוררנו בביתנו בעיר עד 3491. אבי נעצר בידי כוחות הגסטאפו ונשלח לאושוויץ. לאחר זמן מה קיבלנו גלויה מאבא ובה “כתב" כי “מצבו טוב" והודה לנו על החבילות “שקיבל" כביכול מהבית. בהמשך קיבלנו מכתב נוסף שהודיע כי הוא נפטר. אחיי הגדולים: אסתר, יהודה וזאב נלקחו למחנות עבודה, שם היו עד סוף המלחמה. אמי וארבעת ילדיה הצעירים: אדית, מרים, אהרון ואני, ברחנו מהעיר ועברנו ממקום מסתור אחד למשנהו. התמקמנו בבתים נטושים בפאתי העיר, ואת מזוננו מצאנו במרתפים. נתפסנו כמה פעמים והועלינו על טרנספורט לאושוויץ ולטרזינשטאט. הרכבות נסעו הלוך ושוב, ומסיבות שונות לא המשיכו ליעדן, ולבסוף חזרו לברסלאו. אחיותיי המבוגרות סיפרו לי כי נאצים שהכירו את המשפחה הורידו אותנו מהרכבות בדרך נס, בעוד קרובי משפחה אחרים נשלחו למחנות - שם נספו. בסיום המלחמה היינו בברסלאו ולאחר זמן מה גורשנו מהמקום אליו פלשנו לעיר איירפורט, שם התחלתי ללמוד בבית הספר. אמי, אני וכל אחיי שרדנו את המלחמה האיומה. כל משפחתי עלתה ארצה. אמי, אֶרְנה, ואחותי הבכורה הגיעו בשנת 9491 לרעננה. אני ואחיי הצעירים נשלחנו לברלין במסגרת עליית הנוער, למוסד לימודי “הקיבוץ" ברובע “שלכטנזיי", שם רוכזו ילדים יהודים מכל קצוות אירופה, כהכנה לקראת עלייתם לישראל. עליתי ארצה בסוף 8491 עם קבוצת ילדים במסגרת עליית הנוער. הגענו בטיסה במטוס אמריקני. בשדה התעופה לוד אמר לי הפקיד כי אין שם כזה, זלו, ומבין השמות שהוצעו לי, בחרתי את השם שלום, מאחר והמילה ‘שלום' הייתה מוכרת לו מהשיר “הבאנו שלום עליכם", אותו למדתי במוסד בגרמניה. נשלחתי לקיבוץ מרחביה שם למדתי עד גיוסי לצבא. לאחר שהשתחררתי הצטרפתי לאמי ברעננה. בשואה איבדתי את אבי, סבים, דודים ובני משפחה נוספים.

נשאתי לאישה את מרים (מוקי) לבית הבר, ילידת רעננה.

הייתי קבלן בניין וזכיתי באותות הוקרה רבים ממשרד העבודה וממשרד הביטחון על עבודתי.

למרים ולי שני ילדים: שירי ושי, וכן ארבעה נכדים.

71