סיפור חיים - סיפורו של משה (מרצ'ל) גולדשטיין

' חדר פרצה המלחמה ." באזור שלנו היא התחילה מוקדם יותר כי

בסוף שנת הלימודים 'ב

מ לקחו הם במלחמת

הרומנים ח ברו לגרמנים . הם רצו להחזיר לעצמם את השטחים ש נ

העולם הראשונה .

זוכר ש ראיתי קרב בין מטוס רוסי

הייתי בן שש ואני זוכר הפגזות רבות ממטוסים . גם אני

היינו צריכים להתחבא במרתפים .

. כמובן

רומני ממש מעל הבית שלנו . והאזעקות ,

מטוס ל

01 איש

בבית שלנו לא היה מרתף ו בכל פעם שהיתה אזעקה רצנו למרתף של שכן -כ .

שהיו מלוות בלילות בזרקורים של הצבא

, האזעקות

מהסביבה היו מגיעים לשם בזמן

אזעקות ו את כל

ה רעש את

שח יפשו מטוסים רוסים . אני זוכר את מראה , מוארים ה השמיים

כמו משוגעים למרתף שאת הדרך אליו כבר ידענו

ואותנו , ילדים בני שמונה רצים ,

, ההמולה

על בוריה .

ליגיונרים '

בבית דיברו על המלחמה , על הצבא הרומני ו על המשטרה הרומני , ת ובעיקר 'ה על

הצטיינו באכזריות רבה ובאנטישמיות

שהיו הכי גר ועים . הם היו מעין צבא פרטי אנשיו ש ,

נדרמים , חיילי צבא

יהודים והורגים אותם 'הג .

מובהקת . הם היו הולכים ברחובות ' , ' צדים

המדינה והשוטרים , היו בסדר , וגם ראש העיר , בדרך כלל , ניסה ל הגן על היהודים , מסיבות

פוליטיות שלו ."

משה וחבריו המשיכו ללמוד בבית ספר יהודי בתוך בית הכנסת ,

עם סיום הלימ ודים ב ' ' חדר

, קריאה כתיבה תמה , ך"תנ ,

מקצועות כלליים כמו מתמטיקה ,

' א מכיתה גם ,' עד ד

שם למדו

היסטוריה ו גיאוגרפיה . שני המקצועות האהובים עלי ו ביותר היו מתמטיקה וקריאה , אהבה

הוא זוכר לטובה א ת המורים השונים .

.ו כל חיי

שנמשכה

" אבא המשיך לעבוד בחנות . יאסי מלאה יהודים . מכל רומניה ברחו אליה . כל האזור היה

יהודי ולכן לא הכניסו אותנו לגטו ."

אפילו ה פעילות המשפחתית בשעות הפנאי נמשכה בצל המלחמה – "

משחקי – קלפים

משפחה היתה מתכנסת וגם חברי ה ם של משפחה היו באים .

00. ה ות בשבת

- פוקר ו

בעיקר

אמא של

, סבתא

ו , ביותר

אני הייתי השחקן הצעיר

אפילו אני שיחקתי כשהייתי בכיתה ג ' .

, אבא השחקנית המבוגרת ביותר .

.

תחביבים נוספים שלי כילד היו קריאת רומנים צרפתית ב

באותה עת כבר היו היתקלויות עם נערים גויים בסביבה . אני זוכר שנער גוי דרש ממני לתת

הוא זיהה אותי לפי הטלאי הצהוב שנאלצתי לענוד . אבל אמי

הגלגיליות ( . שלי ) סקטים

את לו

חזרתי הבית ה בבכי היא רצה אחריו , נתנה לו מנה אחת אפיים ולקחה

' היתה שוכ ' פייטרית

ממנו את הגלגיליות ".שלי

2