סיפור חיים - סיפורו של משה (מרצ'ל) גולדשטיין
0340 .
כך נמשכו החיים עד יוני
0340 , כש משה בן שמונה , היה הפוגרום הגדו ל שביצעו 'ה ליגיונרים '- טבח יהודי יאסי .
ביוני
אלפים נרצחו ברחובות ובבתים .
" באחד מימי ראשון הודיעו שכל היהודים , מגיל 01 ומעלה , צריכים להתייצב ב משטרה
עם
, הלכו רבים לא הלכו כי חששו מהצפוי
התחילה התרוצצות . חלק מהאנשים
. הזהות
תעודות
. להם
התחילו
, מהגגות
של בניין המשטרה , ומלמעלה ,
את כל היהודים שהגיעו גדולה ה חצר ב אספו
לירות עליהם . אחר כך הכניסו את כל המתים והפצועים לתוך קרונות שכבר המתינו ב תחנת
, בקרשים למניעת כניסת אוויר . במשך 04 שעות הרכבת נסעה
הרכבת ואטמו אותם הרמטית
הלוך ושוב מרחק קצר כאשר כל אדי הקיטור של הקטר מופנ ים פנימה אל הקרונות . אנשים
ליגיונרים ' שמרו על הרכבת מבחוץ כדי שאיש לא יבוא לעזרת
נפלו ומתו זה על זה 'ה .
הכלואים בה . מעטים ניצלו . אבא וסבא ביניהם . אחר כך עשו מבית הכנסת שלנו בית חולים
". שנותרו
שדה ולשם הכניסו את כל הפצועים
המלחמה נמשכה ו אביו של משה נשלח לשיש ה חודשים למחנה כפייה ב עיר יאלומיצה . הוא
חזר משם הוא התחיל
עבד שם בחקלאות וחפירת שוחות מפני ההפגזות הנמשכות כש.
. הביתה
לחפש עבודה בשוק השחור כדי להביא מזון מעט
0340 . אני המשכתי בלימודים ב בית ספר יהודי בכיתות של חטיבת
" השנה היתה כבר
וכדומה . איך
. ביניים אבא עסק בכל מיני דברים כדי להביא אוכל בסיסי , , סוכר
קמח
הסתדרנו ? את יודעת , יהודים מסתדרים ."
. לאזור
0344 , ואז הרוסים נכנסו
כך נמשכו החיים עד אוגוסט
.
יורים ה תותחים
וכמו במשחק ילדים צ פינו ב
, סביבה
זוכר שרצנו לגבעה והשקפנו אל ה
אני "
ה רפתקאות י ל דות של ילדי מלחמה . שיחקנו בזיהוי המטוסים , בספירתם . ידענו שהרוסים
ום השחרור עצמו היתה הפגזה גדולה של הרוסים והאמריקאים . כששמענו רוסית
בי . באים
ידענו שהמלחמה הסתיימה .
שהחיילים הרוסים עשו , מלבד שתיית וודקה ברחובות , היה לקחת לכולם את
ראשון הבר הד
.
ונים השע
סמוך לביתנו נפתח בית ספר תיכון יהודי ובאו תלמידים
המלחמה הסתיימה ונכנסנו . גרה לש
מכל הסביבה , מפני שלמדו בו גם לימודיים כלליים . אבל היה צריך לעבור מבחני קבּ לא ו לה
שהגיעו מהסביבה .
כולם התקבלו . אני התקבלתי ורכשתי חברים יהודים
חדשים
3
Made with FlippingBook HTML5