סיפור חיים - סיפורו של משה (מרצ'ל) גולדשטיין
לישראל . בתקופה הזאת אחי למד עדיין . הורי
-ב 0390 הגשנו את הבקשה הראשונה
לעלייה
0313 .
שנת
והוריה של שרה יק בלו היתר י עלייה ו אילו ו עד נב ר ו אנחנו ס
לעבוד בקולחוז ושרה עבדה
אני
0311 .
הבכור נולד ב -
. התחתנו
0319
-ב
המשכתי
בננו
כמורה לה י סטוריה כללית ביאסי .
-ב 0313 קראו לנו למשטרה החשאית , הסקוריטטה . הלכנו בלב כבד ובחששות גדולים , אבל
כתבו בטעות שיש לנו בת וכדי להוציא
הודיעו לנו שק י בלנו היתר יציאה לישראל . כיםמ במס
משה מראה לי תמונה משעשעת
" .
אותה מרומניה נאלצנו להלביש אותו בתחפושת ילדה של
של בנם הקטן מחופש לילדה .
" הגענו ארצה ועברנו לנצרת כי הוריה של שרה היו שם והורי ביקנעם , הלא רחוקה משם .
בעיה עם השפה .
לי היתה
. אגרונום אבל
למדתי באולפן לעברית ו חיפשתי עבודה בסביבה כ
יום אחד ראיתי מכרז ל משרת אגרונום במשרד החקלאות ברחובות . ניסו להניא אותי בגלל
קשיי השפה . אבל מנהל משרד החקלאות ברחובות קיבל אותי לעבודה למרות קשיי השפה
שב ותלמד ע, ם משכורת .'
ולמרות העובדה שלא היתה לי מכונית . ' במשך חצי שנה ' , אמר ,'
הוא נתן לי ספרים ללמוד . לעולם ל א אשכח את נדיבות לבו . במשך השבוע עבדתי ברחובות
נסעתי לנצרת . עבדתי ב תוכניות פיתוח במושבי הסביבה .
ובסוף
השבוע
אחר כך התקדמתי בעבודה ו הייתי רכז תא התכנון של כל המתכננים , ולבסוף הייתי מנהל
אזורי של מ ש רד החקלאות באזור , עד הפרישה לגמלאות .
לרעננה הגענו בעקבות הבן , אָבי אשתו סטלה והנכדים , עידן ודניאל .
5
Made with FlippingBook HTML5