סיפור חיים - סיפורו של אברהם לזר

סיפור חיים סיפורו של אברהם )אלברטו( לזר

2016 הקשיבה וכתבה : טלי נתיב-עירוני

"לכל אדם יששם - לזכור ולעולם לא לשכוח"

העמותה למען האזרח הוותיק רעננה, יחד עם עיריית רעננה, רואות ערך רב בתיעוד זיכרונותיהם האישיים וסיפורי חייהם של ניצולי השואה, תושבי רעננה, למען עצמם ולמען הדורות הבאים. התיעוד ושימור הזיכרון של ניצולי השואה הם חובתנו המוסרית לששת מיליון קורבנות השואה שנהרגו ונטבחו ע"י הצורר הנאצי ולא זכו לראות את תקומת העם היהודי בארצו. פרויקט תיעוד זה הוא פרויקט המשך לספר "זוכרים לדורות", שיצא , ביוזמת האגף לשירותים חברתיים בעיריית רעננה, ובו 2012 לאור בשנת ניצולי שואה, תושבי העיר. 300- סיפורי חיים של כ הפרויקט מבוצע ע"י קבוצת מתנדבים ומתנדבות, תושבי רעננה )רובם(, שנרתמו והקדישו רבות מזמנם ומרצם למיזם חשוב זה. תודות תודה לכל ניצולי השואה היקרים ובני המשפחות על שנעניתם לפניותינו לתעד את סיפוריכם האישיים מתקופת השואה למרות הזיכרונות הקשים והחוויות הלא קלות הכרוכות בכך. תודה לצוות המתנדבות האיכותי על המאמץ וההשקעה הרבה בהקשבה לסיפורים ובתיעודם, מלאכת קודש שבוצעה במסירות וברגישות רבה.

תודה למחלקה לרווחת האוכלוסייה המבוגרת באגף הרווחה של עיריית רעננה על התמיכה ושיתוף הפעולה במיזם חשוב זה.

תודה לעמותה למען האזרח הוותיק רעננה על היוזמה, הארגון והניהול של הפרויקט.

ותודה מיוחדת ליוסי קווטינסקי, בעל האתר "הפורמט הדיגיטלי שלי", על הקמת אתר האינטרנט המיוחד לתיעוד סיפוריהם של ניצולי השואה, ועל ביצוע כל עבודות העריכה הדיגיטלית והשילוב באתר, בהתנדבות מלאה.

) אלברטו לזר מלאריסה יוון ,

סיפורו של אברהם (

שבמרכז יוון , בערב ראש השנה ,

' מחוז ת

לזר נולד ב לאריסה , בירת

- אברהם

סאליה

אלברטו

5295 ) ולחיים - ויטאל לזר ( יליד איסטנבול

5291 , לאסתר ( לבית מזרחי , ילידת

51 ב ספטמבר

5921 .)

יליד , טורקיה שב

סבא וסבתא מצד אמו היו סוזנה - שמחה אזובי ובנימין מזרחי .

אביו של אברהם הגיע מטורקיה ליוון בצעירותו אחרי תלאות דרך רבות , ובלאריסה הכיר את

. אסתר

בנם

, כאמור

, נולד

5291

5291 נולדה בתם סוזנה -בו,

, הבכור -ב, נסים

5299 נולד בנם

-ב

5219 נולד בנם הצעיר בנימין .

-ב . אברהם

השותפוּ ת עם חבריו לא צלחה ,

וולוס הסמוכה בל א ,

לאב יו של אברהם היתה חנות בעיר

ו מאוחר יותר חזר ללאריסה . בלאריסה עשה אברהם את ילדותו המוקדמת .

, מקדוניה

מזרח יוון , בחבל

- בצפון ש

עברנו להתגורר ב וואלה אקעיר

" כשהייתי שש כבן

כי שם

כמו חיפה .

וואלה היתה עיר נמל יפהפ , הי

שני אחים ואחות של אמא עם משפחותיהם אק.

גרו

עיר עתיקה מצד אחד , מימי השלטון הטורקי , עם קשתות אבן ואקוודוקטים , הרים מיוערים מן

אלף איש , מהם כאלפיים יהודי

העבר השני , ומפרץ כחול מרהיב . העיר מנתה אז כ - 19

– ם

רובם צאצאי אנוסי ספרד - והיחסים עם היוונים היו תמיד ידידותיים , והם שסייעו לנו מאו

חר

מעולם לא ח ווינו אנטישמיות .

. בינינו

י ותר בתקופת המלחמה . תמיד היתה עזרה הד יתד

חבריי היו יהודים ויוונים כאחד ."

המשפחה התגוררה בסמוך לרחוב הראשי המפורסם , רחוב התלמיים , בשכונה שבה גרו רוב

יהודי העיר ו , אברהם זוכר את בית הספר ה יסודי של הקהילה " . הוא שכן בבניין יפהפ ה בן

שתי קומות , ואני זוכר את התור שהשתרך , לידו ליד ה קיוסק של אשה בשם שבע -בת

שבו היא מכרה

אלמנה עם שלוש בנות ( כולן נספו בשואה ),

שקראנו לה בלדינו ב , הב ס -ן

יוון כמוסד חינוכי לכל דבר , לשון

גלידה מתוצרת בית . " בית הספר הוכר על ידי שלטו

נות

לימדו בו גם צרפתית , טבע

, עברית תפילות וכו '-

הלימוד היתה יוונית ו, בצד לימודי יהדות –

ופיזיקה . מנהל בית הספר היה יהודי וכך גם חלק מהמורים .

כנהוג אצל היהודים בחבל זה של אירופה ל , שון הדיבור בבית היתה לדינו ( ספניולית .)

ואת חגי גת בר - המצווה

ואברהם זוכר את ה חגים ה שבתות ו

, מסורתית

משפח ת לזר היתה

, ) החדש ששימש גם כמועדון חברתי . אחיו הגדול של אברהם ,

( הגדול

בבית הכנסת

שלו

1

ו את הכ הנים שניצבו כשגבם

זוכר את צורת התפילה ,

היה חבר בוועד הקהילה אני " .

, נסים

אל קהל המתפללים , את הטליתות , את הגלימות הצחורות .

זוכר את

- לעובר אורח גו י כדי לכבות את האורות ואני .

בכל ערב שבת אמא נהגה לקרוא

לים המסורתיים של כל חג .

המאכ את

לאבא שיחזור מבית הכנסת גם ו ,

השבתות שבהן

חיכינו

י המן ֵּ נ ִ ,' ש הגירסה היוונית של ' אוזני המן ,' שהיו

ג אמא נה ה להכין את מה שנקרא אצלנו '

"

שבצפון יוון חבילות מצות

, בוטנים סוכר ודבש . בפסח הגיעו

עשויות מ י ני אגוזים ,

מסלוניקי

וקמח מצות ".

תמיד קראה ספרים ועיתונים , מה שהיה

ֵּ אמא היתה אשת ס . רפ

ועוד הוא מס ֵּ פ ר על אמו " :

הרבה בטיפול בבית

, כמובן זאת במקביל לעב דתה ו

יוצא דופן בקרב נשים באותה תקופה .

, בישול כביסות , ניקיון וכו '".

ובארבעת ילדיה ,

ידידותיים ליהודים , ובהמשך , עם פרוץ המלחמה , המשטרה היוונית אף

היוונים היו , ,ר כאמו

מילטו אנשי

סייעה ליהודים בהנפקת תעודות זה ות מזויפות , ואת הרב הראשי

של אתונה

ִ נראה שב ה יותם אף הם

המשטרה אל הפרטיזנים , כדי שלא יפול חלילה בידי הגרמנים " .

הם חשו כלפינו אחים לצרה ."

- הגרמנים

מיעוט נרדף - על ידי הטורקים ואחר כך על ידי

" אבא עבד בחנות בדים , השתכר כ - 5999 דרכמות בחודש , מצבנו הכלכלי היה סביר לעומת

המצב ב לאריסה , ואמא גידלה את הילדים ."

אברהם זוכר אווירה עליזה ונעימה בבית , את אחיו נסים שר ו מזמזם שירים וקטעי אופרה ,

ילד כ עצמו

, האחרים נטייה למוסיקה ". אברהם זוכר את

" ואולי בזכותו היתה לנו דים היל ,

, מקלות גלגלים ומכל הבא ליד .

שובב ויצירתי ש נהג לבנות צעצועים ומשחקים מקרטונים ,

" לא ידענו הרבה על פלשתינה , למרות שבשלב מסוים שמעתי שאבא רכש חלקת אדמה

בבית הכנסת ."

מהקרן הקיימת , ואני זוכר את קופת התרומה שהיתה עוברת ידל מיד א

ספר ערב ולמד מסחר וכלכלה ,

עם תום הלימודים ב בית הספר ה יסודי עבר לבית אברהם

כשוליה לחייט כדי ל סייע בפרנסת המשפחה .

מאחר שביום עבד

בסוף שנ ת הלימודים ה ראשונה אברהם קיבל פרס על הצטיינות בלימודים , 5999 דרכמות ,

" שזה היה שכר עבודה של חודש של אבא . אבל הספקתי ללמוד רק שנתיים וחצי כי פרצה

". המלחמה

אברהם זוכר ש בעיתונים , ברדיו ועל לוחות המודעות ברחובות החלו להתפרסם איסורים

, שונים בהם איסור על התקהלות ברחובות .

בריתו של היטלר , מלחמה על יוון .

באוקטובר 5219 הכריז מנהיג איטליה בעל , מוסוליני

2

היהודים שהיו בגיל גיוס התייצבו והתגייסו

צ בא יוון הדף את האיטלקים אל תוך אלבניה גםו ,

. לצבא

" החלו להגיע שמועות על מלחמה שפרצה באירופה ו אווירה של פחד ירדה עלינו . הפרנסה

כבר

, כמובן אבל עד שהגיעו הגרמנים לא ממש ידענו שגורל היהודים בסכנה .

נפגעה ,

אמנם

הורגש מחסור במוצרי מזו ."ן

תוך ימים ספורים הם כבשו את כל יוון היבשתית .

באפריל 5215 נכנסו הגרמנים לקאוו . להא

עם תזמורות , שצועדים בסך בעיר , ושיירות של אופנועים

" אני זוכר חיילים מצוחצחי , מדים -

הגרמנים הגיעו גם הסיפורים על גורלם של היהודים בכל

מבהיקים , טנקים ומשאיות עם " .

, אירופה ובמיוחד בפולי . ן

רעש אופנועי סירות וראה עליהם גרמנים במדים שחורים

" יום אחד אבא שמע בשוק

בעיר

רץ הביתה וסיפר לאמא על המתרחש . הוא הורה לה להכין

משתוללים ברחובות הוא .

, מזוודה ואמר שבלילה נברח לנמל ונחזור ללאריסה . עם ערב הוא שכר סירת מנוע רעועה

עם מפרש . אחותה ואחיה של אמא אמרו שאינם מאמינים שמשהו יקרה ו, כל הדרך אל הנמל

אבל אמא אמרה שהיא סומכת על שיקול דעתו של אבא .

ִ הם ליוו אותנו בתחנונים שנ ש ֵּ .רא

למעשה , החלטה זו של אבא היא שחרצה את גורלנו לחיים .

משפחתנו מנתה שש נפשות ו, הצטרפו אלינו כומר ואשתו ועוד

היינו תשעה . סירה ב אנשים

, אבא בחוכמתו , לא סיפר לאיש לאן מועדות

יה ודי צעיר אחד . היה פחד גדול מפני הבאות .

, פנינו כדי שלא ילשינו או יספרו בחקירות של הגרמנים . השארנו את חיינו מאחור ויצאנו

. לדרך

הסתתרנו

ֵּ כשפנ ינו אחר כך ל לאריסה ום ובי ,

בליל ה הסירה הפליגה מערבה לכיוון העיר וולוס

. סלעים באחד הלילות התחוללה סערה נוראה ו אי אפשר היה לחצות את הים

במפרצים בי ן

ל כדי הגיע לוולוס . כולנו התכנסנו בפחד סביב ההורים , והכומר בירך אותנו בידו

האגאי

אין דבר , בשמיים יש

אנחנו יהודים ! ' אבל הכומר ', אמר

אמא ,לא , ' קראה

. צלב תו תנוע ב

אלוהים אחד .'

היהודי שהיה אתנו קנה דג ענק , באחת

, מהסירה

, ירדנו

אני זוכר שהגענו לאי יאטוס סק

המסעדות בישלנו אותו וכולנו אכלנו את . הדג

שם קרובי משפחה . הם נדהמו לראות אותנו ,

בלילה הגענו ל עיר הנמל וולוס כי לא היו א מ

קשר אתם .

פליטי מלחמה ששרדו את תלאות הדרך , מאחר שמאז כיבוש יוון לא היה כל לנו

הרגשנו חופשיי ם ויצאנו לטייל ברחוב הראשי של וולוס . פתאום ראיתי בקומה השנ יה י חלון

ועליתי לדירה כדי להחזירם .

כתובים . אספתי

פתוח וממנו מתעופפים הרבה עלוני נייר

אותם

3

קצין גרמני יצא והכה אותי . הייתי כבר בן שלוש עשרה , אבל פרצתי בבכי ורצתי אל , הרחוב

שלנו והסתבר

מאוחר יותר הלכנו לקרובי משפחה ה

בו אספתי עוד חופן מהניירות .

' עלונים הכתובים האלה הם בעצם שטרות כסף , שעליהם היה כתוב ' בנק המזרח התיכון ,

'הש

אלף לירטות .'

בה ֵּ חר והרוסה עם תושבים שסבלו חרפת רעב .

ברכבת ללאריסה . מצאנו עיר

למחרת

הגענו

הגרמנים בזזו הכל . הלכתי ו לבנק שם הבנתי שב מקום שבו אספתי את ה ' ' עלונים היתה

היכה אותי הגרמני , כי גיליתי את בית הדפוס שלהם ! הגרמנים

מדפסת כסף כן ל .

היו

לירטות איטלקיות , פאונדס אנגלי , ים פרנקים צרפתיים וכו ,'

שם שטרות מזוי , יםפ

יסים מדפ

כדי למוטט את כלכלת אירופה . אחי הלך וקנה לי בכסף הזה קורקינט ודברים רבים נוספים

שנוכל למכור , ולמעשה כך עברנו את רוב המלחמה .

את כל היהודים מכל וללכ, יוון

כעבור זמן מה נודע לנו שחודשיים קודם כבר תפסו

הגרמנים

ואת יהודי מקדוניה ושלחו אותם דרך בולגריה למחנות השמדה . הבנו שקורה משהו

מסלוניקי

. מערבה עם כל תחושת אי

נורא ושאבא , מתוך ראיית הנולד , צדק כשבחר לברוח דרך הים

הוודאות וחוסר הביטחון היתה גם תחושה שאפשר לסמוך על החלטותיו של אבא , שיהיה

כשהוא נבהל ממשהו הוא נוהג בגבורה , אמרנו לעצמנו .

. בסדר קראנו לו ' ' . גיבור - פחדן

5211 . יחד עם עוד משפחות

. השנה כבר היתה

בשלב מסוים שוב הופיעו הגרמנים לאריסה ב

יהודיות אחדות ברחנו אל ה כפרים שבסביבה . גרנו אצל הכפריים הידידותיים , שחשו אף הם

כמיעוט נרדף על ידי הטורקים והבינו לנפשנו . לא היינו צריכים להסתיר את זהותנו היהודית .

ביום מכרנו סחורות בכפרי הסביבה תמורת מזון . באחד הימים הגרמנים תק פו את הכפר

, עלינו לכפר אחר ה. גרמנים פטרלו בכל מקום והקימו

שלא הלשינו

, הכפריים

וברחנו עם

ִ מ פקדה באחד הכפרים .

/ רצאני מטקסוכורי , שבו עסקו בייצור משי , נשארנו קרוב לשנת אני . יים

ש בכפר אליו הגענו ,

זוכר שע שינו להם תיאטרון , כדי לש ֵּ מ ר את ההיסטוריה . הצגנו מחזות של מחזאים יוונים אני .

ציירתי תפאורות מתחלפות מעיתונים מודבקים , " אומר אברהם , שהיה אמן כבר בילדותו .

אחי " נסים הצטרף לפרטיזנים נו סע לכפר צפונ י יותר כדי לשמור על נשק בבונקרים . מאוחר

המשפחה .

נפצע וחזר אלינו כדי להתרפא ו לסייע ב רנסת פ

וא ה תר יו

התחילו להגיע שמועות על פלישת בנות הברית ל נורמנדי שבצרפת , על מפלת הגרמנים

על נסיגת הצבא

בסטלינגרד , על צבאות רומל שניגפו בפני הגנרל מונטגומרי - באל , עלמיין

הגרמני מיוון למרכז אירופה .

4

ות הברית , פעמוני הכנסיות צלצלו בכל מקום

ואיטליה על לב הנענכ

-ב 5211 הודח

מוסוליני

ו חזרנו ללאריסה . יוון היתה שרויה בתוהו ובוהו . היה מחסור בכל , היה רעב . אבא שכר דירה

קטנה במרתף ליד כיכר העיר והוא עצמו נסע לקאוואלה , כשבכוונתו להתבסס שם כלכלית

ושנבוא בעקבותיו . אחרי חודשים מספר הטלטלנו לשם במשא יות צבאיות , ורק כשהגענו לשם

התחוור לנו גורלם הנורא של מרבית יהודי יוון .

מאחר שאחד היהודים

, לה

אבל אבא אמר שעלי לחזור לק וואא

, תיכון

נרשמתי לבית ספר

ציוני העוסק בשליחת יהודים לפלשתינה .

הבודדים שנותרו בה , אברהם מבורך הוא , שמו

ֵּ החליט שעל י לעלות ארצה .

אבא

אבל החמצתי את הקבוצה

, באתונה

נסע תי באוטובוס להכשרה של הסוכנות היהודית

שהפליגה עוד באותו לילה לפלשתינה . נשארתי שנה שלמה בהכשרה . השנה היתה 5211 .

עשינו תיאטרון ועבדנו בעבודות שונות . התחילו להגיע ניצולי שואה מ ומק מות שונים

הכשרה הכינו אותנו להיות חקלאים וגם צללנו אל מעמקי

ב .

ועוד הכי 'צ ,ה הונגרי מ , אירופה ב

שלא יעלו על

כדי למדוד את עומקם , כהכנה למעגן של ספינות מעפילים ,

לוודא

הים

. טונים שר

-ב 5211 הפלגנו ארצה באני י ת המעפילים ' חביבה רייק ' . בדרך מטוס אנגלי גילה אותנו ועקב

אותנו אל תוך נמל חיפה , עיר

, אחרינו ספינות בריטיות נגחו בספינה שלנו ואח ת מהן המשכ

ניצלנו

משם נלקחנו לכלא עתלית . '

יפהפיה , שהזכירה לי את קאוואלה של ילדותי .

מהגרמנים ,' אמרתי בלבי ,' אבל נפלנו בידי הבריטים .'

הייתי כבר בן 52 . רציתי להגיע לקיבוץ

הסוכנות ד א גה לסרטיפיקטים וש . ונ חרר ו

כעבור

חודש

אותנו

חרוד מפני ששם היו חברים מההכשרה שהחמצתי . אוטובוס של הסוכנות

הסיע

עין

, עבדנו בין השאר , בסילוק סלעים כדי להכשיר קרקע חקלאית . הישראלים הוותיקים לא

ושם

הביטו עלינו בעין יפה , בלשון המעטה , ושאלו איך הלכנו כצאן לטבח . לא היה להם כל עניין

בסיפורי ההישרדות שלנו ושל אחרים . הם לא רצו ל שמוע על השואה של אף אחד .

, בנימין שהגיע ארצ ה באניית המעפילים

בינתיים הורי שלחו אחרי גם את אחי הקטן ,

' הנרייטה סאלד ' , אשר נשלחה מיד על ידי הבריטים לקפריסין ואנשיה נלקחו ל מחנות מעצר .

5211 .

הוא הגיע ארצה רק בסוף

השבת שבה ,' השחורה

היתה השבת 'ה נתושכ

5211 ,

אחרי שבועות אחדים -ב, 92 ביוני

קיבלנו

הגיעו במשאיות גם לעין . חרוד

הבריטים חיפשו ועצרו את מנהיגי הישוב היהודי .

הם

לעתלית

החזירו אותנו

על שום שאלה וכך .

הוראה לשתוק בחקירות לאו

הבריטים

לענות

ומשם לרפיח , למחנה מעצר נטוש של הבריטים . היינו מבודדים מכל הארץ ליד גבול מצרים .

שוב הסוכנות הצליחה לשחרר אותנו וחזרנו לעין חרוד . בהמשך עזבתי

פתחנו ב . תת רעב שבי

5

דודות שהגיעו לארץ עוד קודם לכן , דרך טורקיה וסוריה .

את הקיבוץ כי בחיפה הי - נות לי ב ו

. בחיפה

חבר אחד לקח אותי לעבוד ב חנות בדים

אימונים ומש ם לקחו אותנו

גדוד השני של חטיבת הנגב .

ל ,ח" לפלמ

-ב 5211 תנדבתי ה

עברנו

חבר שלי מיוון ואני הוצבנו ל שמירה

לכפר דרום , מול תחנת הרכבת של דיר . בלאח -אל-

אני זוכר ש חיברנו

'. מקורות

' המים

, בעמדה שהיתה ממוקמת מתחת לבית הב ֵּ א ר של חברת

, ביוונית אותם שמעו גם בעמדת שמירה נוספת .. .

קופסאות בפח חוט ושרנו שירים

5211

אברהם , ח" בפלמ

. של ערבים החזרנו יריות והתפתח קרב . ואז ראינו קצין בריטי

כעבור זמן מה החלה מתקפה

. מהעמדה

מלווה ב קצין מצרי , מניפים דגל לבן ומתקרבים לעברנו . הפסקנו לירות ויצאנו

את הנשק של הערבים

ן הקצי הבריטי ביקש הפסקת אש נ . יצלנו את הפסקת האש כדי

לאסוף

. נהרגו ש

מ שמור על חסן של קיבוץ

ונלקחנו ל

אחרי חודש החליפה אותנו חוליה אחרת של הפלמ ,ח"

. רוחמה

אחרי תקופה קצרה שם נשלחתי ל קורס סיירים באזור דורות -

. עם- ניר

נפצעתי , וכשהחלמתי השתתפתי בפיצוץ תותחי המצרים אז ו

באחד האימונים בניר עם -

. ארוכים

לחודשים

נפצעתי שוב . שלחו אותי לעורף להחלמה וגיבסו ת רגלי א

לשרטט מפות

בינתיים קמה מדינת ישראל ו הציעו לי לעבור ל מחלקה הטכנית של , הים חיל

בחיל הים ואת שירות המילואים הפעיל עשיתי על אוניית חיל

. ' וכו סיימתי את השירות

הסדיר

19 ולאחר מכן .א"הגב

- י ק" הים אח

-ב 5219 התחלתי לעבוד במע " צ בחיפה . במקביל לעבודתי כמודד לתכנון כבישים גם הייתי

פגשתי את מי שתהיה לימים אשתי , עדה לבית

חבר הוועדה המחוזית ל תכנון ובניה צ" במע .

, פטר שעברה את תלאות השואה בפולין .

6

, חיפה 5219

אברהם ועדה ,

באפריל 5211 נשאתי לאשה את עדה , כשמי שליוו אותנו לחופה היו הדודים של .י ושל ה

5211 , יחד עם הדודים

אפריל

עדה ואברהם ביום נישואיהם ,1

5219 נולדה בתנו רויטל , ויש לנו ארבעה נכדים .

-ב 5211 נולדה בתנו הבכורה -וב עפרה

אברהם ועדה עם בנותיהם , עפרה ורויטל

7

עם משפח

הבנות התגורר ה

לפני למעלה מעשרים שנה עברנו לרעננה כי ת אח

הת

בהרצליה ."

, אסתר

5291 נפטרה אמו ,

, באתונה שביוון -ב.

-ב 5219 נפטר אביו של אברהם ויטאל - חיים ,

. שביוון

אף היא באתונה

גאה על שהיה שותף בהקמת המדינה ובמלחמת העצמאות " . נלחמנו למען תהיה לנו

אברהם

, מדינה מאחר שאיבדנו את מדינת האם שלנו ."

, סוזנה מתגוררת בארצות הברית .

, חי בארץ ואחותו ,

, בנימין

אחיו הצעיר של אברהם ,

, בנימין סוזנה ואברהם

ארבעת האחים למשפחת לזר , נסים –

את אברהם ועדה לזר מידי יום , בשיחות ביניהם , במפגשים עם

אי רועי המלחמה מלוו

ים

חברים משם , עם קרובי משפחה . אברהם ועדה ביקרו בכל מקומות ילדותו ביוון מספר

, פעמים גם עם הבנות .

, אברהם עדה והמשפחה המורחבת ב – טיול ביוון

8

אברהם מרבה לעסוק בציור ובהנצחת סיפורי המלחמה ש .לו

, בביתו ליד תמונה שצייר

, אברהם

הוא מסכם את הראיון " . העולם צריך לדעת , אסור

" חשוב לספר את הסיפורים " , אלהה

לשכוח . חובה לזכור ולהזכיר , למען יהיו הדברים לדיראון עולם , למען הדורות הבאים ואל מול

מכחישי השואה למיניהם ".

דור ההמשך של משפחת לזר – ארבעת הנכדים

9

https://www.easyflip4u.com/easyflip-holocaust-stories easyflip4u.com הפורמט הדיגיטלי שלי.