סיפור חיים - סיפורו של אברהם לזר

ות הברית , פעמוני הכנסיות צלצלו בכל מקום

ואיטליה על לב הנענכ

-ב 5211 הודח

מוסוליני

ו חזרנו ללאריסה . יוון היתה שרויה בתוהו ובוהו . היה מחסור בכל , היה רעב . אבא שכר דירה

קטנה במרתף ליד כיכר העיר והוא עצמו נסע לקאוואלה , כשבכוונתו להתבסס שם כלכלית

ושנבוא בעקבותיו . אחרי חודשים מספר הטלטלנו לשם במשא יות צבאיות , ורק כשהגענו לשם

התחוור לנו גורלם הנורא של מרבית יהודי יוון .

מאחר שאחד היהודים

, לה

אבל אבא אמר שעלי לחזור לק וואא

, תיכון

נרשמתי לבית ספר

ציוני העוסק בשליחת יהודים לפלשתינה .

הבודדים שנותרו בה , אברהם מבורך הוא , שמו

ֵּ החליט שעל י לעלות ארצה .

אבא

אבל החמצתי את הקבוצה

, באתונה

נסע תי באוטובוס להכשרה של הסוכנות היהודית

שהפליגה עוד באותו לילה לפלשתינה . נשארתי שנה שלמה בהכשרה . השנה היתה 5211 .

עשינו תיאטרון ועבדנו בעבודות שונות . התחילו להגיע ניצולי שואה מ ומק מות שונים

הכשרה הכינו אותנו להיות חקלאים וגם צללנו אל מעמקי

ב .

ועוד הכי 'צ ,ה הונגרי מ , אירופה ב

שלא יעלו על

כדי למדוד את עומקם , כהכנה למעגן של ספינות מעפילים ,

לוודא

הים

. טונים שר

-ב 5211 הפלגנו ארצה באני י ת המעפילים ' חביבה רייק ' . בדרך מטוס אנגלי גילה אותנו ועקב

אותנו אל תוך נמל חיפה , עיר

, אחרינו ספינות בריטיות נגחו בספינה שלנו ואח ת מהן המשכ

ניצלנו

משם נלקחנו לכלא עתלית . '

יפהפיה , שהזכירה לי את קאוואלה של ילדותי .

מהגרמנים ,' אמרתי בלבי ,' אבל נפלנו בידי הבריטים .'

הייתי כבר בן 52 . רציתי להגיע לקיבוץ

הסוכנות ד א גה לסרטיפיקטים וש . ונ חרר ו

כעבור

חודש

אותנו

חרוד מפני ששם היו חברים מההכשרה שהחמצתי . אוטובוס של הסוכנות

הסיע

עין

, עבדנו בין השאר , בסילוק סלעים כדי להכשיר קרקע חקלאית . הישראלים הוותיקים לא

ושם

הביטו עלינו בעין יפה , בלשון המעטה , ושאלו איך הלכנו כצאן לטבח . לא היה להם כל עניין

בסיפורי ההישרדות שלנו ושל אחרים . הם לא רצו ל שמוע על השואה של אף אחד .

, בנימין שהגיע ארצ ה באניית המעפילים

בינתיים הורי שלחו אחרי גם את אחי הקטן ,

' הנרייטה סאלד ' , אשר נשלחה מיד על ידי הבריטים לקפריסין ואנשיה נלקחו ל מחנות מעצר .

5211 .

הוא הגיע ארצה רק בסוף

השבת שבה ,' השחורה

היתה השבת 'ה נתושכ

5211 ,

אחרי שבועות אחדים -ב, 92 ביוני

קיבלנו

הגיעו במשאיות גם לעין . חרוד

הבריטים חיפשו ועצרו את מנהיגי הישוב היהודי .

הם

לעתלית

החזירו אותנו

על שום שאלה וכך .

הוראה לשתוק בחקירות לאו

הבריטים

לענות

ומשם לרפיח , למחנה מעצר נטוש של הבריטים . היינו מבודדים מכל הארץ ליד גבול מצרים .

שוב הסוכנות הצליחה לשחרר אותנו וחזרנו לעין חרוד . בהמשך עזבתי

פתחנו ב . תת רעב שבי

5