סיפור חיים - סיפורה של עדה לזר
, רופפת וכשהרופאים המליצו על אכילת בשר חזיר אמא לא התנגדה . היא הכינה לי את
הארוחות בשולחן נפרד על מפית משלי .
תעודת בגרות , אבל בהשפעת סבתא היא
סיימה בצעירותה את ל ימודי התיכון וק בלה י
יאמ
הכין תלמידים
לא המשיכה בלימודים . אבא עבד בחברת חשמל כ רואה חשבון ראשי וגם ,
.
ועוד אנגלית
, לטינית
, שונות כמו יוונית ,
לבגרות בפיזיקה , מתמטיקה ושפות
עודד אותנו ללמוד
אבא היה מפרנס יחיד , אבל תמיד הוא
כי שפיר
כלכלי לא היה
ה מצב ה
בניגוד לשאר הילדים , נשלחתי לבית ספר יוקרתי
ואמר שמוכרחים להצטיין בלימודים , לכן .
שבו למדו רק שתי ילדות יהודיות . אמא הרשתה לי לכתוב בבית הספר בשבת . היום אני
היו הפגנה של
בבית הספר , שנערכו רק בשבת , ות
יודעת בוודאות שהבחינות וההכ ָ בות ת
אנטישמ יות . עם זאת , תמיד נבחרתי לתפקידים שונים , לדקלם בחגים , לברך מורה וכו ',
ו הייתי תלמידה טובה . גם אחי הגדול ארנולד הצטיין בלימודים והיה חבר בתנועת הנוער
גורדוניה ."
ובכל יום ,
מלבד הלימודים האלה דאגו ההורים גם להשכלה היהודית והעברית של , עדה
אבא היה מחכה
אחרי הלימודים בבית הס פר הרגיל , היא הלכה לשעתיים לבית ספר ". עברי
פינת הרחוב , לוקח ממני את ילקוט בית הספר ונו ת ן לי את התיק לבית הספר
לי בצהר ב ים י
י חסרת ת אני ו , אבון
. העברי בסוף היום כבר הייתי עייפה ורעבה , אבל בדרך כלל הייתי ילדה
זוכרת שפ יטמו אותי בשמן דגים . ימי ראשון היו קודש למשחקים ולטיולים .
יום אחד , כשהייתי בכיתה ' ב וחזרתי מהלימודים , אחי אמר שייקח אותי למקום המפגש של
אחד מהם
מרתפים ובהם בו , אולמות
חבריו לתנועה . לא ידעתי שמתחת לשוק נם עיר יש ב
, ים עובד , עליזים
זוכרת מקום מואר היטב , , נוער בני המון
היה הקן של התנועה אני .
כולם
יש עיר חיה ותוססת . היו שם הרבה
. שרים הייתי המומה . לא ידעתי שמתחת
, כותבים
לשוק
קבוצות נוער . כולם נספו בשואה , עד האחרון שבהם .
ר אבא ה ָ ב ה לעזור לאמא . סיפרו לי שכאשר אחי היה תינוק נשכרה אומנת
חיינו בצניעות ו
היה מבצע שהתכוננו אליו ימים
לטפל בו . מדי פעם היתה באה כובסת לעזור לאמא זה .
היו ברזים , לא ביוב ולא מ ים זורמים . בחצר הבית היתה באר מים . אבא היה
לא . אחדים
ו וש בדליים פך אותם לחבית גדולה שעמדה בפינת המטבח . אני זוכרת ש הוא
מ ביא את המים
נהג לקום מוקדם ולצאת לעש ן במר פס ת הזעירה , ואני הייתי מארחת לו ֶ הוא . ברה לח אהב
. לשוק אני עדיין זוכרת את המראה של גושי החמאה שהיו
לספר לי סיפורים ו לקחת אותי אתו
די החלב , הירקות וכל
כ , הגבינות
, חריצי
אשכולות דובדבנים ה
מונחים על עלים גדולים של ,
. הכפר אהבתי את התמונה הססגונית הזאת , תמונה שחיממה לי את הלב .
תוצרת
3
Made with FlippingBook flipbook maker