סיפור חיים - סיפורו של אשר קלר

סיפורו של אשר קלר ממישקולץ הונגריה

אשר קלר נולד ב- 16.4.1927 בהונגריה, בעיר מישקולץ, עיר שנחשבה לעיר השנייה בגודלה אחרי הבירה. אביו, שמואל, נולד בצ'כיה בשנת 1892 . אמו שרה לבית זיסוביץ נולדה במישקולץ בשנת 1902 . "גדלתי במשפחה בת תשע נפשות: הורי ושבעה ילדים - אא דא א )יהודה(, יליד 1918 )היחיד שלא שרד את השואה(, אסתר, ילידת 1920 , דב, יליד 1924 , אילנה, ילידת 1926 , אני - אשר, יליד 1927 , חוה, ילידת 1928 ויהושע, יליד 1938 .

לסבא ולסבתא מצד אבי היה בעיר ואלאקס, צ'כיה, משק חקלאי. אהבנו לבלות את חופשות הקיץ בביתם. החינוך בבית היה חינוך יהודי קפדני, עטוף בכבוד ונימוסים. משפחה דתית, חינוך ב'חדר' וב'ישיבה'. הטבילה במקווה הייתה חובה במשפחה. אגב, המקווה היה שייך לסבא, אבי אמי. גם אני עברתי את המסלול הזה: 'חדר', ובבגרותי הצטרפתי ל'ישיבה' - לימודים שנמשכו עד שבע בערב.

בי"ס

הבסיס הכלכלי של המשפחה היה סביר. המגורים במישקולץ היו צנועים. גרנו בתחילה בדירה קטנה ואח"כ עברנו במישקולץ לדירה שכללה חצר וחנות מכולת. חנות המכולת, שבה עבדה אמי, פרנסה יפה את המשפחה. למשפחתנו הצטרפה עוזרת גויה )נוצרייה( שגורשה ממשפחתה כי פגעה בכבוד המשפחה, היא טיפלה בנו באהבה 17 שנה עד שנהרגה בהפצצה. אך בשנת 1937 , לאחר 15 שנות עבודה של אבי בחברת 'הפניקס' בבודפשט, עבודה שבעטיה נעדר הרבה מהבית, מאחר שהמרחק בין הערים היה כ 300 ק"מ, עברה המשפחה ממישקולץ לבודפשט. בביה"ס שבו למדתי למדו שני יהודים בלבד. ההרגשה הייתה עצובה... בשנת 1940 , שנת בר-המצווה שלי, גורש אבי מ'הפניקס'. האנטישמיות הרימה את ראשה ברחובות, נאסר על היהודים לעבוד ואחי אדא לא יכול היה להמשיך את לימודיו באוניברסיטה. אני זוכר היטב את ההערות האנטישמיות, השנאה וההתנכלויות בדרכנו לבית הכנסת.

1