סיפור חיים - דרכי - סיפורה של טובה רובינוביץ'
, למשפחה עשירה 1900 אבי, אברום צימרמן, נולד כמו אמי בשנת מאד. את סבא שלי כלל לא הכרתי משום שנפטר עוד טרם הולדתי, אבל הסיפור מספר שהביא את סבתי, חיה, מרוסיה, מאזור שהיו מדברים בו באינטונציה מוזרה כזאת ומבליטים את הריש. לפני סבתא חיה היה נשוי סבי לאישה אחרת, להם נולדה בת שלימים נישאה ליהודי מתבולל, שזמן קצר אף כיהן כראש העיר של אוסטראה. מנישואיו של סבי לסבתי חיה נולדו לו שני ילדים: אבי, אברום, ופייגה. פייגה הייתה שמנמונת ואהבה בעיקר לאכול ולישון. לבעלה ולה הייתה מאפייה, ופייגה הייתה יושבת ליד תנור האפייה בכדי להתחמם בחומו ולהקל עליה את הקור הגדול. הסיפור מספר שבאחד הימים נרדמה פייגה ונפלה לתוך הבצק.. משפחתו של אבי לא קיבלה את אמי מעולם משום שהייתה נטולת נדוניה. לפייגה, אחות אבי, היו שני ילדים: בן אחד שאינני זוכרת את שמו, ובת אחת, שגם לה קראו כמו לי, גיטל'ה. סבתא חיה אהבה את גיטל'ה של פייגה, אבל אותי מעולם לא אהבה משום שנטרה לי טינה בגלל אמי. היא נהגה להפלות בינינו, כמו בפעם שנתנה לגיטל'ה שוקולד וכשאני ביקשתי אמרה שנגמר, כשהיא מציעה לי במקום שוקולד דייסת גריסים, כמו זו שנותנת לחתולים. לפני מלה"ע הראשונה, כשהיה אבי בן שש עשרה וסיים את לימודיו, נתפס על 1917- נסע לנפוש ברוסיה, קצת לפני שפרצה המהפכה. ב ידי הקומוניסטים וגויס מיד לצבא האדום. בתקופה ההיא חלה אבי בטיפוס ונותר אבוד ומנותק ממשפחתו בצידו השני של הגבול. עתה סופח האזור לפולין והצד השני של הנהר לרוסיה, ואבי לא יכול היה לחזור הביתה. אמי, שגרה בימים ההם ליד היער והכירה היטב את הדרכים, הגיעה אל אבי ועזרה לו לברוח דרך הגבול. כך הכירו הוריי.
הסיפור מספר שבזמן שהכירה אמי את אבי, הייתה כבר מאורסת
11
Made with FlippingBook - Online catalogs